הריון: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־12:39, 26 באוגוסט 2024

הריון הוא תקופה של תשעה חודשים (כ-40 שבועות) בהם נוצר העובר בבטן אימו, מתפתח וגדל עד הלידה.

הנהגתם של ההורים בעת ההריון משפיעה על התינוק ועל נפשו^[1], ובזמן זה יש להוסיף בהידור בתורה ובמצוות^[2]. ישנם הנהגות מיוחדות לזמן ההריון בפן הרוחני, בנוסף לפן הגשמי הכולל בדיקות וזהירויות שונות.

הלכות והנהגות[עריכה | עריכת קוד מקור]

זהירויות והנהגות שונות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בזמן ההריון האשה צריכה להיזהר שלא להרים משא כבד^[3], שלא לרוץ ריצה בלתי רגילה ולא לדרוך במקום שנפלו בו ציפורניים, מחשש להפלה^[4].

בין ההוראות לנשים בהריון באגרותיו של הרבי ניתן למנות^[5]: הקפדה על הוראות הרופאים בנוגע לענייני האכילה ושתיה, טרחה יתירה וכדומה^[6]. בדיקת המזוזות בבית הזוג^[7]. נתינת צדקה במספר ח"י לפני הדלקת נרות שבת יום טוב לקופת רבי מאיר בעל הנס^[8]. בנוגע לבעל הורה הרבי על שמירת שיעור התהלים היומי כפי שחלק לימי החודש ועוד.

יש הנמנעות בעת ההריון מביקור בגן חיות, כדי להימנע מראיינת בעלי חיים טמאים^[9]. יש הנוהגות לא להשתתף בהלוויה ולא ללכת לבית הקברות, ובעת הצורך, לקרובי משפחה בקרבה ראשונה, שלא לעמוד בארבע אמות של הקבר^[10].

כמו כן, יש הנוהגות שלא להיות "קוואטער" בעת ההריון, וכן לא להיות שושבינה בליווי כלה לחופתה^[11].

הלכות ומנהגי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשלושת החודשים הראשונים מעלימים את דבר ההריון לגמרי ולא מספרים אפילו לבני המשפחה הקרובים ביותר^[12] אך כמובן שלרופא צריכים לספר^[13]. חסידים נוהגים לכתוב לרבי את הבשורה הטובה ולבקש ברכה מייד כשנודע על ההריון^[14].
עד החודש החמישי^[15] משתדלים לשמור את הדבר בצנעה, ולא בפרסום, אך ניתן לספר לקרובים ביותר^[12].
פתיחת הארון לקריאת התורה, מבלי בליטות^[16].
בקריאת שמע שעל המיטה, לפני ברכת המפיל, יאמר הבעל את מזמור כ' בתהילים, וכשיגמור את המזמור יחזור עוד הפעם על הפסוק השני: "יענך ה' גו"'^[17].
לאשה מעוברת נוהגים לקחת לכפרות שלושה: שתי תרנגולות ותרנגול אחד זכר^[18].
בתעניות ציבור, אשה מעוברת אף אם אינה מצטערת, אינה מחוייבת להתענות. למעט תשעה באב^[19] ויום הכיפורים^[20].
באופן כללי יש להימנע מכל הבדיקות שאינם לצורך. אך יש בדיקות שכן מומלצות ולכן יש צורך להיות בקשר עם רב שמכיר את הנושא ומכיר את הזוג^[21].

סגולות להיפקד בהריון[עריכה | עריכת קוד מקור]

בכתבי רבותינו נשיאינו, ובפרט במכתבי הרבי, מופיעות עצות וסגולות שונות לזכות להיפקד בזרע של קיימא^[22]:

דיוק בטהרת המשפחה^[23], ודיוק בצניעות^[24], ובפרט בכיסוי הראש^[25] (ולעיתים העיכוב מלמעלה מלהיפקד בהריון הוא כדי שבני הזוג יזכו שהילד יוולד בקדושה וטהרה^[26]).
קירוב לבם של ישראל לאבינו שבשמים, ומידתו של הקב"ה היא 'מדה כנגד מדה' לזכות ללדת בנים ובנות^[27], ובפרט לעסוק בהפצת המעיינות^[28] ובחינוך ילדי ישראל^[29].
הוספה בצדקה, ובפרט בערב שבת ויום טוב^[30] ובימי שני וחמישי - לצדקה הקשורה בחינוך יהודי^[31] וכן לצדקת רבי מאיר בעל הנס^[32] וצדקה להאכיל ולהשקות תלמידים עניים^[33].
להוסיף בהתבוננות בגדולת ה' וב'הולדת' אהבה רוחנית, אהבת השם אהבת התורה ואהבת ישראל^[34]
תוספת בקביעות בלימוד החסידות^[35]
אמירת הפרק של הרבי^[36].
להוסיף בתפילה, ובדיקת התפילין והמזוזות^[24].
זהירות מלשון שבועה^[37].
הוספה באהבת ישראל והכנסת אורחים^[37]^[38].
לברר אם בתקופת השידוך לא היתה פגיעה באחד הצדדים, ולבקש מחילה באם נצרך^[39].
עליה לארץ ישראל^[40].

הרבי הדגיש שמלבד כל הסגולות והפעולות הרוחניות, אדם צריך לעשות כלי בדרך הטבע ולהיוועץ ולשמוע להוראותיהם של רופאים מומחים^[41].

אצל רבותינו נשיאינו, ל"ג בעומר היה יום מסוגל לברכות להיפקד בזרע של קיימא^[42].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הערות שוליים

↑ התוועדויות תשמ"ב חב"ד עמ' 2190.
↑ ספר השיחות תשמ"ז ח"א עמ' 146 הערה 6.
↑ ראה אגרות קודש חי"א עמ' רעח.
↑ שו"ע אדה"ז או"ח רס, ד.
↑ אגרות קודש ח"ו עמ' קד. וראה באג"ק ח"ה עמ' רכא.
↑ אגרות קודש חלק טו, עמוד קסה. היכל מנחם חלק ב, עמוד נא. חלק ג, עמוד קצ. ובנוגע לשלילת הבדיקות הפנימיות – פשוט שהכוונה לימי ההריון ולא לעת הלידה, או לפניה ואו אחריה.
↑ היכל מנחם חלק ג, עמוד קצא. ועוד.
↑ אגרות קודש חלק כ, עמוד ר. ועוד.
↑ ע"פ התוועדויות תש"נ ח"ג עמ' 180.
↑ קונטרס 'הקיצו ורננו שוכני עפר' להרב גרליק עמ' 54 ע"פ הוראת הרבי.
↑ לקוטי שיחות חלק כב, עמוד 56.
↑ ^12.0 ^12.1 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט' עמוד רפד.
↑ אגרות קודש ח"ח עמ' רט.
↑ אגרות קודש ח"ה עמ' ר"כ, חוסן ישועות עמ' פ"ח.
↑ במכתב הרבי לר' זלמן יפה: "עד כניסת ההריון לחודש החמישי".
↑ עבודת הקודש מהחיד"א ס"ג, ס"ד. רפאל המלאך מערכת מעוברת. באגרות קודש חלק ז עמוד קח מובא מנהג זה, אולם שם לא כתוב שמדובר רק בחודש התשיעי להריון (ייתכן כי הסיבה לכך הינה שהמענה נכתב למי שאשתו היתה בחודש התשיעי), ובאגרות קודש חלק ו, עמוד כז, מובא המנהג "במענה על הודעתו אשר זוגתו תחי' נכנסה בחודש התשיעי". בחוברת "מנהגי חב"ד בענייני הריון כו'" לא הובא מנהג זה, ויש אומרים שהרבי מחק והורה להשמיט את המנהג.
↑ אגרות קודש חלק ה, עמוד קה. חלק ו, עמוד קד. ובחוסן ישועות ח"א עמ' צ' הערה 4 כתב על חלק הוראה זו שישנו מענה מהרבי "שלא נוהגים כן עכשיו, ולא לפרסם זה", וייתכן שהורה זו היא הוראה פרטית.
↑ שו"ע אדה"ז או"ח תרה, ג.
↑ רמ"א או"ח סימן תק"נ ס"א.
↑ שו"ע אדה"ז או"ח תריז, א.
↑ מענה באתר סמס לרב ע"פ שערי הלכה ומנהג ח"ד עמ' ל"ח, "להמנע עד כמה שאפשר מבדיקה פנימית".
↑ ראו הנלקט בזה בספר 'סגולות הרבי' ובספר הבית החסידי במשנתו של הרבי (ג) עמוד 179 ואילך.
↑ מכתב כ"ח שבט תשל"ג (אגרות קודש חלק כ"ח י'תרצא, ועוד.
↑ ^24.0 ^24.1 אגרות קודש חלק י"ד ה'קנז. ועוד.
↑ אגרות קודש חלק ז' אגרת ב'קיז.
↑ אגורת קודש חלק כ"ד ט'קסח.
↑ אוצר סגולות הרבי (למברג) עמוד 50, חלק ח' ב'תקלא.
↑ אגרות קודש חלק י"ד ה'קיא.
↑ חלק ה' א'תקג.
↑ אגרות קודש חלק יד ה'קנז.
↑ אגרות קודש חלק ח' ב'תקלא.
↑ אגרות קודש חלק ה' מ'ארמד.
↑ אגרות קודש חלק ז' א'תתקכ.
↑ אגרות קודש חלק ז' אתתקכ.
↑ אגרות קודש חלק ה' א'שפז, חלק י"ט ז'של.
↑ תשורה טיפנברון אנגליה, מובא בספר 'הבית החסידי'.
↑ ^37.0 ^37.1 אגרות קודש חלק י"א ג'תקי.
↑ אגרות קודש חלק ד' תשצ.
↑ אגרות קודש חלק י"ח ו'תקלה.
↑ אגרות קודש כרך לא עמוד עדר.
↑ אגרות קודש חלק ה' א'תקג.
↑ ראו הנלקט בזה בשבועון בית משיח גליון 1211, פרשת אמור תש"פ (גם בהתוועדות שבת פרשת בשלח תשי"ד היה עת רצון והרבי בירך את הנוכחים הנצרכים לכך.

[1] התוועדויות תשמ"ב חב"ד עמ' 2190.

[2] ספר השיחות תשמ"ז ח"א עמ' 146 הערה 6.

[3] ראה אגרות קודש חי"א עמ' רעח.

[4] שו"ע אדה"ז או"ח רס, ד.

[5] אגרות קודש ח"ו עמ' קד. וראה באג"ק ח"ה עמ' רכא.

[6] אגרות קודש חלק טו, עמוד קסה. היכל מנחם חלק ב, עמוד נא. חלק ג, עמוד קצ. ובנוגע לשלילת הבדיקות הפנימיות – פשוט שהכוונה לימי ההריון ולא לעת הלידה, או לפניה ואו אחריה.

[7] היכל מנחם חלק ג, עמוד קצא. ועוד.

[8] אגרות קודש חלק כ, עמוד ר. ועוד.

[9] ע"פ התוועדויות תש"נ ח"ג עמ' 180.

[10] קונטרס 'הקיצו ורננו שוכני עפר' להרב גרליק עמ' 54 ע"פ הוראת הרבי.

[11] לקוטי שיחות חלק כב, עמוד 56.

[רפד-12] 12.0 ^12.1 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט' עמוד רפד.

[13] אגרות קודש ח"ח עמ' רט.

[14] אגרות קודש ח"ה עמ' ר"כ, חוסן ישועות עמ' פ"ח.

[15] במכתב הרבי לר' זלמן יפה: "עד כניסת ההריון לחודש החמישי".

[16] עבודת הקודש מהחיד"א ס"ג, ס"ד. רפאל המלאך מערכת מעוברת. באגרות קודש חלק ז עמוד קח מובא מנהג זה, אולם שם לא כתוב שמדובר רק בחודש התשיעי להריון (ייתכן כי הסיבה לכך הינה שהמענה נכתב למי שאשתו היתה בחודש התשיעי), ובאגרות קודש חלק ו, עמוד כז, מובא המנהג "במענה על הודעתו אשר זוגתו תחי' נכנסה בחודש התשיעי". בחוברת "מנהגי חב"ד בענייני הריון כו'" לא הובא מנהג זה, ויש אומרים שהרבי מחק והורה להשמיט את המנהג.

[17] אגרות קודש חלק ה, עמוד קה. חלק ו, עמוד קד. ובחוסן ישועות ח"א עמ' צ' הערה 4 כתב על חלק הוראה זו שישנו מענה מהרבי "שלא נוהגים כן עכשיו, ולא לפרסם זה", וייתכן שהורה זו היא הוראה פרטית.

[18] שו"ע אדה"ז או"ח תרה, ג.

[19] רמ"א או"ח סימן תק"נ ס"א.

[20] שו"ע אדה"ז או"ח תריז, א.

[21] מענה באתר סמס לרב ע"פ שערי הלכה ומנהג ח"ד עמ' ל"ח, "להמנע עד כמה שאפשר מבדיקה פנימית".

[22] ראו הנלקט בזה בספר 'סגולות הרבי' ובספר הבית החסידי במשנתו של הרבי (ג) עמוד 179 ואילך.

[23] מכתב כ"ח שבט תשל"ג (אגרות קודש חלק כ"ח י'תרצא, ועוד.

[יד-24] 24.0 ^24.1 אגרות קודש חלק י"ד ה'קנז. ועוד.

[25] אגרות קודש חלק ז' אגרת ב'קיז.

[26] אגורת קודש חלק כ"ד ט'קסח.

[27] אוצר סגולות הרבי (למברג) עמוד 50, חלק ח' ב'תקלא.

[28] אגרות קודש חלק י"ד ה'קיא.

[29] חלק ה' א'תקג.

[30] אגרות קודש חלק יד ה'קנז.

[31] אגרות קודש חלק ח' ב'תקלא.

[32] אגרות קודש חלק ה' מ'ארמד.

[33] אגרות קודש חלק ז' א'תתקכ.

[34] אגרות קודש חלק ז' אתתקכ.

[35] אגרות קודש חלק ה' א'שפז, חלק י"ט ז'של.

[36] תשורה טיפנברון אנגליה, מובא בספר 'הבית החסידי'.

[יא-37] 37.0 ^37.1 אגרות קודש חלק י"א ג'תקי.

[38] אגרות קודש חלק ד' תשצ.

[39] אגרות קודש חלק י"ח ו'תקלה.

[40] אגרות קודש כרך לא עמוד עדר.

[41] אגרות קודש חלק ה' א'תקג.

[42] ראו הנלקט בזה בשבועון בית משיח גליון 1211, פרשת אמור תש"פ (גם בהתוועדות שבת פרשת בשלח תשי"ד היה עת רצון והרבי בירך את הנוכחים הנצרכים לכך.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

@@ שורה 15: / שורה 15: @@
 ===הלכות ומנהגי חב"ד===
 *בשלושת החודשים הראשונים מעלימים את דבר ההריון לגמרי ולא מספרים אפילו לבני המשפחה הקרובים ביותר{{הערה|שם=רפד|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט' עמוד רפד.}} אך כמובן שלרופא צריכים לספר{{הערה|אגרות קודש ח"ח עמ' רט.}}. חסידים נוהגים לכתוב לרבי את הבשורה הטובה ולבקש ברכה מייד כשנודע על ההריון{{הערה|אגרות קודש ח"ה עמ' ר"כ, [[חוסן ישועות]] עמ' פ"ח.}}.
-*עד החודש החמישי משתדלים לשמור את הדבר בצנעה, ולא בפרסום, אך ניתן לספר לקרובים ביותר{{הערה|שם=רפד}}.
+*עד החודש החמישי{{הערה|1=ב[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/289135/jewish/Mixed-dancing-Announcing-Pregnancy.htm מכתב הרבי לר' זלמן יפה]: "עד '''כניסת''' ההריון לחודש החמישי".}} משתדלים לשמור את הדבר בצנעה, ולא בפרסום, אך ניתן לספר לקרובים ביותר{{הערה|שם=רפד}}.
 *[[פתיחת הארון]] לקריאת התורה, מבלי בליטות{{הערה|עבודת הקודש מהחיד"א ס"ג, ס"ד. רפאל המלאך מערכת מעוברת. באגרות קודש חלק ז עמוד קח מובא מנהג זה, אולם שם לא כתוב שמדובר רק בחודש התשיעי להריון (ייתכן כי הסיבה לכך הינה שהמענה נכתב למי שאשתו היתה בחודש התשיעי), ובאגרות קודש חלק ו, עמוד כז, מובא המנהג "במענה על הודעתו אשר זוגתו תחי' נכנסה בחודש התשיעי". בחוברת "מנהגי חב"ד בענייני הריון כו'" לא הובא מנהג זה, ויש אומרים שהרבי מחק והורה להשמיט את המנהג.}}.
 *בקריאת שמע שעל המיטה, לפני [[ברכת המפיל]], יאמר הבעל את מזמור כ' בתהילים, וכשיגמור את המזמור יחזור עוד הפעם על הפסוק השני: "יענך ה' גו"'{{הערה|אגרות קודש חלק ה, עמוד קה. חלק ו, עמוד קד. וב[[חוסן ישועות]] ח"א עמ' צ' הערה 4 כתב על חלק הוראה זו שישנו מענה מהרבי "שלא נוהגים כן עכשיו, ולא לפרסם זה", וייתכן שהורה זו היא הוראה פרטית.}}.