פרדס חנה - כרכור: הבדלים בין גרסאות בדף
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
|||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
*[[תש"ז]]-[[תשכ"ח]]: הרב [[יהושע זליג דיסקין]] | *[[תש"ז]]-[[תשכ"ח]]: הרב [[יהושע זליג דיסקין]] | ||
*[[תשכ"ט]]-[[תשנ"ג]]: הרב חיים יעקב לוין (בן הרב [[אריה לוין]]) | *[[תשכ"ט]]-[[תשנ"ג]]: הרב חיים יעקב לוין (בן הרב [[אריה לוין]]) | ||
* | *[[תשל"א]] - [[תשפ"ה]] הרב דוד צדקה<ref>זמן קצר לפני פטירתו, חתם הרב צדקה על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].</ref> שימש כרב הספרדי של המושבה לצדו של הרב לוין, אולם מאז פטירת הרב לווין בשנת תשנ"ג, כיהן כרב היחיד של היישוב. | ||
בין השנים תרצ"ד-תשמ"ח כיהן הרב משה זרצקי כרב בישוב כרכור, אך לאחר פטירתו לא התמנה לו מחליף, והרב של פרדס חנה מכהן כרב של המושבה המאוחדת כולה. | בין השנים תרצ"ד-תשמ"ח כיהן הרב משה זרצקי כרב בישוב כרכור, אך לאחר פטירתו לא התמנה לו מחליף, והרב של פרדס חנה מכהן כרב של המושבה המאוחדת כולה. | ||
גרסה מ־12:21, 11 בדצמבר 2024
פַּרְדֵּס חַנָּה–כַּרְכּוּר היא מועצה בדרום מחוז חיפה בארץ ישראל. היישוב פרדס חנה נוסד בשנת תרפ"ט, לצד הישוב כרכור שנוסד בשנת תרע"ג, ושניהם אוחדו בשנת תשכ"ט.
היסטוריה
המושבות פרדס חנה וכרכור הוקמו על יער אלונים גדול, כאשר הישוב כרכור היה אחד היישובים היהודיים המעטים שאימצו לעצמם את השם הערבי של המקום.
ההתיישבות היהודית בכרכור החלה בעקבות התפשטות הציונות בקרב יהודי רוסיה ותנועת חובבי ציון, לצד יסוד המושבות העצמאיות רחובות וחדרה, שלא היו תלויות בתמיכתו הכספית של הברון רוטשילד.
האדמות נרכשו על ידי ההסתדרות הציונית באמצעות חברת 'הכשרת היישוב'.
מלחמת העולם הראשונה גרמה לעיכוב ההתיישבות בשטחי כרכור, וערבים מהסביבה ניסו לפלוש לאדמות הלא-מעובדות שלה, ובהמשך סבל המקום ממכת ארבה ומחלות מידבקות.
כ-16 שנה לאחר ההתיישבות בכרכור, נוסדה המושבה 'פרדס חנה' על שם מרת חנה פרימרוז, הרוזנת מרוזברי לבית רוטשילד, שהייתה בזמנה האשה העשירה ביותר בבריטניה[1], כאשר הבחירה בשם 'פרדס' דווקא הביאה לידי ביטוי שענף הפרנסה העיקרי של המושבה כמו בכרכור, היה גידול פרדסים.
לאחר סיום מלחמת העולם השניה הוקמה בפרדס חנה מעברה ומחנה עולים, אליה הופנו בעיקר קבוצות העולים שהגיעו דרך הים בישוב עתלית, כאשר ביישוב עצמו התגוררו קרוב ל-3000 תושבים.
בשנת תש"ה הוקמה במושבה הישיבה התיכונית הייחודית 'מדרשית נעם', על ידי הרב יהושע יגל והרב ישראל סדן, שנחשבה במשך שנים רבות לאחד המוסדות היוקרתיים בציבור הדתי.
במשך השנים, סופחו לפרדס חנה היישובים תל שלום ונווה אפרים, ובשנת תשכ"ט היא אוחדה עם כרכור למועצה מקומית אחת, והיא נחשבת כיום למועצה המקומית הגדולה ביותר בארץ, הגדולה במספר תושביה אף מערים בולטות רבות כגון אור עקיבא וצפת, אך אינה הופכת למעמד של עיר כדי שתוכל לשמור על הצביון הכפרי שלה.
הישוב ממוקם על הכביש המוביל ממישור החוף אל יישובי עמק יזרעאל (כביש 65), וקרוב לתחנת הרכבת קיסריה-פרדס-חנה, ובשל נגישותו לתחבורה הציבורית - מושך אליו תושבים מבוססים ממעמד הביניים שהתגוררו במרכז ומחפשים לשפר את איכות חייהם לצד המשך עבודתם במרכז הארץ.
רבני המושבה
כרבניה של פרדס חנה כיהנו במהלך השנים:
- תרצ"א-תרצ"ו: הרב משה אליהו בירנבוים
- תרצ"ו-תש"ז: הרב צבי יהודה מלצר (בן הרב איסר זלמן מלצר, וחותנו של הרב יהודה עמיטל)
- תש"ז-תשכ"ח: הרב יהושע זליג דיסקין
- תשכ"ט-תשנ"ג: הרב חיים יעקב לוין (בן הרב אריה לוין)
- תשל"א - תשפ"ה הרב דוד צדקה[2] שימש כרב הספרדי של המושבה לצדו של הרב לוין, אולם מאז פטירת הרב לווין בשנת תשנ"ג, כיהן כרב היחיד של היישוב.
בין השנים תרצ"ד-תשמ"ח כיהן הרב משה זרצקי כרב בישוב כרכור, אך לאחר פטירתו לא התמנה לו מחליף, והרב של פרדס חנה מכהן כרב של המושבה המאוחדת כולה.
בתי כנסת
בית הכנסת הגדול של פרדס חנה נתרם על ידי הברונית למשפחת רוטשילד, וסמוך לבנייתו נטעו סביבו חורשה, והוא תוכנן בצורה כזו שיוכל לשמש כמחסה לכל התושבים בעת צרה. בית הכנסת נבנה בנקודה גבוהה והמבנה עצמו התנוסס לגובה המאפשר שכיבה על גג בית הכנסת והשקפה על כל הסביבה והתגוננות מפני מתקפה. בבית הכנסת גם נבנה 'סליק' לנשק, ובמרתף שלו נערכו הדרכות על שימוש בנשק לחברי הגנה ואצ"ל. בית הכנסת הגדול הינו אחד המבנים המפוארים והייחודיים במושבה, והוא נחנך בשנת תרצ"ו. בעת חנוכת הבית, הוכתר הרב צבי יהודה מלצר לשמש באופן רישמי כרבה הראשון של המושבה.
בבית הכנסת קיימת גם ספרייה ציבורית על שמו של הברון רוטשילד, ובארון הקודש שלו נמצא ספר תורה שהצילו בליל הבדולח בגרמניה, שהוברח לארץ בתקופת המנדט, ספר התורה ייחודי גם במראהו ובכתב היד והעיטורים.
מלבד בית הכנסת הגדול, פועלים במושבה עוד למעלה מעשרים בתי כנסת, ושני מקוואות טהרה.
בחסידות חב"ד
לאחר סיום מלחמת העולם השניה, הוקמה במושבה מעברה לעולים, והשתכנו בה משפחות חסידיות שהתגוררו בה במשך מספר חודשים עד שעברו להתגורר בריכוזי חב"ד ברחבי הארץ. בין המשפחות שהתגוררו בפרדס חנה היו משפחת ר' שלמה מיידנצ'יק, משפחת ר' שלום פלדמן, משפחת ר' אברהם לבקיבקר (שם נולד גם בנו ר' שלמה זלמן לבקיבקר), ועוד.
בנוסף, חסידי חב"ד הגיעו לפעול בקרב העולים, בהם ר' דוד ליסלבוים, ועוד, שקירבו את העולים ושכנעו אותם לשלוח את בניהם לחינוך חב"די, פעולות בעקבותים התקרבו משפחות רבות לחב"ד, ביניהם ר' עמרם ודוד מלכא, ועוד.
בשנת תשכ"ד הגיע למקום הרב יהודה אריה קורנט שפעל כשליח הרבי במקום, וזכה לעידודים ומענות מיוחדים מהרבי. בשנת תשל"ה, חשב שלטובת חינוך ילדיו כדאי לעזוב את פרדס חנה ולעבור להתגורר בירושלים. הרבי שלל בתכלית הצעה זו בכותבו: "במענה לשאלות - כדאי שימשיכו בעירם עתה (על כל פנים בעתיד הקרוב)".
בפרדס חנה ניהל קופה גדולה של צדקה, דרכה וממנה נעשו במשך השנים חסדים מופלאים ביותר לתושבי העיר, כשהכל נעשה בהסתר ובצנעה רבה. תושבי פרדס חנה הוקירו רבות את פועלו הגדול למען תושביה בשליחותו של הרבי וכיבדו אותו על כך מאוד.
הרב קורנט קירב רבים ליהדות ולחסידות, וכן פעל ב'מדרשיית נעם' וקירב את התלמידים שלמדו שם לאור החסידות, ומהם הפכו לחסידי חב"ד, בהם הרב חיים נפתלין.
במהלך השנים הצטרף אליו בנו ר' יוסף קורנט, שסייע לו רבות בארגון הפעילות, הקים מערך שיעורי-תורה בעיר, יחד עם ביסוס והרחבת הפעילות של מבצעי הקודש.
בנוסף פועל במקום הרב יוסף ריפקיינד.
בכרכור פועל הרב זלמן בוטמן.
בחודש סיון תשס"ה הושלמה בניית בית הכנסת לזכרו של הרב קורנט[3], הכולל גם מקווה טהרה.
בשנת תשס"ח התקיים במדרשיית נועם בפרדס חנה קעמפ אורו של משיח.
הערות שוליים
- ↑ בכך הצטרפה המושבה החדשה לשרשרת יישובים הנקראים על שם בני משפחת רוטשילד: זכרון יעקב, בנימינה, גבעת עדה, בת שלמה, אשדות יעקב, מאיר שפיה, מזכרת בתיה, שדה אליעזר ושדמות דבורה.
- ↑ זמן קצר לפני פטירתו, חתם הרב צדקה על פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח.
- ↑ פרדס חנה: חנוכת בית הכנסת ע"ש השליח - חב"ד אינפו