התוכחות (בפרשת בחוקותי וכי תבא): הבדלים בין גרסאות בדף

התוכחות (בפרשת בחוקותי וכי תבא) (עריכה)

גרסה מ־23:40, 11 בדצמבר 2024

הוסרו 12 בתים , 11 דצמבר

מ

החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}"

חזותיקוד ויקי

חלוקה בוט

בוטים, מפעילי מערכת

27,714

עריכות

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 והטעם שבתורה הא נאמרה באופן בזה מבואר{{הערה|ראה לקו"ת בחוקותי מח, סע"א ואילך. ובכ"מ.}}, שדוקא מצד גודל מעלתן נאמרו באופן שלא תזיק להן [[עין הרע|עינא בישא]] של המקטרגים. וכפי שמצינו בגמרא{{הערה|מועד קטן ט, ב.}} ברכות שנאמרו באופן שהזולת היה יכול לפרשם באופן הפכי, מטעם הנ"ל.
-יתירה מכך בחסידות מוסבר, ביאור הפנימי ל"קללות", שבעצם הקללות אינם ח"ו ליהודי, כי אם הכל הולך על ה[[קליפות]], וזהו תוכן ענין הקללות שיהיה איבוד וכליון בחינת הרע, על ידי התגברות הקדושה{{הערה|שם=:0|אור התורה לה[[צמח צדק]] דברים ח"ב ע' תתרצד ואילך. הובא בתו"מ ש"פ תבא תשי"ג ע' 166 ואילך.</ref>.
+יתירה מכך בחסידות מוסבר, ביאור הפנימי ל"קללות", שבעצם הקללות אינם ח"ו ליהודי, כי אם הכל הולך על ה[[קליפות]], וזהו תוכן ענין הקללות שיהיה איבוד וכליון בחינת הרע, על ידי התגברות הקדושה{{הערה|שם=:0|אור התורה לה[[צמח צדק]] דברים ח"ב ע' תתרצד ואילך. הובא בתו"מ ש"פ תבא תשי"ג ע' 166 ואילך.}}.
 == ביאורי הפסוקים ==
@@ שורה 30: / שורה 30: @@
 [[לחם]] הוא ענין ה[[תורה]] (שנמשלה ללחם. וגם לחם עשוייה מ[[חיטה|חטה]], ו"חטה" היא ב[[גמטריא]] כ"ב - [[אותיות (התורה)|אותיות]] ה[[תורה]]), ותוכנו הרוחני היוא שיש לאפות הלחם (כי עיסה ללא אפיה לא תהיה דם ובשר כבשרו, אינו ראוי לאכילה), כי [[לימוד התורה]] צריכה להיות בחמימות, "בתנור אחד", חדורה באהבת אש לידבק הקב"ה על ידי [[עבודת התפילה]], ב[[התבוננות]] ב[[הוי' אחד]], והלימוד צריכה כמו כן להיות ב[[דיבור]], שאז יש התלהבות הלב ביותר.
-וענין "ואפו עשר, נשים", הוא שחמימות ותשוקה בוי' אחד צריכה להיות בכל ה[[עשר הכוחות|עשר כוחות הנפש]], אך יש לזכור שהאהבה ותשוקה לידבק להקב"ה אינה שלו, כי אם קיבל את האמת ממי שהאמת שלו, שזהו ענין של "נשים" (אישה [-[[נוקבא]]], היא בחינת מקבל)<ref>ליקוטי תורה פ' בחקותי, מח ב. ו[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58846&st=&pgnum=174 ד"ה ת"ר נר חנוכה תרנ"ט].</ref>.
+וענין "ואפו עשר, נשים", הוא שחמימות ותשוקה בוי' אחד צריכה להיות בכל ה[[עשר הכוחות|עשר כוחות הנפש]], אך יש לזכור שהאהבה ותשוקה לידבק להקב"ה אינה שלו, כי אם קיבל את האמת ממי שהאמת שלו, שזהו ענין של "נשים" (אישה [-[[נוקבא]]], היא בחינת מקבל)<ref>ליקוטי תורה פ' בחקותי, מח ב. ו[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58846&st=&pgnum=174 ד"ה ת"ר נר חנוכה תרנ"ט].}}.
 === סיום התוכחה - "והשיבך ה' [[מצרים]] ב[[אוניה|אניות]]" ===
@@ שורה 42: / שורה 42: @@
 == כשה[[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אבא]] [[קריאה בתורה|קורא]] ==
-[[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|רבינו הזקן]] היה בעצמו הקורא בתורה. פעם אחת לא היה בליאזנא שבת [[פרשת כי תבוא|פרשת תבא]], ושמע [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]] - והוא עודנו נער קודם ה[[בר מצוה]] - הקריאה מאחר. העגמת נפש מהקללות שבתוכחה הביאתו לכאב [[לב]], עד שב[[יום הכיפורים]] נסתפק רבינו הזקן אם יוכל להתענות. כששאלו את [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]] הרי בכל שנה קורים פרשה זו, ענה: כשבאבא קורא ("הערט זיך ניט קיין קללות") לא נשמע קללות<ref>[[היום יום]] י"ז אלול.</ref>.
+[[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|רבינו הזקן]] היה בעצמו הקורא בתורה. פעם אחת לא היה בליאזנא שבת [[פרשת כי תבוא|פרשת תבא]], ושמע [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]] - והוא עודנו נער קודם ה[[בר מצוה]] - הקריאה מאחר. העגמת נפש מהקללות שבתוכחה הביאתו לכאב [[לב]], עד שב[[יום הכיפורים]] נסתפק רבינו הזקן אם יוכל להתענות. כששאלו את [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]] הרי בכל שנה קורים פרשה זו, ענה: כשבאבא קורא ("הערט זיך ניט קיין קללות") לא נשמע קללות<ref>[[היום יום]] י"ז אלול.}}.
 == לביאורים נוספים ==