'''אתרוג''' הוא פרי הדר הראוי לאכילה, ואחד מ[[ארבעת המינים]] שמצווה מהתורה [[נטילת לולב|לנטלם]] ב[[חג הסוכות]]. יש קפידה מיוחדת בכל החוגים על 'הדר' האתרוג ו'ייחוסו' ובליובאוויטש נהגו כל הדורות לברך על אתרוג מזן קלבריא שבאיטליה.
'''אתרוג''' הוא פרי הדר הראוי לאכילה, ואחד מ[[ארבעת המינים]] שמצווה מהתורה [[נטילת לולב|לנטלם]] ב[[חג הסוכות]]. יש קפידה מיוחדת בכל החוגים על 'הדר' האתרוג ו'ייחוסו' ובליובאוויטש נהגו כל הדורות לברך על אתרוג מזן קלבריא שבאיטליה.
==אתרוג מורכב==
==דיני האתרוג==
[[קובץ:אתרוג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עץ אתרוגים]]
[[קובץ:אתרוג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עץ אתרוגים]]
אתרוג מורכב הוא כזה שצמח מהרכבת ענף אתרוג על אילן אחר, כמו לימון, או להיפך.
===ייחוס האתרוג===
{{ערך מורחב|אתרוג מורכב}}
אתרוג מורכב - כזה שצמח מהרכבת ענף אתרוג על אילן אחר, כמו לימון, או להיפך - ישנו נדון האם להכשירו. ב[[משנה]], ב[[גמרא]] ובדברי ה[[ראשונים]] לא מופיעה התייחסות לדינו של אתרוג מורכב. רק בתחילת תקופת ה[[אחרונים]] נזכר הדיון בשאלת כשרותו של אתרוג זה. רבי [[משה אלשיך]] הביא כי חכמי צפת מדורות קודמים הסכימו שאתרוג זה פסול{{הערה|שו"ת מהר"ם אלשיך, סימן קי.}}. כך קבע גם רבי [[שמואל יהודה קצנלבויגן]] בשם אביו, [[המהר"ם פדובה]], והוא אף הוסיף רשימת סימנים להבחין באתרוגים הנשלחים ממדינתו - [[איטליה]] אם הם מורכבים או לא{{הערה|שו"ת הרמ"א, סימן קכו.}}. אמנם [[הרמ"א]] ו[[הב"ח]] הביאו צדדים להכשיר, והיו רבים שנהגו כך למעשה; וכתבו שיש לסמוך עליהם בשעת הדחק{{הערה|ראה [https://www.sefaria.org.il/Responsa_of_Remah.117?lang=he שו"ת הרמ"א, סימן קיז]. [https://www.sefaria.org.il/Teshuvot_Bayit_Chadash%2C_HaYeshanot.135.1?lang=he שו"ת הב"ח הישנות, סימן קלה]-קלו.}}.
ב[[משנה]], ב[[גמרא]] ובדברי ה[[ראשונים]] לא מופיעה התייחסות לדינו של אתרוג מורכב. רק בתחילת תקופת ה[[אחרונים]] נזכר הדיון בשאלת כשרותו של אתרוג זה. רבי [[משה אלשיך]] הביא כי חכמי צפת מדורות קודמים הסכימו שאתרוג זה פסול{{הערה|שו"ת מהר"ם אלשיך, סימן קי.}}. כך קבע גם רבי [[שמואל יהודה קצנלבויגן]] בשם אביו, [[המהר"ם פדובה]], והוא אף הוסיף רשימת סימנים להבחין באתרוגים הנשלחים ממדינתו - [[איטליה]] אם הם מורכבים או לא{{הערה|שו"ת הרמ"א, סימן קכו.}}. אמנם [[הרמ"א]] ו[[הב"ח]] הביאו צדדים להכשיר, והיו רבים שנהגו כך למעשה; וכתבו שיש לסמוך עליהם בשעת הדחק{{הערה|ראה [https://www.sefaria.org.il/Responsa_of_Remah.117?lang=he שו"ת הרמ"א, סימן קיז]. [https://www.sefaria.org.il/Teshuvot_Bayit_Chadash%2C_HaYeshanot.135.1?lang=he שו"ת הב"ח הישנות, סימן קלה]-קלו.}}.
רבותינו נשיאנו הכריעו לאסור בתכלית את האתרוג המורכב{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים סימן תרמח, סעיף לא. [https://chabadlibrary.org/books/zz/shut/1/65/1.htm שו"ת צמח צדק, אורח חיים סי' סד]. (בדברי הצמח צדק אין מסקנא מפורשת, אך כן למדו בכוונתו [[אדמו"ר הרש"ב]] ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=164&hilite= אגרות קודש שלו חלק א, ע' קיב]) ו[[הרבי מלך המשיח שליט"א]] ([https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/3834.htm אגרות קודש חלק יב, אגרת ג'תתלד]).}}.
טעמי הפוסקים שאתרוג מורכב פסול{{הערה|דיון בטעמי האוסרים, ראה ב[https://chabadlibrary.org/books/zz/shut/1/65/1.htm שו"ת צמח צדק, אורח חיים סי' סד].}}:
מסיבה זו, בין השאר, החמירו מאוד רבותינו נשיאנו לקחת דוקא [[אתרוג קלבריה|אתרוג מזן קלבריה]] ב[[איטליה]], שעליו ישנה חזקה ברורה שאינו מורכב{{הערה|שו"ת חתם סופר אורח חיים סימן רז.}}. אדמו"ר הזקן הורה לקחת אתרוג זה דוקא, "מטעם הידוע לו". עוד אמר אדמו"ר הזקן כי כאשר ציוה ה' ל[[משה רבינו]] לקחת "פרי עץ הדר", שלחו שלוחים על גבי עננים לקלבריה, לקחת משם אתרוגים{{הערה|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=73 ספר המנהגים ע' 65, הערה 5].}}. וכן כתב [[הרבי הרש"ב]]: {{ציטוטון|ידוע אשר כ"ק רבינו הגדול א"ז אדמו"ר זצוקללה"ה החמיר לברך על אתרוג גענאווע דוקא . . וכן החמירו אחריו רבותינו אבותינו אדמו"ר זצוקללה"ה, עד מה שראיתי מכ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה שהחמיר בזה עד מאד . . ועתה בחג הסוכות העבר לא קבלתי האתרוג בזמנו, ומה מאד העגמ"נ שהי' לי מזה ה"י, ורציתי לעיין בהדין אולי אמצא מדברים מנידון אתרוגי קארפע או א"י ולמצוא היתר לברך עליהם (ובאמת, אף מצאתי היתר בספרים אינני יודע אם הייתי סומך ע"ז, אחר שאבותינו רבותינו זצוקללה"ה החמירו בזה כ"כ)}}{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א ע' סב.}}.
*מפני שאינו אתרוג - או מפני שהאתרוג מתבטל בלימון, או מפני שמקצתו אתרוג ומקצתו לימון{{הערה|ראה שו"ת מהר"ם אלשיך שם, וצמח צדק שם.}}, או שהמורכב אינו מין אתרוג כלל, אלא בריה בפני עצמה{{הערה|שו"ת הרמ"א, סימן קיז. מגן אברהם סימן תרמח, ס"ק כג. וכ"כ אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שם, סעיף לא.}}.
*מפני שמקצת הלימון שבו פוגעת בלקיחת האתרוג כדינה - או משום שהופכת אותו לאתרוג חסר, שפסול, או משום שמפחיתה משיעורו - כביצה{{הערה|שו"ת מהר"ם אלשיך שם.}}.
*מפני שנעשתה בו עבירה - איסור [[כלאים]]{{הערה|לבוש סימן תרמט, סעיף ד. וראה בביאורו שו"ת בית אפרים, סימן נו.}}.
[[הרבי]] כותב, כי אחרי שביארו האוסרים את טעמיהם, מקום לומר שאילו היו רואים המתירים את טעמי האוסרים, היו מסכימים שההיתר הוא רק כשאין אתרוגים אחרים{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/3834.htm אגרות קודש חלק יב, אגרת ג'תתלד]. וראה גם במעשה המובא בשו"ת שבות יעקב חלק א, סימן לו - כיצד סבר הש"ך להתיר והתחרט עקב מעשה שהיה, והסכמת רוב פוסקי זמנו לפסול.}}.
בהוראת [[הרבי]], ניטעו ב[[כפר חב"ד]] אתרוגים מזן קלבריה, ואתרוגי כפר חב"ד הם מזן זה{{הערה|ראה בערך [[אתרוג קלבריה]].}}. ברבות השנים זכו בעלי הפרדסים לקבל את האתרוגים שעליהם בירך הרבי, וכיום כל האתרוגים בכפר חב"ד הם צאצאי אתרוגי הרבי. הרבי ציין שמעלת אתרוגים אלו פחותה ממעלת אתרוגי קלבריה מאיטליה, אך גם להם המסורת שאינם מורכבים{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/1200870111 אגרות קודש חלק יג, אגרת ד'שפא].}}.
דיון נוסף התעורר על תולדות המורכב: אתרוגים שאינם מורכבים בעצמם, אך העץ עליו גדלו נלקח מאתרוג שצמח על עץ מורכב. יש שסברו לחלק ולומר שגם אם המורכב אסור, תולדותיו מותרים{{הערה|שו"ת בית אפרים שם. מנחת אלעזר חלק ג, סימן עז.}}; אך יש חולקים ואומרים שצאצא מן המורכב לעולם ייאסר כמו המורכב{{הערה|שו"ת מהרא"ל צינץ סימן ו, אות כג. שו"ת חמדת שלמה אורח חיים, סימן לז.}}. אמנם, כאשר יש רק ספק אם אתרוג זה הוא מתולדות מורכב או לא, יש שמצאו מקום להקל יותר{{הערה|לב חיים חלק ב, סימן קכא. וראה טהרת האתרוגים ע' רסז ואילך, בביאור דעת הרבנים החותמים על הקו"ק משנת תרל"ח בעד אתרוגי יפו.}}.
===מראה האתרוג===
===שיטת רבותינו נשיאנו===
[[אדמו"ר הזקן]] פוסק ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך שלו]]{{הערה|סימן תרמח, סעיף לא.}}: {{ציטוטון|אתרוג המורכב - דהיינו שהרכיבו ענף מאילן אחר לתוך אילן האתרוג, וגדל מהן מין הדומה לאתרוג - פסול, שזה אינו אתרוג כלל אלא הוא בריה בפני עצמה}}.
אדמו"ר הזקן הביא רק את הדוגמא שבה הרכיבו אילן אחר לתוך האתרוג, אך לא הביא את הדוגמא ההפוכה (והקלה יותר{{הערה|כמבואר מדברי מהר"ם אלשיך - ראה בשו"ת צמח צדק שם, בהגהה. וכן כתב בשו"ת בית אפרים שם.}}) של הרכבת אתרוג לתוך אילן אחר, שגם אז פסלו הפוסקים שעליהם נסמך. היו שדייקו מכך שאדמו"ר הזקן מכשיר באופן כזה{{הערה|שו"ת בגדי ישע סימן יד, סעיף כ.}}, לפחות בחלק מאופני ההרכבה{{הערה|ראה הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'צד, ע' 83 ואילך.}}. אך יש הדוחים זאת, וסוברים שגם אדמו"ר הזקן פוסל בכל סוגי ההרכבה{{הערה|ראה בית אהרן וישראל קובץ ריא, ע' עב ואילך.}}.
[[אדמו"ר הצמח צדק]] מאריך לדון בדעות המתירים והאוסרים{{הערה|בשו"ת צמח צדק שם.}}, אך מסקנתו היא לאסור את המורכב{{הערה|בדברי הצמח צדק אין מסקנא מפורשת, אך כן למדו בכוונתו [[אדמו"ר הרש"ב]] ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=164&hilite= אגרות קודש שלו חלק א, ע' קיב]) ו[[הרבי מלך המשיח שליט"א]] ([https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/3834.htm אגרות קודש חלק יב, אגרת ג'תתלד]).}}.
בענין אתרוג מתולדות המורכב לא מצאנו פסק מפורש בדברי רבותינו, ויש מקום לדון בשיטתם. אמנם, כאשר הורה הרבי לקחת שתילים מקלבריה לנטיעה בכפר חב"ד, על מנת שיהיו בטוחים מחשש הרכבה, הורה לקחתם "ומה טוב שיהיה לא מפרדס, היינו חלקה הנמצאת בטפול בני אדם, אלא ביער"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3149.htm?q=%D7%97%D7%99 אגרות קודש חלק י, אגרת ג'קמט].}}. יש שדייקו מכאן שדעת הרבי להחמיר ולחשוש גם מתולדות המורכב.
===זני אתרוגים===
בשל החשיבות בגידול האתרוג שישמר על טהרתו ללא הרכבת זן אחר, ומכיון שהרכבת האתרוג היא תופעה נפוצה לאור רגישותו של האתרוג, שהרכבתו עם זנים אחרים מסייעת לעמידותו - נשמרו בידי קהילות ישראל השונות מסורות על זנים מסויימים, המוחזקים לבלתי מורכבים{{הערה|ראה בהרחבה סקירה הלכתית והיסטורית על זני האתרוגים השונים בספר [https://beta.hebrewbooks.org/58019 טהרת האתרוגים], ברוקלין תשע"ו.}}:
====קלבריה====
{{ערך מורחב|ערך=[[אתרוג קלבריה]]}}
[[אתרוג קלבריה]] - או בשם "אתרוג יאנעווע", על שם עיר הנמל ממנה יצאו משלוחי האתרוגים{{הערה|שיחת ליל א' דחג הסוכות תרצ"ט. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/590.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ג, אגרת תקצ]. ראה עוד בנוגע לזיהויים המדוייק של אתרוגים אלו - קובץ "עץ חיים" (באבוב), קובץ מ, ע' תטו ואילך.}} - הוא האתרוג אותו נוהגים לקחת חסידי חב"ד, והוא האתרוג בעל המסורת הוותיקה והברורה ביותר ביהדות אשכנז. אדמו"ר הזקן הורה לקחת אתרוג זה דוקא, "מטעם הידוע לו". עוד אמר אדמו"ר הזקן כי כאשר ציוה ה' ל[[משה רבינו]] לקחת "פרי עץ הדר", שלחו שלוחים על גבי עננים לקלבריה, לקחת משם אתרוגים{{הערה|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=73 ספר המנהגים ע' 65, הערה 5].}}.
כמה טעמים נאמרו במעלת אתרוג זה דוקא:
* מכיון שעל אתרוג זקוקים למסורת שאכן הוא האתרוג שעליו דיברה התורה, ועל אתרוג זה ישנה מסורת בידינו עוד מ[[בעלי התוספות]]{{הערה|שו"ת חתם סופר (אורח חיים סימן רז, הובא בספר המנהגים שם): "דינו של אתרוג כדין עוף טהור שאינו נאכל אלא במסורת. ע"כ אותם הבאים מיאנאווע שמסורת בידינו מאבות אבותינו ורבותינו חכמי הצרפתים אשר מעולם יושבי מדינת אשכנז יוצאים ידי חובתם באתרוגים הבאים מיאנאווע הן הנה הכשרים ואין צריך שום סימן". וראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3149.htm?q=%D7%97%D7%99 אגרות קודש חלק י, אגרת ג'קמט]: "ההידור בזה הוא מה שעוד מימי בעלי התוספות לקחו אתרוגים משם, וכמובא בשו"ת חת"ס".}}.
* מכיון שעל אתרוגים אלו ישנה חזקה שאינם מורכבים{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3721.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק יא, אגרת ג'תשכא].}}.
* מכיון שעל מקום גידולם באיטליה אמרו חז"ל "משמני הארץ יהיה מושבך - זו איטליא של יון"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ג שם; [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3056.htm חלק י, אגרת ג'נו].
{{ש}}וראה בחלק י וב[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6293.htm חלק יז אגרת ו'רצג] - הביאור בהכרח חז"ל שדוקא שם הוא "משמני הארץ": כיון שכבר העניק יצחק ליעקב את "משמני הארץ", לכן כשרצה להעניק גם לעשו, הוכרח לתת לו מקום שעדיין לא בא לעולם - והיא איטליא, שנוצרה רק בזמן שלמה, כמסופר בחז"ל.}}.
בהוראת [[הרבי]], ניטעו ב[[כפר חב"ד]] אתרוגים מזן קלבריה, ואתרוגי כפר חב"ד הם מזן זה{{הערה|ראה בערך [[אתרוג קלבריה]].}}. ברבות השנים זכו בעלי הפרדסים לקבל את האתרוגים שעליהם בירך הרבי, וכיום כל האתרוגים בכפר חב"ד הם צאצאי אתרוגי הרבי. עם זאת, הרבי ציין שמעלת אתרוגים אלו פחותה ממעלת אתרוגי קלבריה מאיטליה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/1200870111 אגרות קודש חלק יג, אגרת ד'שפא].}}.
====אתרוגי ארץ ישראל====
מאז ומעולם גדלו בארץ ישראל אתרוגים ובהם השתמשו למצוה{{הערה|ראה [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46438&st=&pgnum=367&hilite= נטעי גבריאל הלכות ד' מינים ע' שסה], שציין לדברי הרמב"ם (מורה נבוכים ח"ג פרק מה) שזהו טעמה של מצוות ד' מינים - להודות לה' על ארבעה מינים אלו המצויים בארץ ישראל דוקא. וראה שם מקורות נוספים.}}. אמנם, עם השנים התפשטה תופעת ההרכבה בארץ ישראל{{הערה|ראה, למשל, דברי רבי [[שלמה אליעזר אלפנדרי]] בשו"ת הסבא קדישא (חלק ג סימן יב): "והנה בעת שאני מתגורר פה ירושת"ו חקרתי על זה ואמרו לי שכמעט כל אתרוגי א"י הם מורכבים".}}, והמדקדקים במצוות טרחו לחפש אתרוגים ממקומות מסויימים שהוחזקו לבלתי מורכבים. [[הרבי הריי"צ]] העיד אודות אתרוגי ארץ ישראל בשנת [[תרצ"ט]] כי {{ציטוטון|יש שם שני מקומות מוחזקים לבלתי מורכבים}}{{הערה|שיחת ליל א' דחג הסוכות תרצ"ט.}}.
לרבותינו נשיאנו היו אתרוגים מארץ ישראל, והיו משתמשים בהם, בנוסף על האתרוג מקלבריה שעליו בירכו{{הערה|ראה בנוגע לאדמו"ר הזקן - אגרות קודש אדמו"ר הזקן ח"א ע' ריג. בנוגע לאדמו"ר הצמח צדק - בית רבי עה, א בהערה. יגדיל תורה (ירושלים) גליון כד ע' 36. בנוגע לאדמו"ר המהר"ש - אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ח"א ע' סג. בנוגע לאדמו"ר הרש"ב - ליובאוויטש וחייליה ע' 31 בהערה. בנוגע לאדמו"ר הריי"צ - אגרות קודש שלו ח"ה ע' שמז. בנוגע לאדמו"ר מלך המשיח שליט"א - מעשה מלך פרק כה סעיף כא; פרק כו סעיף לה (ואמנם שם מדובר באתרוגים מכפר חב"ד, שהם מזן קלבריה; אבל ראה השערת הרב [[יהושע מונדשיין]] באוצר מנהגי חב"ד תשרי ע' רפ, שגם בשנת [[תשי"א]] השתמש באתרוג מארץ ישראל - אף שטרם היו אז בארץ אתרוגים מזן קלבריה).}}. [[אדמו"ר הרש"ב]] הדגיש שיהיה זה אתרוג מזן "אל-פחמער" (שגדל באום-אל-פחם){{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ח"ג ע' שג. וראה [ www.toraland.org.il/%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%AA/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%92-%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%96%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%99%D7%9D/ בירור זני האתרוגים] באנציקלופדיה הלכתית-חקלאית, אודות זן זה וגלגוליו עד ימינו.}}. קרו פעמים ספורות שלא היו בנמצא אתרוגי קלבריה, ואז נאלצו לברך על אתרוגים מארץ ישראל{{הערה|ראה אוצר מנהגי חב"ד תשרי ע' רפב.}}. מספרים שבמקרה כזה בירך הרבי הרש"ב על אתרוג מארץ ישראל ובכה{{הערה|ליובאוויטש וחייליה שם.}}.
למרות חביבותה של ארץ ישראל, העדיפו רבותינו נשיאנו את אתרוגי קלבריה על ארץ ישראל{{הערה|ראה מכתב אדמו"ר הריי"צ מקיץ תש"ח (אגרות קודש חלק יג ע' תעו): "במענה על כתבו אודות לעורר את אנ"ש יחיו לקנות אתרוגי אה"ק ת"ו, אם הוא מטעם חיבת אה"ק ת"ו, הנה מי לנו גדול מהוד כ"ק רבינו הזקן זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אשר מסר נפשו הק' ממש בשביל החזקת אה"ק ת"ו, ובכל זאת למצות אתרוג בחר באתרוגי קאלאברי באמרו, כשאמר הקב"ה למשה ולקחתם וגו' שלחו ליערי קאלאברי והביאו אתרוגים לברך עליהם, ומה נשתנה שנה זו מכל השנים".}}.
לרב [[מרדכי דובער סלונים]], שסחר באתרוגים מארץ ישראל בעידודו של הרבי הרש"ב{{הערה|ראה אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ח"א ע' נט. ובמקורות שנסמנו שם. וראה גם שם ע' קיב.}}, כתב הרבי הרש"ב:
{{ציטוט|והנה בעצם הכשרות מאתרוגי א"י, ידוע אשר כ"ק רבינו הגדול א"ז אדמו"ר זצוקללה"ה החמיר לברך על אתרוג גענאווע דוקא . . וכן החמירו אחריו רבותינו אבותינו אדמו"ר זצוקללה"ה, עד מה שראיתי מכ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה שהחמיר בזה עד מאד . . ומפני כ"ז לא עיינתי מעולם בהדין ולא חפשתי בספרים אודות זה.
ועתה בחג הסוכות העבר לא קבלתי האתרוג בזמנו, ומה מאד העגמ"נ שהי' לי מזה ה"י, ורציתי לעיין בהדין אולי אמצא מדברים מנידון אתרוגי קארפע או א"י ולמצוא היתר לברך עליהם (ובאמת, אף מצאתי היתר בספרים אינני יודע אם הייתי סומך ע"ז, אחר שאבותינו רבותינו זצוקללה"ה החמירו בזה כ"כ) . .
והאמת אגיד כי אף עם השגחתם, מ"מ אתרוגי קאלאברע אצלי במעלה יותר מכל האתרוגים שבעולם, אך לגבי אתרוגי קארפע בודאי טובים יותר האתרוגים שתחת השגחתם, וכנ"ל.
|מקור=אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א ע' סב}}
====מרוקו====
במדינת [[מרוקו]] היו מגדלים במשך דורות רבים אתרוגים באיזור תרודאנת, והוחזקו לבלתי מורכבים על ידי גדולי יהדות צפון אפריקה{{הערה|ראה שו"ת ישרי לב, ערך אתרוג. ועוד.}}. גם בין יהדות אשכנז התפשטו אתרוגי מרוקו והיו גדולים שבירכו עליהם{{הערה|ראה ביכורי יעקב תוספת ביכורים לסימן תרמח ס"ק נג. ערוך השלחן סימן תרמח סעיף כח. ועוד.}}. אך היו שפקפקו על אתרוגים אלו השונים משאר האתרוגים, בכך שאין להם גרעינים{{הערה|ראה למשל שו"ת משנה הלכות חלק טו סימן רכב.}}.
הרב [[מיכאל ליפסקר]], שיצא ב[[שליחות]] הרבי למרוקו, שאל על אתרוגים אלו, והרבי השיב לו:
{{ציטוט|תוכן=
מה שכותב בענין האתרוגים שלוקחים במקומו עתה אתרוגים הגדלים שם והרב אומר שמוחזקים הם לכשרים ואינם מורכבים, וכאשר בדק אותם לא מצא בהם גרעינים, הנה אם בטוח הדבר שיש חזקת כשרות בהם הרי הם כשרים למצות הד' מינים, באשר הסימנים שנאמרו אינם מדאורייתא וגדולה כח חזקה אם רק ברור הדבר שיש בהם חזקת כשרות. וראה בקונטרס חג הסוכות אשר בידינו יש קבלה להדר אחר אתרוגי קאלאבריא דוקא ואדה"ז אמר על זה שהוא מטעם הידוע לו, אבל בכל זאת כיון שבכמה מדינות לוקחים אתרוגים אחרים ולקיחתם היא בחזקה מכמה דורות, קשה עלי הדבר להטיל ספק אצלם, אריינווארפן זיי אין א ספק. ומובן שאין זה נוגע לנו חסידי חב"ד וכל השייכים אליהם שאין לנו אלא מנהג אדמו"ר הזקן והוא לברך על אתרוגי קאלאבריא
|מקור=[https://chabadlibrary.org/books/1200780021 אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ד אגרת תשפה]}}
== מנהגי חב"ד ==
== מנהגי חב"ד ==
שורה 86:
שורה 40:
== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=50199 להחליף "עוזי" ב"פנטום" ● כתי"ק לסוכות] [[גוף כתב יד קודש|מענה]] [[הרבי]] אודות נטילת [[אתרוגי קלבריה]] דוקא {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/113538 איך נבחר אתרוג כשר? • המדריך המלא] - מאת הרב שמואל גדסי, מו"צ ב'[[בית מדרש להוראה ומשפט]]' ב[[רחובות]]. {{חב"ד און ליין}}
*[https://col.org.il/news/113538 איך נבחר אתרוג כשר? • המדריך המלא] - מאת הרב שמואל גדסי, מו"צ ב'[[בית מדרש להוראה ומשפט]]' ב[[רחובות]]. {{חב"ד און ליין}}
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/f/ff/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%A9%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99_-_%D7%97%D7%92_%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA.pdf 'ואנוהו']''', מוסף תורני לבטאון 'המבשר' ערב חג הסוכות ה'תשפ"ב
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/f/ff/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%A9%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99_-_%D7%97%D7%92_%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA.pdf 'ואנוהו']''', מוסף תורני לבטאון 'המבשר' ערב חג הסוכות ה'תשפ"ב
*'''[https://anash.org/buying-a-shemita-esrog/ קניית אתרוג בשמיטה]''', הרב חיים הלל רסקין {{אנש}} (אנגלית)
*'''[https://anash.org/buying-a-shemita-esrog/ קניית אתרוג בשמיטה]''', הרב חיים הלל רסקין {{אנש}} (אנגלית)
אתרוג הוא פרי הדר הראוי לאכילה, ואחד מארבעת המינים שמצווה מהתורה לנטלם בחג הסוכות. יש קפידה מיוחדת בכל החוגים על 'הדר' האתרוג ו'ייחוסו' ובליובאוויטש נהגו כל הדורות לברך על אתרוג מזן קלבריא שבאיטליה.
אתרוג מורכב - כזה שצמח מהרכבת ענף אתרוג על אילן אחר, כמו לימון, או להיפך - ישנו נדון האם להכשירו. במשנה, בגמרא ובדברי הראשונים לא מופיעה התייחסות לדינו של אתרוג מורכב. רק בתחילת תקופת האחרונים נזכר הדיון בשאלת כשרותו של אתרוג זה. רבי משה אלשיך הביא כי חכמי צפת מדורות קודמים הסכימו שאתרוג זה פסול[1]. כך קבע גם רבי שמואל יהודה קצנלבויגן בשם אביו, המהר"ם פדובה, והוא אף הוסיף רשימת סימנים להבחין באתרוגים הנשלחים ממדינתו - איטליה אם הם מורכבים או לא[2]. אמנם הרמ"א והב"ח הביאו צדדים להכשיר, והיו רבים שנהגו כך למעשה; וכתבו שיש לסמוך עליהם בשעת הדחק[3].
רבותינו נשיאנו הכריעו לאסור בתכלית את האתרוג המורכב[4].
מסיבה זו, בין השאר, החמירו מאוד רבותינו נשיאנו לקחת דוקא אתרוג מזן קלבריה באיטליה, שעליו ישנה חזקה ברורה שאינו מורכב[5]. אדמו"ר הזקן הורה לקחת אתרוג זה דוקא, "מטעם הידוע לו". עוד אמר אדמו"ר הזקן כי כאשר ציוה ה' למשה רבינו לקחת "פרי עץ הדר", שלחו שלוחים על גבי עננים לקלבריה, לקחת משם אתרוגים[6]. וכן כתב הרבי הרש"ב: "ידוע אשר כ"ק רבינו הגדול א"ז אדמו"ר זצוקללה"ה החמיר לברך על אתרוג גענאווע דוקא . . וכן החמירו אחריו רבותינו אבותינו אדמו"ר זצוקללה"ה, עד מה שראיתי מכ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה שהחמיר בזה עד מאד . . ועתה בחג הסוכות העבר לא קבלתי האתרוג בזמנו, ומה מאד העגמ"נ שהי' לי מזה ה"י, ורציתי לעיין בהדין אולי אמצא מדברים מנידון אתרוגי קארפע או א"י ולמצוא היתר לברך עליהם (ובאמת, אף מצאתי היתר בספרים אינני יודע אם הייתי סומך ע"ז, אחר שאבותינו רבותינו זצוקללה"ה החמירו בזה כ"כ)"[7].
בהוראת הרבי, ניטעו בכפר חב"ד אתרוגים מזן קלבריה, ואתרוגי כפר חב"ד הם מזן זה[8]. ברבות השנים זכו בעלי הפרדסים לקבל את האתרוגים שעליהם בירך הרבי, וכיום כל האתרוגים בכפר חב"ד הם צאצאי אתרוגי הרבי. הרבי ציין שמעלת אתרוגים אלו פחותה ממעלת אתרוגי קלבריה מאיטליה, אך גם להם המסורת שאינם מורכבים[9].
בעת אמירת הלל אוחזים רק בלולב ולא באתרוג, ואת האתרוג נוטלים רק בעת הנענועים[11]. מקור המנהג בהנהגתו של הרבי הריי"צ, שמצד זהירותו הגדולה שלא תהיה על האתרוג אף שריטה, ובפרט כאשר לא היה בקו הבריאות, השתדל שלא לאחזו אלא כפי המוכרח. החסידים שראו את זהירותו זו, הידרו גם הם כך. הנהגה זו השתנתה על ידי הרבי בשנת הקהלתשמ"ח, אז אחז גם את האתרוג כל משך ההלל, על מנת להדגיש את ענין האחדות שצריך להיות בשנה זו, כפי שביאר בשיחתו באותה השנה[12]. מאז נוהגים החסידים כך בשנות הקהל.
למרות הזהירות הגדולה לשמור על האתרוג מכל שריטה, הורה הרבי שיש הידור בשימוש בו למבצע ד' מינים, על אף שהשימוש הרב יפגע ביפיו, והוסיף[13]: "וכבר ידועה הנהגת כ"ק מו"ח אדמו"ר שנתן לכמה וכמה לברך בהאתרוג שלו, ומסופר על אחד הרבנים הצדיקים (כמדומה מפולין) שהתנהג כן בקביעות, וכששאלוהו, והרי ע"י משמוש נוגעים בהענין דהדר, ענה שאין לך הדר מזה שכמה וכמה מבני ישראל יקיימו בו מצות נעלית זו".
בחסידות
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.
כל ארבעת המינים שבלולב מבטאים את ענין האחדות[14], אך במיוחד האתרוג, ולכן הוא הראשון שנזכר בפסוקים. האחדות שבאתרוג היא שהוא "דר באילנו משנה לשנה", כלומר, שהוא סובל את כל שינויי מזג האוויר, ולא זו בלבד, אלא שהוא גדל מהם (שהרי אם לא היה גדל, היה מתקלקל), כלומר, ששינויי מזג האוויר מן הקצה אל הקצה נכללים בו והוא גדל מהם[15].
אומרת הגמרא[18] "מאי דכתיב[19] כתפוח בעצי היער וגו', למה נמשלו ישראל לתפוח, לומר לך, מה תפוח זה פריו קודם לעליו, אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע"[20].
אף שעץ של אתרוג אנו רואים שגדל כשאר אילנות, הכוונה כאן של "תפוח" הוא - אתרוג[21], ואתרוג פריו קודם לעליו, מכיון שדר באילן משנה לשנה, ואחר שנה נושרין עליו של אשתקד ובאין עלין אחרים, הרי פריו קודם לאותם עלים של השנה החדשה.
וזה שאתרוג "פריו קודם לעליו", מורה על בני ישראל שהקדימו נעשה לנשמע[22].
↑הדמיון של עם ישראל ל"תפוח" (אתרוג) הוא, בנוגע הפרט של סדר הקדימה ואיחור, בדרך כלל הטבע באילנות, קודם עלין ואחר כך הפרי, וב"תפוח" הסדר הוא שלא על דרך הרגיל. וכמו כן עם ישראל היו שלא על דרך הרגיל "נעשה" לעשות מצד קבלת עול עוד קודם ההבנה והשגה.
(ולא מדמין כאן את ה"נעשה" וה"נשמע" לה"עלה" וה"פרי". כי אם לסדר של קדימה ואיחור).
↑שיחת ש"פ בהעלותך ה'תשכ"ז, תו"מ ע' 81.
וראה שם בתחילת ההתוועדות הסיפור של הבעש"ט אודות יהודי פשוט ועני בשם ר' דוד שלא התרגז כשאשתו שברה את הפיטום של האתרוג.
.png)
(אנגלית)