ראש העין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 6: שורה 6:


[[קובץ:ב עקיבא.jpg|ממוזער|שלוחי [[הרבי]] לעיר '''ראש העין''', עם ראש העיר]]
[[קובץ:ב עקיבא.jpg|ממוזער|שלוחי [[הרבי]] לעיר '''ראש העין''', עם ראש העיר]]
==ראש העין==
 
רֹאשׁ הָעַיִן היא [[עיר]] ב[[מחוז המרכז]] ב[[ישראל]]. העיר שוכנת ב[[מישור החוף#המרזבה|מרזבה]] המזרחית של [[השרון]], למול הרי [[השומרון]].
ראש העין נקראת על שם מיקומה במוצא [[נחל הירקון]] (ראס-ראש, (מקור), עין- מזרקה, מעיין).
ראש העין הוכרזה כעיר בשנת תשנ"ד, היא משתרעת על פני שטח של כ-16,000 [[דונם]]. שכונותיה המזרחיות של ראש העין גובלות ב[[קו הירוק]] והעיר מהווה גבול בין מחוז המרכז למחוז [[יהודה ושומרון]]. בראשות העיר עומד תא"ל במיל' [[שלום בן משה]].
ראש העין היא אחת הערים שצומחות בקצב הכי מהיר בישראל, נכון לשנת [[2023]] אוכלוסייתה עומדת על 74,600 תושבים וקצב הגידול השנתי הוא 6%.
אוכלוסיית העיר הייתה מורכבת רובה ככולה מעולי תימן וצאצאיהם עד לתחילת שנות ה-90; בעשור זה נבנו ביוזמתו של ראש העיר, יגאל יוסף, שכונות חדשות רחבות ידיים במזרח העיר אשר אוכלסו על ידי עמותות של אנשי קבע וגמלאי צה"ל מחתך סוציו-אקונומי גבוה, זוגות צעירים ומשפרי דיור מהערים השכנות פתח תקווה ותל אביב, וכן על ידי עולים חדשים רבים, במיוחד־ממדינות ברית המועצות לשעבר. אוכלוסיית העיר שילשה את עצמה בתוך עשור (1985-1995).
 
בין השנים תשמ"ג – תשע"ה אוכלוסיית העיר צמחה פי שלושה, מ-11,400 תושבים ל-36,900 תושבים. בשנים 2019-2022 נבנו שכונות חדשות ובגלל מצוקת הדיור באזור מרכז הארץ הן אוכלסו במהירות. רוב האכלוס הוא בשכונת פסגות אפק. שנבנתה בדרום מזרח העיר והגדילה את שטח העיר משמעותית. שכונה נוספת שנבנתה ואוכלסה במהירות היא ניצבא הסמוכה לצומת קסם. בעקבות זאת טיפסה אוכלוסיית העיר ליותר מ-70 אלף תושבים.
 
 
השם [[ראש העין]] נגזר ממעינות קדומים העוברים בפאתי העיר. העיר הוקמה בשנת תש"ט, לאחר מלחמת השחרור, על שטח של בסיס בריטי נטוש מימי המנדט. תושביה הראשונים של העיר היו עולים יהודים מתימן, שעלו לארץ במבצע 'כנפי נשרים' בשנים תש"ט תש"י.
 
ראש העין שוכנת כ - 26 ק"מ מזרחית לתל אביב, על גבעות בגובה 200 מטר על פני המים. שטח השיפוט שלה משתרע על שלושים אלפ דונם. מיקומה האסטרטגי, בסמוך לים התיכון ועל אם הדרך בין יפו לירושלים, הקנה לעיר עוד בימי קדם חשיבות. סביב העיר התנהלו קרבות בין ישראל לפלישטים.


==פעילות [[חב"ד]] בראש העין==
==פעילות [[חב"ד]] בראש העין==

גרסה מ־11:51, 9 בפברואר 2024

קובץ:סמל ראש העין.png
סמל העיר

העיר ראש העין היא עיר שהוקמה בשנת תשי"א. לפני שהוקמה, היוותה מחנה עולים. משנת תשנ"ד הוכרזה העיר באופן רשמי כעיר בארץ ישראל. השליח הראשי לעיר הוא הרב בנימין עקיבא, תחתיו פועלים עוד שישה שלוחים.

על פי הנתונים משנת תשפ"ב (2022), האוכלוסייה בעיר מונה כ- 70,000 איש.

ראש העיר הנוכחי[1] הוא מר שלום בן משה.

שלוחי הרבי לעיר ראש העין, עם ראש העיר

ראש העין

 

רֹאשׁ הָעַיִן היא עיר במחוז המרכז בישראל. העיר שוכנת במרזבה המזרחית של השרון, למול הרי השומרון.

ראש העין נקראת על שם מיקומה במוצא נחל הירקון (ראס-ראש, (מקור), עין- מזרקה, מעיין).

ראש העין הוכרזה כעיר בשנת תשנ"ד, היא משתרעת על פני שטח של כ-16,000 דונם. שכונותיה המזרחיות של ראש העין גובלות בקו הירוק והעיר מהווה גבול בין מחוז המרכז למחוז יהודה ושומרון. בראשות העיר עומד תא"ל במיל' שלום בן משה.

ראש העין היא אחת הערים שצומחות בקצב הכי מהיר בישראל, נכון לשנת 2023 אוכלוסייתה עומדת על 74,600 תושבים וקצב הגידול השנתי הוא 6%.

אוכלוסיית העיר הייתה מורכבת רובה ככולה מעולי תימן וצאצאיהם עד לתחילת שנות ה-90; בעשור זה נבנו ביוזמתו של ראש העיר, יגאל יוסף, שכונות חדשות רחבות ידיים במזרח העיר אשר אוכלסו על ידי עמותות של אנשי קבע וגמלאי צה"ל מחתך סוציו-אקונומי גבוה, זוגות צעירים ומשפרי דיור מהערים השכנות פתח תקווה ותל אביב, וכן על ידי עולים חדשים רבים, במיוחד־ממדינות ברית המועצות לשעבר. אוכלוסיית העיר שילשה את עצמה בתוך עשור (1985-1995).

 

בין השנים תשמ"ג – תשע"ה אוכלוסיית העיר צמחה פי שלושה, מ-11,400 תושבים ל-36,900 תושבים. בשנים 2019-2022 נבנו שכונות חדשות ובגלל מצוקת הדיור באזור מרכז הארץ הן אוכלסו במהירות. רוב האכלוס הוא בשכונת פסגות אפק. שנבנתה בדרום מזרח העיר והגדילה את שטח העיר משמעותית. שכונה נוספת שנבנתה ואוכלסה במהירות היא ניצבא הסמוכה לצומת קסם. בעקבות זאת טיפסה אוכלוסיית העיר ליותר מ-70 אלף תושבים.

 

 

השם ראש העין נגזר ממעינות קדומים העוברים בפאתי העיר. העיר הוקמה בשנת תש"ט, לאחר מלחמת השחרור, על שטח של בסיס בריטי נטוש מימי המנדט. תושביה הראשונים של העיר היו עולים יהודים מתימן, שעלו לארץ במבצע 'כנפי נשרים' בשנים תש"ט תש"י.

 

ראש העין שוכנת כ - 26 ק"מ מזרחית לתל אביב, על גבעות בגובה 200 מטר על פני המים. שטח השיפוט שלה משתרע על שלושים אלפ דונם. מיקומה האסטרטגי, בסמוך לים התיכון ועל אם הדרך בין יפו לירושלים, הקנה לעיר עוד בימי קדם חשיבות. סביב העיר התנהלו קרבות בין ישראל לפלישטים.

פעילות חב"ד בראש העין

מסירת מפתח העיר לרבי מה"מ

ראש העיר הביא את מפתח העיר לרבי מה"מ[2].

ראש העיר מוסר את מפתח העיר ראש העין לשליח הרבי הרב בנימין עקיבא

שלוחי הרבי בעיר

בעיר פועלים שבעה שלוחים:

  • השליח הראשי הרב בנימין עקיבא - יו"ר בית חב"ד המרכזי.
  • השליח הרב אביגד עקיבא - מהשלוחים לעיר.
  • השליח הרב שניאור כהן[3] [4] - פסגות אפק.
  • השליח הרב נחום כהן - נאות אפק.
  • השליח הרב אשר משולם[5] - מהשלוחים לעיר.
  • השליח הרב צמח הלל - מהשלוחים לעיר.
  • השליח הרב אלעזר (לוזר) קעניג מהשלוחים לעיר ב - שכונת נצבא.
השלוחים בעיר עם ראש העיר שחותם על ציון יום החינוך לרגל י"א ניסן

בית חב"ד ראש העין

בעיר פועל בית חב"ד, - הנקרא "בית הכנסת מנחם" - בראשות הרב בנימין עקיבא, השליח הראשי לעיר. בשנת תשס"ז הושק אתר אינטרנט של בית החב"ד, בו ניתן להתעדכן בפעיליות חב"ד בעיר, התוועדויות מתוכננות, ועוד.[6]
לרגל י' שבט בשנת תשס"ז, נפתח כולל תפארת זקנים בבית החב"ד, המיועד למבוגרי הקהילה בעיר.[7]
במשך השנים, התקיימו שני 'הכנסות ספר תורה' לבית החב"ד בראש העין: הראשון לרגל יום הולדתו של הרבי, י"א ניסן תשס"ו[8]. השני, לרגל חג הגאולה של אדמו"ר הריי"צ, י"ב תמוז תשפ"א[9].
בחודש ניסן תשפ"ג, התקיים טקס 'הנחת אבן הפינה' לקמפוס בית חב"ד חדש ומפואר, שיכלול מדרשה לנשים, מקווה טהרה, מועדון לילדים, ובית כנסת מפואר.[10]


גן חב"ד

בעיר קיים גן חב"ד אחד, אך בעיריית ראש העין נאבקו בהקמתה רבות[11][12][13].

פעילות כללית

שלוחי הרבי בעיר פועלים בכל ימות השנה: ביום כיפור, בו מתקיימים בעיר כמה מוקדי תפילות מרכזיות[14].
מידי שנה בשנה מתקיים גם אירוע 'הקפות שניות' גדול, בהשתתפות להטוטנים, קוסמים, ותוכניות מגוונות[15].
כמו כן בל"ג בעומר מתקיים 'פאראד' מיוחד לילדים בכל שנה[16].
בכל שנה בעיר, מתקיימות קייטנות קיץ לבנים ובנות בהפרדה, תוך לימוד חווייתי ומעניין, טיולים, ויצירות חסידיות[17].


מוסדות חב"ד בעיר:

בעיר פועלים מספר מוסדות:

לקריאה נוספת

  • שניאור זלמן ברגר, ‏חב"ד בעיר התימנים, שבועון בית משיח, גיליון 449 עמוד 16 (תשס"ד) קישור לשבועון בית משיח

קישורים חיצוניים


יישובים בארץ ישראל
אבני חפץ | אופקים | אור יהודה | אור עקיבא | אילת | אלעד | אריאל | אשדוד | אשקלון | באר יעקב | באר שבע | בית שאן | בית שמש | ביתר עילית | בני ברק | בת ים | גבעת שמואל | גבעתיים | דימונה | הוד השרון | הרצליה | חדרה | חולון | חיפה | טבריה | טירת כרמל | יבנה | יהוד | יקנעם | ירושלים | כפר חב"ד | כפר יונה | כפר סבא | לוד | מגדל העמק | מודיעין | מודיעין עילית | מטולה | מעלה אדומים | נהריה | נוף הגליל | נס ציונה | נתיבות | נתניה | עכו | עפולה | ערד | פתח תקווה | צפת | קריית אונו | קריית אתא | קריית ביאליק | קריית גת | קריית ים | קריית מוצקין | קריית מלאכי | קריית שמונה | ראש העין | ראש פינה | ראשון לציון | רחובות | רמלה | רמת גן | רמת השרון | רעננה | שדרות | תל אביב-יפו | תקוע
(לפי סדר האל"ף בי"ת)

הערות שוליים