רחוב חב"ד (העיר העתיקה): הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "המיתולוגי" ב־"הידוע") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רְחוֹב חַבָּ"ד''' בעיר העתיקה ברובע היהודי ב[[ירושלים]] הוא אחד הרחובות העיקריים ברובע, המנציח את מרכזיותה של קהילת חב"ד בעיר ופעולתה בהיסטוריה היהודית, ובו שוכן [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] | '''רְחוֹב חַבָּ"ד''' בעיר העתיקה ברובע היהודי ב[[ירושלים]] הוא אחד הרחובות העיקריים ברובע, המנציח את מרכזיותה של קהילת חב"ד בעיר ופעולתה בהיסטוריה היהודית, ובו שוכן [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] הידוע, הפעיל עד היום. | ||
הרחוב בנוי לאורך ציר 'הקארדו' של העיר העתיקה. | הרחוב בנוי לאורך ציר 'הקארדו' של העיר העתיקה. | ||
גרסה אחרונה מ־03:54, 30 בינואר 2024
רְחוֹב חַבָּ"ד בעיר העתיקה ברובע היהודי בירושלים הוא אחד הרחובות העיקריים ברובע, המנציח את מרכזיותה של קהילת חב"ד בעיר ופעולתה בהיסטוריה היהודית, ובו שוכן בית הכנסת צמח צדק הידוע, הפעיל עד היום.
הרחוב בנוי לאורך ציר 'הקארדו' של העיר העתיקה.
במאה ה-19, היה הרחוב מרכז מסחרי בו פעלו חנויות רבות ושוק קבוע בו היו תושבי חברון הערבים מוכרים את התוצרת חקלאית שלהם, ויהודים תושבי צפת טבריה והגליל היו מוכרים בו שמן זית, גבינה צפתית, דגים, ומרכולת מדמשק.
במפקד שנערך בירושלים בשנת תרע"ח התגוררו בבתים הבנויים לאורך הרחוב 781 נפשות.
במלחמת השחרור החריב הלגיון הערבי את רוב הרחוב, והתושבים היהודים נסוגו ונטשו את בתיהם ובמשך קרוב לעשרים שנה התיישבו הערבים במקום, ורק לאחר הנצחון במלחמת ששת הימים נעשו פעולות מקיפות של שימור ושיפוץ המבנים העתיקים והשרידים ההיסטוריים, ונבנו לאורך הרחוב מספר בתים חדשים למגורים כחלק משיקום הרובע היהודי.
נכון להיום, הרחוב משמש בעיקר למגורים ופועלות בו חנויות אחדות, למזון, מזכרות לתיירים ועתיקות.