לדלג לתוכן

וארו עם ענני שמיא – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
ב. שורה (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:ענן.jpg|300px|ממוזער|שמאל|עננים מעל [[770]], ועליהם מופיע כיתוב של ייעוד הגאולה: '''"וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא"''']]
{{עריכה|התאמה לסגנון חב"דפדיה}}
[[קובץ:ענן.jpg|300px|ממוזער|שמאל|המחשה של עננים מעל [[770]], עליהם מופיע כיתוב של ייעוד הגאולה: '''"וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא"''']]
'''"וארו עם [[ענן|ענני שמיא]]"''', נאמר אודות מלך המשיח, שיופיע עם ענני שמיא.
'''"וארו עם [[ענן|ענני שמיא]]"''', נאמר אודות מלך המשיח, שיופיע עם ענני שמיא.


שורה 12: שורה 13:


===בני ישראל===
===בני ישראל===
הרבי אומר<ref>כ"א מנ"א תשמ"ט, התוועדויות ס"ע 189. לקו"ש חכ"ג ע' 240. ערב פסח תשנ"ב.</ref> שבעצם גם לכל בני ישראל יעשה הקב"ה נס ויתן להם את האפשרות "לעוף" עם העננים שישאו היהודים לקראת הגאולה, על דרך שכתוב וארו עם ענני שמיא בנוגע למלך המשיח. ולא יצטרכו לבא לידי "[[רכבת|טריין'ס]]" או "[[מטוס|פליין'ס]]" ח"ו<ref>לקו"ש חל"ז ע' 136.</ref>.
הרבי אומר{{הערה|כ"א מנ"א תשמ"ט, התוועדויות ס"ע 189. לקו"ש חכ"ג ע' 240. ערב פסח תשנ"ב.}} שבעצם גם לכל בני ישראל יעשה הקב"ה נס ויתן להם את האפשרות "לעוף" עם העננים שישאו היהודים לקראת הגאולה, על דרך שכתוב וארו עם ענני שמיא בנוגע למלך המשיח. ולא יצטרכו לבא לידי "[[רכבת|טריין'ס]]" או "[[מטוס|פליין'ס]]" ח"ו{{הערה|לקו"ש חל"ז ע' 136.}}.


==בכל שבת וראש חודש==
==בכל שבת וראש חודש==
לעתיד לבא בני ישראל יעלו לבית המקדש בירושלים בכל שבת וראש חודש, שנאמר<ref>ישעי' סו, כג.</ref> {{ציטוטון|וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לְפָנַי אָמַר ה'}}.
לעתיד לבא בני ישראל יעלו לבית המקדש בירושלים בכל שבת וראש חודש, שנאמר{{הערה|ישעי' סו, כג.}} {{ציטוטון|וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לְפָנַי אָמַר ה'}}.


והיאך באים בראש חדש ובשבת מסוף העולם? אלא העבים באים וטוענים אותם ומביאים אותם לירושלים, והם מתפללין שם בבקר, והוא שה[[נביא]] מקלסן<ref>ישעי' ס, ח.</ref> מי אלה כעב תעופינה<ref>ילקוט שמעוני רמז תקג.</ref>.
והיאך באים בראש חדש ובשבת מסוף העולם? אלא העבים באים וטוענים אותם ומביאים אותם לירושלים, והם מתפללין שם בבקר, והוא שה[[נביא]] מקלסן{{הערה|ישעי' ס, ח.}} מי אלה כעב תעופינה{{הערה|ילקוט שמעוני רמז תקג.}}.


לפי זה גם מוכיח הרבי{{הערה|[[פרשת פנחס]] [[תשמ"ה]].}} שאפשר שהגאולה תגיע בשבת ואין חשש של "תחומין" היות ש"אין תחומין למעלה מעשרה" טפחים.
לפי זה גם מוכיח הרבי{{הערה|[[פרשת פנחס]] [[תשמ"ה]].}} שאפשר שהגאולה תגיע בשבת ואין חשש של "תחומין" היות ש"אין תחומין למעלה מעשרה" טפחים.


== [[כבר היה לעולמים]] ==
== [[כבר היה לעולמים]] ==
כשם שהיה ב[[יציאת מצרים]] [[ענני הכבוד]]<ref>התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1312.</ref>.
כשם שהיה ב[[יציאת מצרים]] [[ענני הכבוד]]{{הערה|התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1312.}}.


== [[מעשינו ועבודתינו|מעשינו ועבודתנו]] ==
== [[מעשינו ועבודתינו|מעשינו ועבודתנו]] ==
העבודה בענינים רוחניים - [[מלמעלה למטה|מלמעל"ט]] - מביאה לוארו עם ענני שמיא, והעבודה בענינים חומריים - [[מלמטה למעלה|מלמטלמ"ע]] - מביא ל[[חמורו של משיח|עני ורוחב על החמור]]<ref>לקו"ש ח"א ע' 70.</ref>.
העבודה בענינים רוחניים - [[מלמעלה למטה|מלמעל"ט]] - מביאה לוארו עם ענני שמיא, והעבודה בענינים חומריים - [[מלמטה למעלה|מלמטלמ"ע]] - מביא ל[[חמורו של משיח|עני ורוחב על החמור]]{{הערה|לקו"ש ח"א ע' 70.}}.


על ידי העבודה של [[זריזות]]<ref>התוועדויות תשמ"ג ח"ג ע' 1616.</ref>.
על ידי העבודה של [[זריזות]]{{הערה|התוועדויות תשמ"ג ח"ג ע' 1616.}}.


גם כשיש רוחות המנשבות, יש להפכם לעניני שמיא. דוגמא לדבר שיכולים לנצל כח הפועל, כדי לעשות אור בבית<ref>התוועדויות תשמ"ו ח"ג ע' 446.</ref>.
גם כשיש רוחות המנשבות, יש להפכם לעניני שמיא. דוגמא לדבר שיכולים לנצל כח הפועל, כדי לעשות אור בבית{{הערה|התוועדויות תשמ"ו ח"ג ע' 446.}}.


{{גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]]
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]]

גרסה מ־03:31, 12 בספטמבר 2024



המחשה של עננים מעל 770, עליהם מופיע כיתוב של ייעוד הגאולה: "וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא"

"וארו עם ענני שמיא", נאמר אודות מלך המשיח, שיופיע עם ענני שמיא.

במקורות

מלך המשיח

בספר דניאל[1] נכתב: "חזה הוית בחזוי ליליא וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוה ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי".

ומפרש רש"י: "כבר אנש אתה - הוא מלך המשיח".

ובגמרא[2] מקשים מהפסוק[3] "עני ורוכב על חמור", ומתרצים: שאם בני ישראל יהיו במצב שזכו, וכמו כן אם הגאולה יהיה באופן של אחישנה, אז יופיע על ענני שמיא.

בני ישראל

הרבי אומר[4] שבעצם גם לכל בני ישראל יעשה הקב"ה נס ויתן להם את האפשרות "לעוף" עם העננים שישאו היהודים לקראת הגאולה, על דרך שכתוב וארו עם ענני שמיא בנוגע למלך המשיח. ולא יצטרכו לבא לידי "טריין'ס" או "פליין'ס" ח"ו[5].

בכל שבת וראש חודש

לעתיד לבא בני ישראל יעלו לבית המקדש בירושלים בכל שבת וראש חודש, שנאמר[6] "וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לְפָנַי אָמַר ה'".

והיאך באים בראש חדש ובשבת מסוף העולם? אלא העבים באים וטוענים אותם ומביאים אותם לירושלים, והם מתפללין שם בבקר, והוא שהנביא מקלסן[7] מי אלה כעב תעופינה[8].

לפי זה גם מוכיח הרבי[9] שאפשר שהגאולה תגיע בשבת ואין חשש של "תחומין" היות ש"אין תחומין למעלה מעשרה" טפחים.

כבר היה לעולמים

כשם שהיה ביציאת מצרים ענני הכבוד[10].

מעשינו ועבודתנו

העבודה בענינים רוחניים - מלמעל"ט - מביאה לוארו עם ענני שמיא, והעבודה בענינים חומריים - מלמטלמ"ע - מביא לעני ורוחב על החמור[11].

על ידי העבודה של זריזות[12].

גם כשיש רוחות המנשבות, יש להפכם לעניני שמיא. דוגמא לדבר שיכולים לנצל כח הפועל, כדי לעשות אור בבית[13].


הערות שוליים

  1. ^ ז, יג.
  2. ^ מסכת סנהדרין מח, א.
  3. ^ זכריה ט, ט.
  4. ^ כ"א מנ"א תשמ"ט, התוועדויות ס"ע 189. לקו"ש חכ"ג ע' 240. ערב פסח תשנ"ב.
  5. ^ לקו"ש חל"ז ע' 136.
  6. ^ ישעי' סו, כג.
  7. ^ ישעי' ס, ח.
  8. ^ ילקוט שמעוני רמז תקג.
  9. ^ פרשת פנחס תשמ"ה.
  10. ^ התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1312.
  11. ^ לקו"ש ח"א ע' 70.
  12. ^ התוועדויות תשמ"ג ח"ג ע' 1616.
  13. ^ התוועדויות תשמ"ו ח"ג ע' 446.