התוועדות חסידית: הבדלים בין גרסאות בדף
((חלק מהחומר בערך זה נלקח מוויקיפדיה העברית) - כך מקובל גם בויקיפדיה לכתוב בתקציר) |
(←זמן ומקום ההתוועדות: הרחבה) |
||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
ב) הרב [[המגיד ממעזריטש]] היה עונה לחיים ולברכה. פעם בהתוועדות שהי' נוכח רבינו הזקן, ענה רבינו הזקן: לחיים ולברכה. אחרי ההתוועדות שוחחו החסידים בטעם נוסח זה, ששמעוהו אז פעם הראשונה. אחד החסידים אמר, אשר להיות כי נכנס יין יצא סוד, ובעבודה הוא התגלות המדות, לכן זקוקים לברכה. והנוסח הוא "לחיים ולברכה" אותיות לב-רכה הצ"צ אמר ע"ז דאס קען זאגען א חסיד, וואס האט געדאווענט און געטאן אין עבודה דרייסיג יאהר. אאמו"ר אמר: א חסיד מאכט סביבה. אויב ניט, דארף ער גוט א טאפ טאן בא זיך אין פעקל, וואס טוט זיך מיט איהם אליין. און דאס אליין וואס ער מאכט ניט קיין סביבה - דארף איהם צוברעכן ווי א קינעלע (קיסם). און ער דארף פרעגן בא זיך אליין: וואס טו איך אויף דער וועלט?" <REF>ספר היום יום, כ"ט אדר א'.</REF> | ב) הרב [[המגיד ממעזריטש]] היה עונה לחיים ולברכה. פעם בהתוועדות שהי' נוכח רבינו הזקן, ענה רבינו הזקן: לחיים ולברכה. אחרי ההתוועדות שוחחו החסידים בטעם נוסח זה, ששמעוהו אז פעם הראשונה. אחד החסידים אמר, אשר להיות כי נכנס יין יצא סוד, ובעבודה הוא התגלות המדות, לכן זקוקים לברכה. והנוסח הוא "לחיים ולברכה" אותיות לב-רכה הצ"צ אמר ע"ז דאס קען זאגען א חסיד, וואס האט געדאווענט און געטאן אין עבודה דרייסיג יאהר. אאמו"ר אמר: א חסיד מאכט סביבה. אויב ניט, דארף ער גוט א טאפ טאן בא זיך אין פעקל, וואס טוט זיך מיט איהם אליין. און דאס אליין וואס ער מאכט ניט קיין סביבה - דארף איהם צוברעכן ווי א קינעלע (קיסם). און ער דארף פרעגן בא זיך אליין: וואס טו איך אויף דער וועלט?" <REF>ספר היום יום, כ"ט אדר א'.</REF> | ||
==זמן | ==זמן ההתוועדות== | ||
אצל חסידים ידוע כי אין הם צריכים זמן מיוחד בכדי לשבת יחד ולהתוועד. למרות זאת, ישנם ימים קבועים בהם נערכות התוועדויות במרכזי חב"ד. ימים אלו הם בדרך כלל ימים מיוחדים ב[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]], כגון [[חג הגאולה]], ימי הולדתם של [[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]] ודומיהם. | אצל חסידים ידוע כי אין הם צריכים זמן מיוחד בכדי לשבת יחד ולהתוועד. למרות זאת, ישנם ימים קבועים בהם נערכות התוועדויות במרכזי חב"ד. ימים אלו הם בדרך כלל ימים מיוחדים ב[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]], כגון [[חג הגאולה]], ימי הולדתם של [[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]] ודומיהם. | ||
זמני התוועדות נוספים: שבת בה מברכים את החודש {{הערת שוליים|ראה לדוגמא היום יום כ"ו כסליו, כ"ד אייר}}, זמן ה[[סעודה שלישית|סעודה השלישית]] של יום ה[[שבת]] וב[[ראש חודש|ראשי חדשים]]. (התוועדויות אלו, כמו גם התוועדויות ב[[פורטל:ימי חב"ד|מועדי אנ"ש]] - צריכות להתקיים בבית הכנסת). התוועדות מלוה מלכה במוצאי שבת צריכה להתקיים בבתיהם הפרטים של [[החסידים|אנ"ש]] {{הערת שוליים|היום יום ל' ניסן}}. | |||
גרסה מ־06:37, 11 ביוני 2010
התוועדות או פארבריינגען ביידיש הוא השם המקובל בעגה של חסידי חב"ד להתכנסות של חסידים. בהתוועדות נהוג להרים כוסית 'לחיים' לשיר ניגונים חסידיים, לספר סיפורי צדיקים ולומר דברי תורה. לרוב נערכת ההתוועדות עם רב משפיע) או עם האדמו"ר.
משמעות ההתוועדות בחסידות
בקרב חסידים מקובלת האימרה כי "התוועדות חסידית יכולה לפעול, אף מה שאין ביכולתו של המלאך מיכאל לפעול". אימרה זו הסביר אדמו"ר הזקן, בכך שכשהאב רואה שבניו מסבים באחדות אזי מתעורר הוא בחשק למלא כל משאלותם, גם כשבדרכים ה'מקובלות' (כגון באמצעות המלאכים) אינם זכאים לכך. ואכן, במסורת החסידית סיפורים רבים על אנשים שנושעו אחר שהשתתפו בהתוועדות והתברכו.
"המתוועד"
את ההתוועדות החסידית מנחה, בדרך כלל, אדם המכונה "משפיע" או "מתוועד", הוא בדרך כלל רב או מחנך שמשוחח במהלך ההתוועדות, עם יתר החסידים המשתתפים, אך קיימים אופני התועדות בהם המתועדים משוחחים בינם לבין עצמם, דברי התעוררות וחיזוק.
אמירת ה'לחיים' בהתוועדות
כאמור, בהתוועדות מקובל להרים כוסית 'לחיים', לרוב מדובר במשקה אלכוהולי - בעיקר וודקה - אם כי הרבי הסתייג מהפרזה יתר על המידה ואסר על בחורים ואברכים מתחת לגיל 40 לשתות יותר מכמות של רביעית (= 46 סמ"ק). תקנה זו מכונה אצל חסידי חב"ד בשם 'גזירת המשקה'.
מקרה יוצא מהכלל, אירע בהתוועדות שהתקיימה עם הרבי בה לא שתו יין. היה זה בערב פסח תשמ"א שחל בשבת, ומשום שנוהגים שלא לשתות יין בערב ליל הסדר - שתו באותה ההתוועדות מים.
נוסח אמירת ה'לחיים' בהתוועדות
"באמירת לחיים יש שתי נוסחאות: א) לחיים טובים ולשלום, וטעם הברכה - להיות כי בשתיית היין הנזכרת בפעם הראשונה בתורה היו תוצאות לא טובים - ויחל נח גו' ועץ הדעת גפן הי', ולכן מברכים שיין זה יהי' לחיים טובים.
ב) הרב המגיד ממעזריטש היה עונה לחיים ולברכה. פעם בהתוועדות שהי' נוכח רבינו הזקן, ענה רבינו הזקן: לחיים ולברכה. אחרי ההתוועדות שוחחו החסידים בטעם נוסח זה, ששמעוהו אז פעם הראשונה. אחד החסידים אמר, אשר להיות כי נכנס יין יצא סוד, ובעבודה הוא התגלות המדות, לכן זקוקים לברכה. והנוסח הוא "לחיים ולברכה" אותיות לב-רכה הצ"צ אמר ע"ז דאס קען זאגען א חסיד, וואס האט געדאווענט און געטאן אין עבודה דרייסיג יאהר. אאמו"ר אמר: א חסיד מאכט סביבה. אויב ניט, דארף ער גוט א טאפ טאן בא זיך אין פעקל, וואס טוט זיך מיט איהם אליין. און דאס אליין וואס ער מאכט ניט קיין סביבה - דארף איהם צוברעכן ווי א קינעלע (קיסם). און ער דארף פרעגן בא זיך אליין: וואס טו איך אויף דער וועלט?" [1]
זמן ההתוועדות
אצל חסידים ידוע כי אין הם צריכים זמן מיוחד בכדי לשבת יחד ולהתוועד. למרות זאת, ישנם ימים קבועים בהם נערכות התוועדויות במרכזי חב"ד. ימים אלו הם בדרך כלל ימים מיוחדים בימי חב"ד, כגון חג הגאולה, ימי הולדתם של נשיאי חב"ד ודומיהם.
זמני התוועדות נוספים: שבת בה מברכים את החודש [2], זמן הסעודה השלישית של יום השבת ובראשי חדשים. (התוועדויות אלו, כמו גם התוועדויות במועדי אנ"ש - צריכות להתקיים בבית הכנסת). התוועדות מלוה מלכה במוצאי שבת צריכה להתקיים בבתיהם הפרטים של אנ"ש [3].