נפש בהמית: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(←פתיח: תקלדה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה|כל הערך=כן|סיבה=צריך לעשות סדר בערך. לשון, חסר מקורות, חסר מידע..}} | {{לעריכה|כל הערך=כן|סיבה=צריך לעשות סדר בערך. לשון, חסר מקורות, חסר מידע..}} | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
'''נפש הבהמית''' היא אחת משתי הנפשות שבישראל, ובאה מצד ה[[קליפה]] וה'סטרא אחרא' (הצד האחר - שאינו בטל הקדושה){{הערה|שם=תניא|תניא, ספר של בינונים, סוף פרק א'}}. [[נפש]] זו מלובשת ב[[דם]] ה[[אדם]] ומחיה את ה[[גוף]]{{הערה|שם= | '''נפש הבהמית''' היא אחת משתי הנפשות שבישראל, ובאה מצד ה[[קליפה]] וה'סטרא אחרא' (הצד האחר - שאינו בטל הקדושה){{הערה|שם=תניא|תניא, ספר של בינונים, סוף פרק א'}}. [[נפש]] זו מלובשת ב[[דם]] ה[[אדם]] ומחיה את ה[[גוף]]{{הערה|שם=תניא}}. בישראל, הנפש הבהמית מגיעה מקליפה הנקראת [[קליפת נוגה]] שמסוד עץ הדעת טוב ורע. לפיכך היא מכילה בישראל גם טוב וגם רע. עבור אומות העולם, נפש זו מגיעה "משאר קליפות טמאות" שאין בהן טוב כלל.{{ש}} | ||
בספר [[עץ חיים]] מובא{{הערה|עֵץ חַיִּים שַׁעַר נ פֶּרֶק ב}} כי הנפש הבהמית בנויה מארבעה חלקים הנקראים ארבעה יסודות, אשר מעורבים טוב ומרע. בספר התניא{{הערה|שם=תניא}} כותב שמסיבה זו מנפש הבהמית באות הן "מִדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁבְּטֶבַע כָּל יִשְׂרָאֵל בְּתוֹלְדוֹתָם" כמו רחמנות וגמילות חסדים, והן המידות הרעות: כעס וגאוה מיסוד האש, תאוות התענוגים מיסוד המים, הוללות וליצנות והתפארות ודברים בטלים מיסוד הרוח ועצלות ועצבות מיסוד העפר{{הערה|שם=תניא}}. בהמשך התניא{{הערה|שם=תניאו|תניא, ספר של בינונים, סוף פרק ו'}} מבואר כי נפש זו כלולה מעשר בחינות, כִּתְרִין דִּמְסָאֲבוּתָא (כתרים של טומאה - (הלשון 'כתרים' מורה על כוח מקיף למעלה מהראש והשכל ובחינותיה של נפש הבהמית נקראות כך מפני שהתוקף המחיה ומנחה אותן הוא הרצון שלמעלה מהשכל)), המחולקות לשכל המוליד - מקור המידות הבנוי משלושת הכתרים -חכמה בינה ודעת, ול[[מדות]] הבנויות משבעה כתרים המקבילים לשבעת הספירות הבונות את המידות.{{ש}} | בספר [[עץ חיים]] מובא{{הערה|עֵץ חַיִּים שַׁעַר נ פֶּרֶק ב}} כי הנפש הבהמית בנויה מארבעה חלקים הנקראים ארבעה יסודות, אשר מעורבים טוב ומרע. בספר התניא{{הערה|שם=תניא}} כותב שמסיבה זו מנפש הבהמית באות הן "מִדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁבְּטֶבַע כָּל יִשְׂרָאֵל בְּתוֹלְדוֹתָם" כמו רחמנות וגמילות חסדים, והן המידות הרעות: כעס וגאוה מיסוד האש, תאוות התענוגים מיסוד המים, הוללות וליצנות והתפארות ודברים בטלים מיסוד הרוח ועצלות ועצבות מיסוד העפר{{הערה|שם=תניא}}. בהמשך התניא{{הערה|שם=תניאו|תניא, ספר של בינונים, סוף פרק ו'}} מבואר כי נפש זו כלולה מעשר בחינות, כִּתְרִין דִּמְסָאֲבוּתָא (כתרים של טומאה - (הלשון 'כתרים' מורה על כוח מקיף למעלה מהראש והשכל ובחינותיה של נפש הבהמית נקראות כך מפני שהתוקף המחיה ומנחה אותן הוא הרצון שלמעלה מהשכל)), המחולקות לשכל המוליד - מקור המידות הבנוי משלושת הכתרים -חכמה בינה ודעת, ול[[מדות]] הבנויות משבעה כתרים המקבילים לשבעת הספירות הבונות את המידות.{{ש}} | ||
אדמו"ר [[הצמח צדק]] בספרו [[דרך מצוותיך]]{{הערה|דרך מצוותיך, תחילת מצוות פריה ורבייה}} מבאר כי בנפש זו קיימת גם "שכליות להשכיל כל מיני חכמה שבעולם", כמו גם ששורש הנפש הבהמית הוא מ"פני אדם" שב"פני שור" המופיעים במרכבת יחזקאל. | אדמו"ר [[הצמח צדק]] בספרו [[דרך מצוותיך]]{{הערה|דרך מצוותיך, תחילת מצוות פריה ורבייה}} מבאר כי בנפש זו קיימת גם "שכליות להשכיל כל מיני חכמה שבעולם", כמו גם ששורש הנפש הבהמית הוא מ"פני אדם" שב"פני שור" המופיעים במרכבת יחזקאל. | ||
גרסה מ־17:40, 13 ביוני 2024
|
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: צריך לעשות סדר בערך. לשון, חסר מקורות, חסר מידע... | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
נפש הבהמית היא אחת משתי הנפשות שבישראל, ובאה מצד הקליפה וה'סטרא אחרא' (הצד האחר - שאינו בטל הקדושה)[1]. נפש זו מלובשת בדם האדם ומחיה את הגוף[1]. בישראל, הנפש הבהמית מגיעה מקליפה הנקראת קליפת נוגה שמסוד עץ הדעת טוב ורע. לפיכך היא מכילה בישראל גם טוב וגם רע. עבור אומות העולם, נפש זו מגיעה "משאר קליפות טמאות" שאין בהן טוב כלל.
בספר עץ חיים מובא[2] כי הנפש הבהמית בנויה מארבעה חלקים הנקראים ארבעה יסודות, אשר מעורבים טוב ומרע. בספר התניא[1] כותב שמסיבה זו מנפש הבהמית באות הן "מִדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁבְּטֶבַע כָּל יִשְׂרָאֵל בְּתוֹלְדוֹתָם" כמו רחמנות וגמילות חסדים, והן המידות הרעות: כעס וגאוה מיסוד האש, תאוות התענוגים מיסוד המים, הוללות וליצנות והתפארות ודברים בטלים מיסוד הרוח ועצלות ועצבות מיסוד העפר[1]. בהמשך התניא[3] מבואר כי נפש זו כלולה מעשר בחינות, כִּתְרִין דִּמְסָאֲבוּתָא (כתרים של טומאה - (הלשון 'כתרים' מורה על כוח מקיף למעלה מהראש והשכל ובחינותיה של נפש הבהמית נקראות כך מפני שהתוקף המחיה ומנחה אותן הוא הרצון שלמעלה מהשכל)), המחולקות לשכל המוליד - מקור המידות הבנוי משלושת הכתרים -חכמה בינה ודעת, ולמדות הבנויות משבעה כתרים המקבילים לשבעת הספירות הבונות את המידות.
אדמו"ר הצמח צדק בספרו דרך מצוותיך[4] מבאר כי בנפש זו קיימת גם "שכליות להשכיל כל מיני חכמה שבעולם", כמו גם ששורש הנפש הבהמית הוא מ"פני אדם" שב"פני שור" המופיעים במרכבת יחזקאל.
בנוסף, יש בנפש את כוח הרצון שלמעלה מהמוחין שמקבילו בסדר ההשתלשלות הוא אריך אנפין ובנפש האלוקית הינו מקביל לדרגת 'חיה'. בד"פ כשמדברים על 'נפש הבהמית' ולא על ה'יצר הרע' מתכוונים לכוח השכל של קליפת הנוגה שלכן נקראת 'נפש' ולא 'יצר', מאחר שהלשון 'יצר' מורה על חומר וצורת הרצון איך ומה הוא שהליך זה קורה במידות, ואילו הל' 'נפש' מורה ע"כ שהרצון נמצא בשכל - מופשט עדיין ולא מצויר[5].
עיקר עבודתו הרוחנית של יהודי היא לגבור על רצונותיה של נפש זו. עבודה נעלית מזו היא - להשתמש בכוחותיה לטוב, עד להפיכה מוחלטת של כוחותיה - שזה נעשה על ידי הצדיקים[דרוש מקור].
כוחותיה
- רצון - רצון הנפש הבהמית הוא הדומיננטי מבין כוחותיה, ואיתה היא נוטה לעבוד לעיתים קרובות, זו הסיבה שקשה להסביר לנפש הבהמית דבר שכל הנוגד את רצונותיה, כנראה בחוש, שאדם יכול להבין בשכלו אשר דבר מסוים מזיק לו גופנית ונפשית ואעפ"כ הוא יכנע לתאוותיו, וזאת מאחר שמנחה נפש הבהמית הוא הרצון הגבוה (וחזק) מהמוחין[6].
- מוחין - המוחין של נפש הבהמית לא מתפקד כשלעצמו ותפקידו מסתכם יותר בשירות של המידות ורצונותיהם.
- מידות - על הנפש הבהמית כתוב ש'עיקרה מידות' מאחר שהיא איננה נוהגת לעבוד כלל עם המוחין, בכ"מ מבואר שאין הבדל רב בין הרצון שלה למידותיה אך המידות שלה זהו הרצון בתוספת הסברים שכליים המאשררים אותו.
יסודותיה
התניא בפרק הראשון מספר שבנפש הבהמית יש ארבעה יסודות. והיא השורש לכל המידות הרעות.
המידות הרעות נמשכות מהיסודות:
- יסוד האש - כעס וגאווה - מסביר התניא שכמו שאש רוצה להגיע למעלה כל הזמן ככה הכעס נובע מזה שהאדם מרגיש שפגעו בכבודו וכדומה ופשוט רוצה להגיע למעלה כמו אש. והגאווה מובן מאליו.
- יסוד המים - תאוות ותענוגים - בגלל שרוב התענוגים גדלים וניזוים ממים.
- יסוד הרוח - הוללות, וליצנות והתפארות ודברים בטלים - מהסיבה שרוח זה דבר חולף ולא ממשי. אי אפשר לתפוס אותה כמו שאפשר מים או כל חומר.
- יסוד העפר - עצלות ועצבות - העפר, תכונתו כבדות ושקעון באדמה.
מרכיביה
אדמו"ר הזקן מציין שגם המידות הטובות שאצל יהודי; רחמנות וגמילות חסדים, באות מהנפש הבהמית. כי אצל עם ישראל הנפש הבהמית מקורה מקליפת נוגה שיש בה גם כן טוב והיא מסוד עץ הדעת וטוב ורע[7]. אך שורש נפשם של הגויים אינה מקליפת נוגה, אלא משלוש קליפות הטמאות.
כינויים
משכא דחויא הינה כינוי בתורת הקבלה. שפירושו "עור הנחש" שגוף האדם הוא מהנפש הבהמית שנמשל לנחש ששניהם לא טובים, רק שעל ידי מעשים טובים ניתן לעשות מהגוף דבר טוב כמו עור הנחש שניתן לעשות ממנו דברים טובים.[8].
שרשה
לנפש הבהמית יש שורש "שמשם נלקחה", אך לשורש זה עצמו שורש נעלה לאין ערוך[9].
שרשה של נפש הבהמית "שמשם נלקחה" הוא בחיות הקודש והאופנים שבמרכבה[10]. ובפרטיות יותר, לכל אחת מארבע חיות המרכבה יש גם "פני אדם", והם הפנימיות של אותה דרגה. מחיצוניות פני שור משתלשלות נפשות הבהמות, ומפנימיותם (פני אדם שבפני שור) משתלשלת נפש הבהמית שבאדם.
אבל שורש שורשה הוא בעולם התוהו, כידוע שהכלים שנשברו בשבירת הכלים נפלו בעולם הבריאה, ומסביר הצמח צדק, שהם הם חיות המרכבה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- כך בנויה ופועלת הנפש הבהמית
הרב יאיר כלב בשיעור מתוך סדרת שיעורים על התניא - 
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 1.2 1.3 תניא, ספר של בינונים, סוף פרק א'
- ↑ עֵץ חַיִּים שַׁעַר נ פֶּרֶק ב
- ↑ תניא, ספר של בינונים, סוף פרק ו'
- ↑ דרך מצוותיך, תחילת מצוות פריה ורבייה
- ↑ וזאת התרומה עת"ר.
- ↑ ועשית ציץ עת"ר
- ↑ ספר התניא, סוף פרק א'
- ↑ אדמו"ר הצמח צדק, אור התורה במדבר כרך ג', חקת ד"ה נחש נחשת, הוספות.
- ↑ ספר הליקוטים, בערך "נפש הבהמית".
- ↑ לקוטי תורה נשא כ"ח, ג, ובמקומות רבים.