יצחק רבין: הבדלים בין גרסאות בדף
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 72: | שורה 72: | ||
==קשריו עם הרבי== | ==קשריו עם הרבי== | ||
[[קובץ:רבין רוקד ביציאה מהיחידות עם הרבי.jpg|250px|שמאל|ממוזער|יצחק רבין רוקד עם חסידים ביציאתו מ'[[יחידות]]' אצל הרבי [[תשל"ב]]]] | |||
בעת כהונתו כשגריר [[מדינת ישראל]] ב[[ארצות הברית]], נכנס רבין ליחידות אצל הרבי, בשליחותו של הפרזידנט [[זלמן שז"ר]], על מנת לברך את הרבי לרגל [[י"א ניסן|יום הולדתו]] השבעים. | בעת כהונתו כשגריר [[מדינת ישראל]] ב[[ארצות הברית]], נכנס רבין ליחידות אצל הרבי, בשליחותו של הפרזידנט [[זלמן שז"ר]], על מנת לברך את הרבי לרגל [[י"א ניסן|יום הולדתו]] השבעים. | ||
גרסה אחרונה מ־17:11, 19 בנובמבר 2024
מר יצחק רבין (א' אדר ה'תרפ"ב - י"ב חשוון ה'תשנ"ו) היה רמטכ"ל צה"ל וראש ממשלת ישראל. חתם עם ארגון הטרור אש"ף על הסכמי אוסלו.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בירושלים לאביו נחמיה ולאמו רוזה. נקרא על שם סבו מצד אמו, הרב יצחק כהן, שהיה חסיד חב"ד.
בהיותו בן שנה עברה משפחתו לחיפה, וכעבור זמן מה עברו לתל אביב, שם גדל.
שירות צבאי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת ה'תש"א הצטרף למחתרת "ההגנה", וכאשר הוקם הפלמ"ח, עבר לשרת בו.
בשנת ה'תש"ו נעצר על ידי השלטונות הבריטיים במסגרת "השבת השחורה" בה נעצרו רבים ממנהיגי "ההגנה", ושוחרר כעבור חמישה חודשים.
במהלך מלחמת תש"ח פיקד על חזית ירושלים מטעם הפלמ"ח, ומאוחר יותר הצטרף לצה"ל, ומונה למפקד חטיבת הראל.
בזמן ההפוגה הראשונה פיקד רבין על הטבעת אוניית הנשק 'אלטלנה', שהובאה לארץ על ידי ארגון האצ"ל. רבין הורה להפגיז את האונייה, ואף השליך בעצמו מספר רימונים לעברה. בעקבות הוראתו, נהרגו 16 יהודים.
במהלך המלחמה השתתף רבין בתכנון וכיבוש מספר ערים, כגון לוד, רמלה, באר שבע ועוד.
לאחר המלחמה התקדם בסולם הדרגות, עד שבשנת ה'תשכ"ג מונה לרמטכ"ל צה"ל.
במהלך כהונתו כרמטכ"ל התרחשה מלחמת ששת הימים, במהלכה כבש צה"ל את חצי האי סיני, חבל עזה, יהודה ושומרון וירושלים.
קריירה פוליטית[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר פרישתו מצה"ל בשנת ה'תשכ"ח, התמנה לשגריר מדינת ישראל בארצות הברית.
בשנת ה'תשל"ג חזר לארץ, ובשנת ה'תשל"ד נבחר לכנסת מטעם מפלגת המערך, והתמנה לשר העבודה.
קדנציה ראשונה כראש ממשלה[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר פרסום מסקנות וועדת אגרנט אודות מחדלי מלחמת יום הכיפורים, התפטרה גולדה מאיר מראשות הממשלה, ורבין התמנה במקומה לראש הממשלה החמישי של מדינת ישראל.
בשנת ה'תשל"ז נחת בארץ מטוס F-15 הראשון של חיל האוויר, ונערך לו טקס קבלת פנים שנמשך לאחר כניסת השבת.
בעקבות כך, הגישו המפלגות הדתיות הצעת אי-אימון בממשלה, ושני שרים מטעם המפד"ל נמנעו בהצבעה. רבין החליט בעקבות זאת לפטר את שרי המפד"ל, ולהקדים את הבחירות.
במהלך מסע הבחירות התגלה כי אשתו של רבין ניהלה חשבון בנק בחו"ל, בניגוד לחוק. בעקבות הגילוי פרש רבין ממועמדות מפלגתו לראשות הממשלה.
בבחירות אלו ניצחה מפלגת הליכוד בראשות מנחם בגין, ורבין נשאר באופוזיציה.
שר הביטחון[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר הבחירות בשנת תשד"מ הוקמה ממשלת אחדות בהנהגת שמעון פרס ממפלגת המערך, ויצחק שמיר ממפלגת הליכוד, ויצחק רבין מונה בה לשר הביטחון, ושימש בתפקיד זה עד 'התרגיל המסריח' בשנת ה'תש"נ.
במהלך כהונתו כשר ביטחון פרצה האינתיפאדה הראשונה.
קדנציה שנייה כראש ממשלה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשנ"ב נבחר פעם נוספת לראשות הממשלה מטעם מפלגת העבודה.
עם היכנסו לתפקיד החל במשא ומתן לחתימת הסכם שלום עם הערבים.
בכ"ז אלול תשנ"ג חתם רבין עם ארגון הטרור אש"ף על הסכם אוסלו, בו הוחלט על הקמת "הרשות הפלסטינית" מערכת אוטונומיה ששולטת על חיי הפלסטינים ביהודה שומרון וברצועת עזה, העברת שליטה על שטחים מארץ ישראל לרשותה, ציוד "שוטרים" מטעמה בנשק, וחזרת אלפי מחבלי אש"ף שגורשו אחרי מלחמת לבנון הראשונה לתוניס.
על ההסכם נמתחה ביקורת רבה בעקבות סכנת הנפשות שהוא מוביל, והוא גרר הפגנות סוערות בכל רחבי הארץ.
ארגון צעירי חב"ד בארץ הקודש יצא אז בקמפיין ארצי, תחת הסלוגן "ארץ ישראל בסכנה".
בד' תשרי תשנ"ה חתם רבין על הסכם אוסלו ב'
בכ"א חשוון ה'תשנ"ה חתם על הסכם שלום עם ירדן.
רציחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בי"ב חשוון ה'תשנ"ו נערכה הפגנה בכיכר מלכי ישראל בתל אביב, כתמיכה בהסכם אוסלו אותו הוביל רבין.
בסיום העצרת, בשעה שצעד רבין לעבר רכבו, נורה על ידי מתנקש. רבין הובהל לבית הרפואה איכילוב, שם נקבע מותו.
קשריו עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעת כהונתו כשגריר מדינת ישראל בארצות הברית, נכנס רבין ליחידות אצל הרבי, בשליחותו של הפרזידנט זלמן שז"ר, על מנת לברך את הרבי לרגל יום הולדתו השבעים.
ביחידות דיבר איתו הרבי על הפסוק "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב[1]", ואמר כי אסור להתחשב באומות העולם.
לאחר יציאתו מהיחידות התבטא עליו הרבי כי הוא "גנרל טוב"[2]
רבין העניק ראיון לחברת המדיה JEM, בו סיפר על היחידות.
לאחר כניסתו לתפקיד ראש הממשלה בשנת ה'תשל"ו, כתב לו הרבי מכתב ברכה "הצלחה אמיתית ורבה בתפקידו"[3]. בעת כהונתו, נפגש עם שלוחי הרבי לארץ הקודש, הרבי הורה לרב מרדכי מענטליק לומר לרבין כי דבריו אודות הפסוק "הן עם לבדד ישכון" תקיפים ביתר שאת כעת, בתפקידו כראש ממשלה. הרבי שלח לרבין צ'ק בעבור בניין הארץ. כמו כן, כתב הרבי מכתב לרבין בערב חג הפסח של אותה שנה [4].
לקראת יום הולדתו השבעים וחמש של הרבי, שלח לרבי מכתב ברכה, והרבי השיב לו במכתב, בו הזכיר שוב את הפסוק "הן עם לבדד ישכון"[5].
בשנת ה'תש"מ השתתף בתוכנית רדיו לציון 30 שנה לנשיאותו של הרבי.
משפחה וחיים אישיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ראש ממשלת ישראל יצחק רבין נשא לאשה לאה רבין (לבית שלוסברג) ילידת קניגסברג שבגרמניה, שעלתה לארץ ישראל והתגוררה בתל אביב, ושם הכירו אחד את השני.
ב-23 באוגוסט 1948, במהלך מלחמת העצמאות, נישאו השניים. ילדיהם; בתם הבכורה, דליה רבין-פילוסוף שנישאה לאבי אברהם פילוסוף. ובנם השני יובל רבין. נכדיהם הם; נועה רוטמן, אלדד רוטמן, יונתן בן ארצי.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רבין שלא הכרתם, מגזין 'עולמות' גליון 12 חשון תשפ"א עמוד 16
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- נפגשתי עם מנהיג דגול יצחק רבין מספר על פגישתו עם הרבי
- מכתבו של הרבי לרבין
- לפתע סטה רבין מנאומו וסיפר על היחידות עם הרבי...
- גיליון כפר חב"ד מוקדש לרצח רבין
- בחזרה להקלטה הנדירה: כשרבין ז"ל תיאר את היחידות אצל הרבי
- יצחק רבין וחב"ד ● היו ימים
| הקודם: גולדה מאיר |
ראש ממשלת ישראל תשל"ד - תשל"ז |
הבא: מנחם בגין |
| הקודם: יצחק שמיר |
ראש ממשלת ישראל תשנ"ב - תשנ"ה |
הבא: שמעון פרס (בפועל) |
| ראשי ממשלות ישראל | |
|---|---|
| |
| (לפי סדר האל"ף בי"ת) |
הערות שוליים
- ↑ במדבר כ"ג ט'.
- ↑ מצוטט בספר "הרב אשכנזי", ע' 341
- ↑ הרבי איחל לרבין בכתב ידו: "הצלחה אמיתית ורבה בתפקידו"
- ↑ נדפס באג"ק חלק לא, עמ' קפו.
- ↑ היו שקישרו את דבריו של הרבי להכרזה שהכריז רבין בזמן הסכמי אוסלו "לא עוד עם לבדד ישכון"; מעניין לציין שהערך המספרי של שמו, בצירוף שמות הוריו, כדלהלן: "יצחק בן נחמיה רוזה", הוא בגימטריה 591, כמניין "הן עם לבדד ישכון" (בכתיב מלא)