אוהל אדמו"ר הזקן

		ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

אוהל אדמו"ר הזקן המשופץ בהאדיטש

ציון אדמו"ר הזקן מבפנים

אוהל אדמו"ר הזקן הוא ציון קברו של רבי שניאור זלמן מלאדי, הממוקם בעיר האדיטש שבאוקראינה.

ההסתלקות והקבורה

ערך מורחב – רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)#הסתלקותו

במוצאי שבת פרשת שמות, כ"ד בטבת תקע"ג, מיד לאחר הבדלה, בשעה 22:22 - האדמו"ר הזקן הסתלק. כיון שלא היה בכפר פיענא (בו שהה) בית קברות, הובילו אותו למחרת בעגלה לעיירה האדיטש, שם היה בית עלמין יהודי.

באמצע הדרך להאדיטש לקבורה נעצרה העגלה, והיה נראה שגופו הקדוש של אדמו"ר הזקן הגביה את עצמו וכאילו שוכב באויר. המלווים נבהלו מאוד, בדקו וגילו שחיה טמאה נכנסה תחת העגלה. הם גירשו אותה ואדמו"ר הזקן חזר לשכב כמקודם.

מסופר שכאשר הגיעו לבית העלמין, לא ידעו היכן להטמין את גופו הק', מיד יצאה אש ממקום מסוים וידעו ששם צריך לטומנו^{[דרוש מקור]}.

מאוחר יותר נבנה אוהל על מקום הקבר.

כניסת כהנים לאוהל

כניסת כהנים לאוהל היא בעייתית לפי ההלכה, מפני שב'ציון' על מקום משכן גופו הטהור של אדמו"ר הזקן ישנה כיפה גדולה, המכסה את מקום הקבורה. בתוך הכיפה ישנו חלון של טפח על טפח, ועל פי ההלכה חלון טפח על טפח בגובה טפח מביא את הטומאה לבית. ועל אף שיש שם לוח הסותם את פי החלון, אין הדבר מועיל, למרות הטפח.

המהרי"ל פסק כי אין הדבר איסור מהתורה, מכיון שהלכה זו - שגם אם הטפח מוגף נחשב כאילו הוא פתוח, הינה רק כאשר ההמת נמצא בתוך המקום, אך באוהל אדמו"ר הזקן, הייתה גופתו הטהורה מתחת לכיפה, ובאופן זה אין הטומאה מתפשטת לבית כאשר החלון סגור.

אם כי פסקו זה של המהרי"ל הוגבל - בתנאי שכותלי הכיפה שמעל ציון אדמו"ר הזקן, גבוהים עשרה טפחים, שאם לא היא נחשבת לטומאה רצוצה שבוקעת ועולה. המהרי"ל הורה לבדוק את המקום, ובמידה ואין עשרה טפחים - ליצור חריץ בקרקע סביב הכיפה, עד שיהיו עשרה טפחים.

השתטחות כהנים על הציון

המהרי"ל הזהיר שהכהנים לא יעזו להשתטח על הציון.

למרות שמעלת ההשתטחות על קברי הצדיקים היא גדולה, ומבטלין גזירת חכמים מפני דבר זה, ומסיבה זו כהנים נוהגים להשתטח על קברי התנאים בארץ הקודש, אמר המהרי"ל כי הדבר נכון דווקא בקברי התנאים, לפי שבימיהם נהוג היה שהקבר היה פתוח מהצד ולכן אינה נחשבת ל'טומאה רצוצה', אבל הקברים בימינו הינם סגורים לחלוטין, והדבר אינו איסור מהתורה.

המהרי"ל יעץ לבנות מחיצה ברוחב ארבעה טפחים מהאוהל, כדי להרחיק את הכהנים שלא יבואו חלילה לידי השתטחות על האוהל, דבר הכרוך באיסור מהתורה.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

כיום

ערך מורחב – קריית רבינו הגדול

בשנת תשמ"ח עברו המצבות והאוהל שיפוץ נרחב, על ידי הרב דוד נחשון והרב אבי טאוב. בשנים האחרונות חודש בניין האוהל ונבנו מעברי גישה כדי להקל על הבאים להתפלל. בכך התמלאה בקשתו של הרבי הרש"ב, ליצור אפשרות לכמה שיותר יהודים להגיע להתפלל באוהל.

בי"ט כסלו תשע"ג נערכה חנוכת הבית של היכל אדמו"ר הזקן בסמיכות לציון, שנועד לאירוח המתפללים הבאים לפקוד את המקום, ולעריכת שבתונים ליהודים מאוקראינה וחבר העמים. בנייתו של ההיכל נתרמה על ידי משפחת רוהר, והמעמד נחגג בהשתתפות אורחים רבים שהגיעו לחנוך את המבנה החדש.