כבר היה לעולמים: הבדלים בין גרסאות בדף
מוישע זוכמיר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מוישע זוכמיר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
* בתחילת הבריאה כל האילנות (אפילו אילני סרק) נתנו פירות<ref>בראשית רבה ספ"ה.</ref>. | * בתחילת הבריאה כל האילנות (אפילו אילני סרק) נתנו פירות<ref>בראשית רבה ספ"ה.</ref>. | ||
* בעת [[בריאת העולם]] היה צריך להיות גם גזע העץ ראוי לאכילה<ref>לקו"ש חכ"ז ע' 191, אות ח. וש"נ.</ref>. | * בעת [[בריאת העולם]] היה צריך להיות גם גזע העץ ראוי לאכילה<ref>לקו"ש חכ"ז ע' 191, אות ח. וש"נ.</ref>. | ||
=== [[מהירות הצמיחה]] === | |||
* ליד [[באר מרים|בארה של מרים]] צמחו אילנות עם פירות<ref>תוספתא סוכה ג; במדבר רבה א; שם יט; תנחומא ישן חוקת; רש"י תהלים עח, טז.</ref>. | * ליד [[באר מרים|בארה של מרים]] צמחו אילנות עם פירות<ref>תוספתא סוכה ג; במדבר רבה א; שם יט; תנחומא ישן חוקת; רש"י תהלים עח, טז.</ref>. | ||
* צמיחת הפרחים, הציץ והשקדים במטה [[אהרן]]<ref>במדבר כז, כג.</ref>. | * צמיחת הפרחים, הציץ והשקדים במטה [[אהרן]]<ref>במדבר כז, כג.</ref>. | ||
| שורה 38: | שורה 40: | ||
* בתחילת הבריאה, לפני [[חטא עץ הדעת]]{{הערה|י"ב תמוז תשמ"א. לקו"ש חכ"ז ע' 191 [אות ח], וראה הע'.}}. | * בתחילת הבריאה, לפני [[חטא עץ הדעת]]{{הערה|י"ב תמוז תשמ"א. לקו"ש חכ"ז ע' 191 [אות ח], וראה הע'.}}. | ||
* השלום בין החיות שהיו ב[[תיבת נח]] בזמן ה[[מבול]] ושינוי טבעם של החיות הטורפות{{הערה|התוועדויות תשמ"ג ע' 426.}}. | * השלום בין החיות שהיו ב[[תיבת נח]] בזמן ה[[מבול]] ושינוי טבעם של החיות הטורפות{{הערה|התוועדויות תשמ"ג ע' 426.}}. | ||
* ב[[מתן תורה]] השפיע [[[[גילוי אלקות לעתיד לבוא|גילוי האלוקות]] בעולם על מצב בעלי החיים, כאשר "צפור לא צווח ושור לא געה"{{הערה|ראה התוועדות י"ג ניסן תשמ"ב, התוועדויות ח"ג ע' 1252.}}. | |||
=== [[אומות העולם בזמן הגאולה]] === | === [[אומות העולם בזמן הגאולה]] === | ||
גרסה מ־09:34, 21 בנובמבר 2024
כבר היה לעולמים הוא ביטוי תורני, מתוך מאמרו של שלמה המלך בקהלת על דברים שנראים כאילו "רְאֵה זֶה חָדָשׁ הוּא", אבל האמת היא ש"כְּבָר הָיָה לְעֹלָמִים"[1]. משמש גם כהגדרת מצב העולם בגאולה, כמצב שכבר היה בעת מתן תורה מצד גילוי האלקות בעולם.
אף שבדברים מסויימים אלו כבר היה מעין מצב העולם בגאולה בעבר, הרי זה רק "מעין זה". ולעתיד לבא יהיה חידוש שלא מצינו לעולם[2].
מקור הביטוי ביחס לגאולה
אדמו"ר הזקן כותב בספר התניא פרק ל"ו שהגילוי האלוקי שיהיה בימות המשיח איננו חידוש, כיון שכבר היה מעין ייעוד זה בשעת מתן תורה:
"וגם כבר היה לעולמים מעין זה בשעת מתן תורה כדכתיב "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו" הראת ממש בראיה חושיית כדכתיב וכל העם רואים את הקולות רואים את הנשמע ופי' רז"ל מסתכלים למזרח ושומעין את הדבור יוצא אנכי כו'"
— ליקוטי אמרים, פרק ל"ו
בתורתו של הרבי נמצא ביטוי זה בקשר ליעודי הגאולה פעמים רבות.
כבר היה לעולמים במצב העולם בכללות
מספר פעמים מאז בריאת העולם היה מצב העולם דומה למצב בזמן הגאולה, ומהם בעיקר נמנים תיבת נח בזמן המבול, יציאת מצרים[3], מתן תורה[4], ומלכות שלמה[5].
כבר היה לעולמים בייעודי הגאולה
מהירות הילודה
- בתחילת הבריאה אצל אדם הראשון וחווה, הלידה היתה תיכף ומיד. ולעתיד לבוא יהיה זה באופן נעלה יותר[6].
- כן היה לפני המבול, שאשה ילדה באותו היום בו נתעברה[7].
עתידין אילני סרק שיתנו פירות
- בתחילת הבריאה כל האילנות (אפילו אילני סרק) נתנו פירות[8].
- בעת בריאת העולם היה צריך להיות גם גזע העץ ראוי לאכילה[9].
מהירות הצמיחה
- ליד בארה של מרים צמחו אילנות עם פירות[10].
- צמיחת הפרחים, הציץ והשקדים במטה אהרן[11].
- צמיחת עץ החרוב על יד מערת רבי שמעון בר יוחאי[12].
- צמיחת הקיקיון בנס ליונה הנביא.
וארו עם ענני שמיא
- ענני הכבוד ביציאת מצרים[13].
- משה רבינו שלח שלוחים לקלבריה על ענני הכבוד להביא משם אתרוגים[14].
- בעת שרצה רבי חנינה בן דוסא להעלות עימו לרגל אבן מיוחדת, נזדמנו לו חמישה סבלים שסייעו לו להעלותה בתנאי שיניח גם את אצבעו הקטנה, וברגע קט הגיע ליעדו[15].
וגר זאב עם כבש
- בתחילת הבריאה, לפני חטא עץ הדעת[16].
- השלום בין החיות שהיו בתיבת נח בזמן המבול ושינוי טבעם של החיות הטורפות[17].
- במתן תורה השפיע [[גילוי האלוקות בעולם על מצב בעלי החיים, כאשר "צפור לא צווח ושור לא געה"[18].
אומות העולם בזמן הגאולה
- בימי מלכות שלמה המלך היה מצב בדומה לגאולה מצד אומות העולם (ובלשון החסידות: "קיימא סיהרא באשלמותא" - על דרך "והיה אור הלבנה כאור החמה").
תחיית המתים
- לאחר שפרחה נשמתן במעמד מתן תורה, החזירה הקב"ה על ידי טל תורה[19].
- בן האישה הצרפית על ידי אליהו הנביא[20].
- בן האישה מנשי בני הנביאים על ידי אלישע הנביא[21].
- חזון העצמות היבשות על ידי יחזקאל הנביא[22].
למאי נפקא מינה
מכיון שכבר היה לעולמים, זה כבר נמשך בגדרי העולם ("לעולמים") - זמן ומקום[23], וזה נותן הכח שיהיה בגאולה העתידה[24]. ואין צריך אפילו לפעול דבר חדש, מכיון שכבר היה, ולכן נקל יותר שדבר זה יחזור ויהיה עוד הפעם, כלשון הגמרא[25] "דלא הוו - חיי, דהוי חיי - לא כ"ש?! (אותן שלא היו מעולם - נוצרין ונולדין וחיין, אותן שהיו כבר - לא כל שכן שחוזרין וחיין)"[26].
וגם כשיודעים שזה כבר היה, זה מחזק את האמונה, שכמו שכבר היה, כך גם יהיה[27].
אנו רוצים גאולה שלימה
ועוד והוא העיקר שבני ישראל לא מסתפקים בכל הגילויים שכבר היו, כי אם רוצים בגילוי חדש שלא היה לעולמים[28].
הערות שוליים
- ↑ קהלת א, י.
- ↑ לקו"ש חל"ה ע' 206. - אכן, בכל יעוד שנדמה שזה רק חזרה למה שכבר היה - יש לבאר מהו השלימות והחידוש שיהיה בזה בזמן הגאולה.
- ↑ כלשון הפסוק: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", ושני פירושים כללים בזה: א. הנפלאות לעתיד לבוא דומות לנפלאות ביציאת מצרים. ב. הנפלאות לעתיד לבוא הינם נפלאות אפילו בערך ליציאת מצרים. ראה מאמרי הרבי על ד"ה כימי צאתך מארץ מצרים ספר המאמרים מלוקט ב' ומלוקט ה'.
- ↑ הן מצד גילוי האלוקות בעולם והן מצד העולם עצמו - ציפור לא צווח ושור לא געה, וכן הד קולו של הקב"ה נכנס בבריאה.
- ↑ ובלשון החסידות: "קיימא סיהרא באשלמותא" - על דרך "והיה אור הלבנה כאור החמה".
- ↑ סנהדרין לח, ב. ליל ט"ו בשבט תשד"מ התוועדויות ע' 916.
- ↑ מדרש רבה פרשת נח (התחלת פרשה ל"ו). "מילואים" לתהלים לה"צמח צדק" על פרק כ'.
- ↑ בראשית רבה ספ"ה.
- ↑ לקו"ש חכ"ז ע' 191, אות ח. וש"נ.
- ↑ תוספתא סוכה ג; במדבר רבה א; שם יט; תנחומא ישן חוקת; רש"י תהלים עח, טז.
- ↑ במדבר כז, כג.
- ↑ שבת לג, ב.
- ↑ ראה התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1312.
- ↑ ספר המנהגים עמוד 65 הערה 5.
- ↑ ראה התוועדות אחש"פ תשמ"ג, התוועדויות סוף ע' 1318.
- ↑ י"ב תמוז תשמ"א. לקו"ש חכ"ז ע' 191 [אות ח], וראה הע'.
- ↑ התוועדויות תשמ"ג ע' 426.
- ↑ ראה התוועדות י"ג ניסן תשמ"ב, התוועדויות ח"ג ע' 1252.
- ↑ ראה ד"ה אתה הראת, שבועות תשמ"ו, סה"מ מלוקט א.
- ↑ מלכים א פרק יז, פסוקים יז-כד.
- ↑ מלכים ב' פרק ד, פסוקים יח-לז.
- ↑ בשייכותו להגאולה - ראה התוועדות אחש"פ תש"ל ס"ט. הוראה נפלאה מכך ראה התוועדויות תשמ"ו ח"ג ע' 200.
- ↑ ד"ה אתה הראת תשמ"ו אות ו, סה"מ מלוקט א.
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם:0 - ↑ סנהדרין צא, א. וברש"י שם.
- ↑ ש"פ שמיני תשמ"ו, התוועדויות ע' 804.
- ↑ לקו"ש חי"ח ע' 273.
- ↑ התוועדויות תנש"א ח"א ע' 335.