ארבע מיתות בית דין – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[הרג]]}}בית דין היו הורגים בסייף את מי שמחוייב הרג. | {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[הרג]]}}בית דין היו הורגים בסייף את מי שמחוייב הרג. | ||
והיא מיתה קלה יותר מ[[סקילה]] ו[[שריפה ( | והיא מיתה קלה יותר מ[[סקילה]] ו[[שריפה (מיתת בית דין)|שריפה]]. | ||
=== חנק === | === חנק === | ||
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[חנק]]}} | {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[חנק]]}}בית דין חונקים את מי שמחוייב חנק. | ||
היא המיתה הכי קלה. | היא המיתה הכי קלה. | ||
כשאדם התחייב בשני מיתות, בית דין ידונו אותו במיתה הקלה יותר. | כשאדם התחייב בשני מיתות, בית דין ידונו אותו במיתה הקלה יותר. | ||
== מדיני המצוה == | |||
לפני המיתה אומרים איתו וידוי, ומיתתו היא כפרתו{{הערה|רמב"ם הלכות סנהדרין יג, י.}}. | |||
כל המחוייבי מיתת בית דין, משקין אותם ב[[יין|יין המשכר]] לפני כן בכדי שיטרף דעתו ויוכל לסבול את ייסורי המיתה{{הערה|סנהדרין מג, א.}}. | |||
== מטעמי המצוה == | == מטעמי המצוה == | ||
טעם מצוה זו נגלה לכל, כי "מלך במשפט יעמיד ארץ"{{הערה|משלי כט, ד.}}, שאלולי יראת המשפט יהרגו בני אדם זה את זה{{הערה|שאלמלא מוראת הדין איש את רעהו חיים בלעו (משנה, אבות ג, ב).}}, על כן | טעם מצוה זו נגלה לכל, כי "מלך במשפט יעמיד ארץ"{{הערה|משלי כט, ד.}}, שאלולי יראת המשפט יהרגו בני אדם זה את זה{{הערה|שאלמלא מוראת הדין איש את רעהו חיים בלעו (משנה, אבות ג, ב).}}, על כן ציונו האל ברוך הוא להמית הרוצח, ובחכמתו ברוך הוא ראה שראוי לענוש אותו במיתת חנק. | ||
והדבר מובן גם בדעתנו כי "כאשר עשה, כן יעשה לו"{{הערה|ויקרא כד, יט.}}, והרוצח כונתו להמית הנרצח במהרה כי מפחדו אליו ימהר מיתתו בכל כחו, וכמו כן הקלה התורה במשפטו להמיתו בחנק שהיא מיתה ממהרת, ולא בשריפה וסקילה שהן בצער רב. | והדבר מובן גם בדעתנו כי "כאשר עשה, כן יעשה לו"{{הערה|ויקרא כד, יט.}}, והרוצח כונתו להמית הנרצח במהרה כי מפחדו אליו ימהר מיתתו בכל כחו, וכמו כן הקלה התורה במשפטו להמיתו בחנק שהיא מיתה ממהרת, ולא בשריפה וסקילה שהן בצער רב. | ||
| שורה 48: | שורה 53: | ||
סיבה נוספת היא כי על פי ה[[סוד]] כל הפוגם באות יו"ד של שם הוי' כאילו נתחייב סקילה והפוגם באות ה"א כאילו נתחייב שריפה ובאות וי"ו כאילו נתחייב הרג ובאות ה"א אחרונה כאילו נתחייב חנק. והמבטל [[קריאת שמע]] פוגם באות יו"ד ותפילין באות ה"א ו[[ציצית]] באות וי"ו ותפלה באות ה"א{{הערה|[[אגרת התשובה - פרק ז']].}}. | סיבה נוספת היא כי על פי ה[[סוד]] כל הפוגם באות יו"ד של שם הוי' כאילו נתחייב סקילה והפוגם באות ה"א כאילו נתחייב שריפה ובאות וי"ו כאילו נתחייב הרג ובאות ה"א אחרונה כאילו נתחייב חנק. והמבטל [[קריאת שמע]] פוגם באות יו"ד ותפילין באות ה"א ו[[ציצית]] באות וי"ו ותפלה באות ה"א{{הערה|[[אגרת התשובה - פרק ז']].}}. | ||
קבלת ד' מיתות, הוא גם ענין של יין המשכר שנותנים למחייבי מיתת בית דין קודם המיתה, שבעבודת האדם הוא ענין של תשובה במרירות עד שיסיר מחשבתו מעניניו בעולם הזה ומעסקיו{{הערה|[[תורה אור]] מקץ ד"ה ויהי מקץ הא' והב'.}}. | |||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||