מרדכי דובין: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (←ניגונו) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
*'''[https://col.org.il/news/137575 הספד בטרם עת: העיתונאי ספד לעסקן החב"די עשור טרם נפטר]''' {{COL}} | *'''[https://col.org.il/news/137575 הספד בטרם עת: העיתונאי ספד לעסקן החב"די עשור טרם נפטר]''' {{COL}} | ||
*[https://chabad.info/news/994802/ לאחר 75 שנה: הנצחת זכרו של גדול עסקני היהדות בלטביה{{אינפו}}] | *[https://chabad.info/news/994802/ לאחר 75 שנה: הנצחת זכרו של גדול עסקני היהדות בלטביה{{אינפו}}] | ||
{{מסורת הנגינה}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־13:59, 29 במאי 2024
הרב מרדכי דובין (כ"ז טבת תרמ"ט - כ' אלול תשי"ז) נודע כאחד מהעסקנים היהודים הבולטים באירופה, היה ציר בבית הנבחרים בלטביה, ועזר רבות בשחרורו של אדמו"ר הריי"צ ממאסרו, ויציאתו מרוסיה. במלחמת העולם השנייה נתפס על ידי הסובייטים ונשלח למאסר. לאחר שחרורו כתוצאה מחלישותו במאסר נפטר.
אדמו"ר הריי"צ הגדיר אותו כאחד ממנהיגי יהדות אירופה[1].
דמותו
ר' מרדכי נולד בכ"ז טבת שנת תרמ"ט לאביו ר' שניאור זלמן [בער], סוחר מפורסם שהיה חסיד חב"ד. כבר כבחור צעיר החל בעסקנות ציבורית, בהמשך מונה ליו"ר מפלגת "אגודת ישראל". הוא היה ציר בבית הנבחרים הלטבי (וכתוצאה מכך היה עובד באחד ממשרדי השרים בלטביה) לצידו עבד ציר בית בנבחרים האגודאי-חב"די ר' שמעון יצחק ויטנברג[2].
ר' מרדכי דובין היה מהעסקנים היהודים הבולטים בלטביה. תרם רבות לצדקה ועקב כך זכה לכינוי 'שר החסד' מאדמו"ר הריי"צ.
זהירותו במצוות הייתה באופן יוצא מן הכלל, נזהר שלא לגוז שערות פאות ראשו[דרוש מקור], ללכת לטבילה בכל יום, נזהר באכילה באופן הכי מהודר, היה ענוותן באופן מופלא, ועם זה עמד בתוקף וקנאות נגד כל נטיה מדת ישראל, הן במפלגות השונות וזרמים השונים בחוג היהודים והן בחוגי הממשלה.
עסקנותו הצבורית לטובת הכלל והפרט הייתה בכל מקום היותו, אם בביתו, בבית המדרש, בלשכתו או במשרדי המלוכה היו מחכים לו ומסבבים אותו עשרות אנשים ונשים, כל אחד בבקשה פרטית או כללית, עניני הגירה, פרנסה, מסים, משפטים וכו' וכו'. לכל אחד היה מוכרח לתת מזמנו, והי' משיב לכל אחד באופן מתון, למרות כל סוגי האנשים השונים שבאו אליו, ביניהם מרי לב וקשי רוח ששפכו עליו את כל צערם בטענות וזלזולים, ועזר לכל אחד עד כמה שעלה בידו.
בשמחת תורה תרפ"ט אמר לו אדמו"ר הריי"צ: איר זייט אַ איש הטוב והחסד בעצם, אָבער דאָס איז נאָך ניט קיין עבודה. עבודה איז בירור וזיכוך, אַז איינער האָט מדות לא טובות און על ידי עבודה איז ער זיי מזכך (תרגום: אתה הרי איש הטוב והחסד בעצם אבל זה עדיין ללא עבודה, עבודה פירושה בירור וזיכוך כשלאחד יש מדות לא טובות ועל ידי עבודה הוא מזככם).
במלחמת העולם הראשונה סייע במשלוחי מזון לאלפי יהודים.
מאסרו של אדמו"ר הריי"צ
בשנת תרפ"ז, בעת מאסר אדמו"ר הריי"צ, הפעיל דובין לחצים כבדים, ואיים על מדינת רוסיה בהפסקת חלק מהמסחר עם מדינת לטביה, עסקנותו בנוסף לעסקנים נוספים הצליחה להביא לשחרורו מהכלא.
לאחר מכן המשיך ר' מרדכי במאמצים רבים להביא ליציאתו של הרבי מרוסיה, ובאישור להוצאת ספרייתו של הריי"צ במשך חודשים אלו שבין שחרור הריי"צ מהכלא בי"ב תמוז תרפ"ז, ועד ליציאתו מרוסיה בתשרי שנת תרפ"ח, הגיע ר' מרדכי לרוסיה מספר פעמים כדי לעזור ולפעול ליציאתו מרוסיה, ואכן מאמציו עלו בהצלחה, והריי"צ הורשה לעזוב את רוסיה.
לאחר מכן התיישב אדמו"ר הריי"צ בעירו של ר' מרדכי ריגא. מאוחר יותר במסעו של אדמו"ר הריי"צ בתרפ"ט, לארה"ב ליווהו הרב דובין במשך כחודשיים.
מאסרו הראשון
בשנת תרצ"ד חוסלו כל המפלגות בלטביה, אך דובין היה היחיד שנשאר בעל השפעה, ומפלגתו הייתה החזקה ביותר, עקב הכרת הטוב שרחש לו מנהיג המדינה.
בשנת תש"א פלשו הרוסים ללטביה, דובין נאסר והושפל על ידי הסובייטים עקב מעמדו הבכיר ומעשיו בעבר וישב בבית המאסר בסרטוב. לקראת סוף השנה הודיעו לו על שחרורו ממאסר[3]. דוקא[דרושה הבהרה] צער זה שנגרם לו מתוצאת המאסר, גרם להצלתו מידי הגרמנים ימ"ש. אשתו של דובין מרת פייגה ובנו יחידו שניאור זלמן דובין יחד עם כלתו איידל פאפנהיים לא שרדו את המלחמה, ומרדכי דובין נשאר ללא משפחה.
אחר שחרורו
אחרי שחרורו התגורר דובין במוסקבה. שם המשיך לעזור ליהודי רוסיה, לפרנס אותם ואף להבריח חלקם את הגבול. את הכסף קיבל על ידי ידידים שתמכו במעשיו.
הוא בעצמו שקל לצאת בצורה לא לגלית וכפי הנראה הצליח לשאול את הרבי הריי"צ. במכתב[4] לחתנו ר' שמריהו גוראריה מציע הרבי שיעביר מסר לר' מרדכי דובין על ידי ר' בנימין גורדצקי שעל מנת להצליח עליו לעבור למושב ולהתלבש כאיכר ולגדל שערותיו, ואז יוכל להצליח לברוח את הגבול. הדבר לא יצא לידי פועל.
מאסר שני ושחרור
בשנת תש"ח נאסר שוב על ידי הסובייטים על המשך פעולתו, ולאחר מכן נשפט לעשר שנות מאסר בסיביר.
אדמו"ר הריי"צ מאד השתדל להצלתו, בחודש אלול בשנת תש"ח כתב אדמו"ר הריי"צ מכתב לרב הראשי לישראל דאז הרב יצחק אייזיק הרצוג[1], בו הרבי הריי"צ מפליא במעלותיו של ר' מרדכי ומבקש מהרב הרצוג לפנות לגורמים בארץ ישראל (בניהם השר משה שרת), וברוסיה, שיפעלו לשחרורו מהכלא הרוסי. זמן קצר אחר כך כתב הרבי מכתב לשז"ר בו הרבי מבקשו גם לפעול בענין. בחודש כסלו תש"ט שוב שלח הרבי מכתב לרב הרצוג לפעול שוב בשיא המרץ בענין זה.
ר' מרדכי נפטר בגולה על יד העיר טולא בכ' אלול תשי"ז, בתחילה נקבר בעיר טולא. ובשנת תשמ"ז - ע"פ הוראת הרבי - ארונו הועבר במבצע חשאי למלחובקה ומצבה מכובדת הוקמה על קברו.
ניגונו
בפרוייקט מסורת הניגונים מופיע ניגון י"ח בשם 'ניגון לר' מרדכי דובין'[5][6].
לקריאה נוספת
- ספר חסידים הראשונים ע' 267-266.
- יצחק גינזבורג, ראיתי יהודי זקן שוכב על ספסל ומשמיע אנחות, ר' ראובן זייטשיק מתראיין לשבועון כפר חב"ד
קישורים חיצוניים
- הסיפור המלא שמאחורי קבורתו - באתר חב"ד און ליין
- זלמן רודרמן, עליתו ונפילתו של 'מלך היהודים' בלטביה, סיפור חייו המלא, באתר שטורעם נט
- החוויות של האנטישמי בתא משותף עם החסיד, יומן חוויות של האנטישמי וואסילי שלוגין על ר' מרדכי דובין, באתר חב"ד און ליין
- כאשר הגברת הראשונה ניסתה להציל את הרב דובין
(אנגלית) - הספד בטרם עת: העיתונאי ספד לעסקן החב"די עשור טרם נפטר
- לאחר 75 שנה: הנצחת זכרו של גדול עסקני היהדות בלטביה
| מסורת הניגונים - ר' דוד הורביץ | |
|---|---|
| |
| ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון |
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 אגרות קודש חלק י"ד אגרת ה'שלה.
- ↑ ר' שמעון יצחק ויטנברג הי"ד
- ↑ הרוסים שחררו אותו בערב שבת בשעת ערב מאוחרת, ומכיון שהיה עם החבילה של החפצים שלו ולא יכל לטלטל ללא עירוב, נותר לעמוד במקומו יממה שלימה עד צאת השבת, ובעקבות כך התקרר ונפל למשכב, וחסידי חב"ד סייעו לו עד שהצליח לשוב לאיתנו ולחזור לקויבשוב.
- ↑ ראה אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ חלק ט אגרת ג'א
- ↑ לשמיעת הניגון מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ
- ↑ לשמיעת הניגון בביצוע הקלידן יוספי בן אפרים