קריאת התורה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
=== האור שבנקודות והטעמים === | === האור שבנקודות והטעמים === | ||
מדריגה השניה בתורה, היא כמו שהוא בבחינת ה[[התכללות]], בעונג ושעשועים העצמיים ד[[עצמות]] [[אור אין סוף ברוך הוא | מדריגה השניה בתורה, היא כמו שהוא בבחינת ה[[התכללות]], בעונג ושעשועים העצמיים ד[[עצמות]] [[אור אין סוף]] ברוך הוא ממש, טרם שירדה למטה ב[[אבי"ע]], כנרמז בפסוק ואהיה אצלו אמון אמון מוצנע כו' שעשועים יום יום כו', והן כמו הנגינות וטעמים שבתורה שנקראים "שירו" כאמור בפסוק: ויהי שירו כו', שהוא בחינת מקיף דשעשועים העליונים שנקראים שעשועי המלך בעצמותו, שירד להשתעשע באור החכמה הקדומה של התורה הקדושה. ועל כן בחינת העונג העליון שבקריאת התורה בנגינות וטעמים הוא בבחינת העלם ומקיף בעונג העצמי ממש שלמעלה מבחינת הגבלת האותיות דתורה לגמרי,שמפני זה לא נדרש שום דרש בטעמים, רק בנקודות יש דרש ועל כל קוץ ותג.<REF>[[אדמו"ר האמצעי]], [[[תורת חיים]], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/s1/4/14/237d&search=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA+%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94 פרשת בשלח]</REF> | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תפילה]] | [[קטגוריה:תפילה]] | ||
גרסה מ־12:21, 27 באפריל 2010
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
קריאת התורה, היא בימי שני וחמישי ושבת קודש.
הקריאה בימי שני וחמישי, היא תקנה שתיקן עזרא הסופר, שיקראו גם בימי שני וחמישי, כדי שעמי הארצות שאינם לומדים כלל, לא ישהו שלושה ימים ללא לימוד התורה.
השם "קריאת התורה"
על פי הסבר אדמו"ר הזקן, הסיבה לקריאת שם זה ללימוד התורה, בשם "קריאת התורה", וכנזכר במשנה פעמים רבות גם לגבי לימוד התורה סתם - "הקורא בתורה", הוא מכיון שעל ידי עסק התורה קורא להקב"ה לבוא אליו כביכול, כאדם הקורא לחבירו שיבא אליו, וכבן קטן הקורא לאביו לבא אליו להיות עמו בצווותא חדא ולא ליפרד ממנו ולישאר יחידי ח"ו.
על פי זה מסביר אדמו"ר הזקן את פירוש הפסוק קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת, קריאה זאת היא קריאת ולימוד התורה הנקראת אמת, שהרי אין אמת אלא תורה. והביאור בפסוק הוא שהשי"ת עונה למי שקורא להקב"ה ע"י התורה דוקא, ולהוציא מי שקורא אותו שלא על ידי עסק התורה, אלא צועק כך אבא אבא. וכמו שקובל עליו הנביא ואין קורא בשמך כו'.
אדמו"ר הזקן מעורר שמכך יתבונן המשכיל להמשיך עליו יראה גדולה בשעת עסק התורה.[1]
מדריגת לימוד התורה שבקריאת התורה
בקריאת התורה שעל ידי הטעמים, ישנו אור מיוחד.
ישנן שני דרגות של לימוד:
האור שבלימוד התורה
המדריגה הראשונה, שהיא כמזון ממש, כמו ותורתך בתוך מעי ממש, וכמו המאכל שצריך לאכול בכל יום בוקר וערב וכדי שביעה לנפש, כך מזון דתורה בקביעת עתים בוקר וערב, כמו פרק א' שחרית כו' וק"ש בקר וערב כידוע שזהו ענין מזון - כאמור בפסוק ובשכבך ובקומך.
האור שבנקודות והטעמים
מדריגה השניה בתורה, היא כמו שהוא בבחינת ההתכללות, בעונג ושעשועים העצמיים דעצמות אור אין סוף ברוך הוא ממש, טרם שירדה למטה באבי"ע, כנרמז בפסוק ואהיה אצלו אמון אמון מוצנע כו' שעשועים יום יום כו', והן כמו הנגינות וטעמים שבתורה שנקראים "שירו" כאמור בפסוק: ויהי שירו כו', שהוא בחינת מקיף דשעשועים העליונים שנקראים שעשועי המלך בעצמותו, שירד להשתעשע באור החכמה הקדומה של התורה הקדושה. ועל כן בחינת העונג העליון שבקריאת התורה בנגינות וטעמים הוא בבחינת העלם ומקיף בעונג העצמי ממש שלמעלה מבחינת הגבלת האותיות דתורה לגמרי,שמפני זה לא נדרש שום דרש בטעמים, רק בנקודות יש דרש ועל כל קוץ ותג.[2]
הערות שוליים
- ↑ ליקוטי אמרים - פרק ל"ז.
- ↑ אדמו"ר האמצעי, [[[תורת חיים]], פרשת בשלח