לדלג לתוכן

ניגון פדה בשלום נפשי – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
כמו כן שרים אותו ביום גאולת [[אדמו"ר הריי"צ]] יום [[י"ב תמוז]], וכמו כן ביום [[י' כסלו]] בו יצא ה[[אדמו"ר האמצעי]] ממאסרו, ועל פי ביאורו של [[הרבי]] שרים שיר זה כי ידוע שבעת צרה אומרים הרביים [[תהלים]] על פי ימות השבוע ולא רק על פי ימות החודש, ולכן ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תקנ"ט, וכמו כן בי"ב תמוז תרפ"ז, שניהם חלו ביום שלישי בשבוע, ולכן נמצא שאמרו קאפי' נ"ה ביום שחרור ממאסרם, וכמו כן ביום י' כסלו שביום זה אומרים את פרק נ"ה על פי הסדר המחולק לימות החודש.
כמו כן שרים אותו ביום גאולת [[אדמו"ר הריי"צ]] יום [[י"ב תמוז]], וכמו כן ביום [[י' כסלו]] בו יצא ה[[אדמו"ר האמצעי]] ממאסרו, ועל פי ביאורו של [[הרבי]] שרים שיר זה כי ידוע שבעת צרה אומרים הרביים [[תהלים]] על פי ימות השבוע ולא רק על פי ימות החודש, ולכן ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תקנ"ט, וכמו כן בי"ב תמוז תרפ"ז, שניהם חלו ביום שלישי בשבוע, ולכן נמצא שאמרו קאפי' נ"ה ביום שחרור ממאסרם, וכמו כן ביום י' כסלו שביום זה אומרים את פרק נ"ה על פי הסדר המחולק לימות החודש.


מילות הניגון:
ניגון זה הוא ניגון נ"ה ב[[ספר הניגונים]].
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי. יִשְׁמַע אֵל וְיַעֲנֵם וְיֹשֵׁב קֶדֶם סֶלָה אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ וְלֹא יָרְאוּ אֱלֹהִים. שָׁלַח יָדָיו בִּשְׁלֹמָיו חִלֵּל בְּרִיתוֹ. חָלְקוּ מַחְמָאֹת פִּיו וּקְרָב לִבּוֹ רַכּוּ דְבָרָיו מִשֶּׁמֶן וְהֵמָּה פְתִחוֹת. הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ לֹא יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִּיק. וְאַתָּה אֱלֹקים תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ|מקור=[[תהלים]] פרק נ"ה פסוק י"ט}}


ניגון זה הוא ניגון נ"ה ב[[ספר הניגונים]].
==מילות הניגון==
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי. יִשְׁמַע אֵל וְיַעֲנֵם וְיֹשֵׁב קֶדֶם סֶלָה אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ וְלֹא יָרְאוּ אֱלֹהִים. שָׁלַח יָדָיו בִּשְׁלֹמָיו חִלֵּל בְּרִיתוֹ. חָלְקוּ מַחְמָאֹת פִּיו וּקְרָב לִבּוֹ רַכּוּ דְבָרָיו מִשֶּׁמֶן וְהֵמָּה פְתִחוֹת. הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ לֹא יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִּיק. וְאַתָּה אֱלֹקים תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ|מקור=[[תהלים]] פרק נ"ה מפסוק י"ט עד סוף הפרק}}


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־03:12, 29 במרץ 2024

כשבאו להודיע לאדמו"ר הזקן על גאולתו, הוא היה בעת אמירת הפסוק פדה בשלום נפשי שבפסוק י"ט בפרק נ"ה בתהלים. חסידים הלחינו שיר על קטע זה בתהלים אותו הם שרים בי"ט כסלו. יש אומרים שהשיר הולחן על ידי חסידי האדמו"ר האמצעי, ויש אומרים שהוא הולחן מאוחר יותר. תחילת הניגון הוא בתנועה רגועה בשירת הודיה לקדוש ברוך על הנס, כשלבסוף במילים "ואני אבטח בך" עולה השיר לתנועה של שמחה גדולה עד לריקוד ממש.

כמו כן שרים אותו ביום גאולת אדמו"ר הריי"צ יום י"ב תמוז, וכמו כן ביום י' כסלו בו יצא האדמו"ר האמצעי ממאסרו, ועל פי ביאורו של הרבי שרים שיר זה כי ידוע שבעת צרה אומרים הרביים תהלים על פי ימות השבוע ולא רק על פי ימות החודש, ולכן בי"ט כסלו תקנ"ט, וכמו כן בי"ב תמוז תרפ"ז, שניהם חלו ביום שלישי בשבוע, ולכן נמצא שאמרו קאפי' נ"ה ביום שחרור ממאסרם, וכמו כן ביום י' כסלו שביום זה אומרים את פרק נ"ה על פי הסדר המחולק לימות החודש.

ניגון זה הוא ניגון נ"ה בספר הניגונים.

מילות הניגון

פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי. יִשְׁמַע אֵל וְיַעֲנֵם וְיֹשֵׁב קֶדֶם סֶלָה אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ וְלֹא יָרְאוּ אֱלֹהִים. שָׁלַח יָדָיו בִּשְׁלֹמָיו חִלֵּל בְּרִיתוֹ. חָלְקוּ מַחְמָאֹת פִּיו וּקְרָב לִבּוֹ רַכּוּ דְבָרָיו מִשֶּׁמֶן וְהֵמָּה פְתִחוֹת. הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ לֹא יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִּיק. וְאַתָּה אֱלֹקים תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ

תהלים פרק נ"ה מפסוק י"ט עד סוף הפרק

קישורים חיצוניים