משתמש:חסיד של הרבי/סיפור עם מסר: הבדלים בין גרסאות בדף
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{DISPLAYTITLE:משתמש:<u style="color:#0a0278"><span style="font-family:Century Gothic;color:#0a0278">'''{{מקש מקלדת|חסיד של הרבי/סיפור עם מסר}}'''</span></u>}} | |||
<div style="text-align: center;"> | <div style="text-align: center;"> | ||
=={{גופן|10|נרקיס|{{מקש מקלדת|סיפור עם מסר}}}}== | =={{גופן|10|נרקיס|{{מקש מקלדת|סיפור עם מסר}}}}== | ||
גרסה אחרונה מ־22:15, 7 ביולי 2024
סיפור עם מסר[עריכה | עריכת קוד מקור]
היה היה פעם חסיד של הרבי הצמח צדק בשם יענק'ל, יענק'ל, חוץ מהיותו חסיד היה גם סוחר גדול, ומפאת עיסוקו היה נודד בדרכים ומגיע לכל מיני ערים מרכזיות ברחבי אירופה הגדולה. בתחילה היה מגיע בלבושו החסידי לכל מקום ולכל פגישה חשובה, אך עם הזמן החל לחוש במבטים שמלבושיו החסידיים מושכים והוא חש אי נעימות הולכת וגוברת, עם הזמן הוא שינה את מלבושיו מלבוש חסידי אותנטי ללבוש מודרני שיתאים יותר לסוחר ברמה כמו שלו, ומאז יענק'ל הסוחר הלך לכל פגישותיו ולכל מסעותיו עם לבושי סוחר וזנח את לבושו החסידי.
אך עם זאת, בכל פעם בו יענק'ל היה מגיע לליובאוויטש להתראות עם הרבי הצמח-צדק הוא היה זונח את לבושי הסוחר ומחליפם בלבוש החסידי הישן והטוב, כיאה לחסיד לפני רבו. אך פעם אחת יענק'ל שינה ממנהגו ונסע לליובאוויטש כשהוא לבוש בבגדי הסוחר ולא החליפם בלבוש החסידי כדרכו בנסיעה מעין זאת, כך נכנס יענק'ל הסוחר ליחידות, יענ'ל הסביר לרבי את סיבת הופעתו בבגדי סוחר: "רבי, אני מרגיש צבוע. לפריז ולברלין אני מגיע בלבוש של סוחר ואילו לליובאוויטש אני מגיע בלבוש חסידי, לכן החלטי שאני לא רוצה להיות צבוע וגם לליובאוויטש הלך בלבושי הרגיל". ענה לו הרבי הצמח-צדק: "יענק'ל יענק'ל, חושב אתה שאיני יודע שבמסעותיך אתה לבוש בבגדי סוחר? אלא מה, עד עכשיו חשבתי שמהותך האמיתית היא פה - בליובאוויטש - ולכן לכאן אתה מגיע בלבוש חסידי, ואילו בברלין ובפריז אתה 'מתחזה' ולובש בגדי סוחר, ואילו עתה..."
מסיפור זה אנו למדים כלל חשוב מאוד: גם אם ברוב הזמן אנו עסוקים בשטויות, הרבי לא בראש מעיננו, אנו זונחים את המבצעים ובקושי ולומדים שיחות - לא כאן נמדדת מידת ההתקשרות שלנו אל הרבי, לא בזה נמדדת המהות! מהותנו העצמית והאמיתית היא בליובאוויטש! שם, ב770 שבתוך כל אחד ואחד נמצא ה"אני" האמיתי של כל חסיד! גם אם במהלך היום יום זה לא נראה שאכפת לנו ממבצעים, משיח, לימוד וכו' צריך לדעת שהאמת נמדדת מתי שכן אכפת לנו מכך, מתי שאנו כן לומדים וחיים את ההוראות של הרבי - גם אם הזמנים האלה מועטים עד בלתי מורגשים - צריך לדעת שהזמנים המועטים שבהם כן אכפת לנו - זה ה"אנחנו" באמת! אך מה, ביום יום השגרתי שלנו אנו צריכים רק לגלות את זה ולפעול לפי זה. ויחי המלך...
נווו, למה אתה מחכה?! קום קח סטיקר והדבק בעמוד ליד ביתך! קח תפילין והנח ליהודי בסביבתך!