יוסף יצחק בוטמן: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרב יוסף יצחק בוטמן.jpg|ממוזער|הרב יוסף יצחק בוטמן]] | [[קובץ:הרב יוסף יצחק בוטמן.jpg|ממוזער|הרב יוסף יצחק בוטמן]] | ||
הרב '''יוסף יצחק בוטמן''' (יליד שנת [[תשי"ט]]), הינו [[משפיע]] ו[[משגיח]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים | הרב '''יוסף יצחק בוטמן''' (יליד שנת [[תשי"ט]]), הינו [[משפיע]] ו[[משגיח]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בצעירתו למד בישיבה קטנה [[תורת אמת]], ובישיבות תומכי תמימים ב[[תומכי תמימים לוד|לוד]], וב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]. | בצעירתו למד בישיבה קטנה [[תורת אמת]], ובישיבות תומכי תמימים ב[[תומכי תמימים לוד|לוד]], וב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]. | ||
בחודש אלול תשל"ה נכנס ליחידות אצל הרבי ושאל באיזו ישיבה ללמוד, מכיוון שחברי כיתתו ב[[תורת אמת]] הלכו ללמוד בישיבות אחרות והכיתה התפרקה. הרבי השיב לו להיוועץ באביו, שיעץ לו, לעבוד ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים | בחודש אלול תשל"ה נכנס ליחידות אצל הרבי ושאל באיזו ישיבה ללמוד, מכיוון שחברי כיתתו ב[[תורת אמת]] הלכו ללמוד בישיבות אחרות והכיתה התפרקה. הרבי השיב לו להיוועץ באביו, שיעץ לו, לעבוד ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], שם התחבב על המשגיח הרב [[חיים אשכנזי]] שאף הכניס אותו ברבות הימים לעבודה בישיבה. | ||
בשנת [[תש"מ]] היה אמור הרב בוטמן לנסוע לשנת ה'[[קבוצה]]', אך בעקבות הוראה מהרבי{{הערה|ס' מגדל דוד חלק ח'}}, והחלטתו של ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]], נסע ל[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד במגדל העמק]] שנפתחה בשנה שעברה, לשמש בה כשליח, יחד עם חבריו [[יוסף יצחק זלמנוב]], [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], ועוד. | בשנת [[תש"מ]] היה אמור הרב בוטמן לנסוע לשנת ה'[[קבוצה]]', אך בעקבות הוראה מהרבי{{הערה|ס' מגדל דוד חלק ח'}}, והחלטתו של ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]], נסע ל[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד במגדל העמק]] שנפתחה בשנה שעברה, לשמש בה כשליח, יחד עם חבריו [[יוסף יצחק זלמנוב]], [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], ועוד. | ||
גרסה מ־01:27, 22 בינואר 2024
הרב יוסף יצחק בוטמן (יליד שנת תשי"ט), הינו משפיע ומשגיח ראשי בישיבת תומכי תמימים לוד.
תולדות חיים
נולד בט' תמוז תשי"ט בניו יורק לאביו הרב שלום בער בוטמן ולאימו מרת דבורה, בתו של ר' חיים שמריהו גוראריה. בהיותו בגיל תשע עברה משפחתו לארץ הקודש והתיישבה בתל אביב. קודם הנסיעה זכו בני המשפחה ליחידות אצל הרבי.
בצעירתו למד בישיבה קטנה תורת אמת, ובישיבות תומכי תמימים בלוד, ובכפר חב"ד.
בחודש אלול תשל"ה נכנס ליחידות אצל הרבי ושאל באיזו ישיבה ללמוד, מכיוון שחברי כיתתו בתורת אמת הלכו ללמוד בישיבות אחרות והכיתה התפרקה. הרבי השיב לו להיוועץ באביו, שיעץ לו, לעבוד ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד, שם התחבב על המשגיח הרב חיים אשכנזי שאף הכניס אותו ברבות הימים לעבודה בישיבה.
בשנת תש"מ היה אמור הרב בוטמן לנסוע לשנת ה'קבוצה', אך בעקבות הוראה מהרבי[1], והחלטתו של המשפיע ר' מענדל פוטרפס, נסע לישיבת חב"ד במגדל העמק שנפתחה בשנה שעברה, לשמש בה כשליח, יחד עם חבריו יוסף יצחק זלמנוב, חיים לוי יצחק גינזבורג, ועוד.
בשנת תשמ"א נסע לשנת ה'קבוצה' ב-770.
לאחר נישואיו עם רעייתו למשפחת לנסברג מירושלים, ניהל את בית חב"ד בשכונת ג'סי כהן בחולון. בחודש אלול תשמ"ב החל לשמש כמשגיח ומשפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים לוד, באישורו של הרבי[2]. כאשר כתב לרבי שאולי עדיף שיעזוב את עבודתו, מתח הרבי קו על המילה 'לעזוב' וכתב תחת זאת 'להמשיך'.
בשנות הנו"נים מונה למשגיח ראשי בישיבה, בתפקידים אלו הוא מכהן עד היום. בנוסף לכך הוא משמש כחבר ההנהלה החינוכית של התלמוד תורה בלוד וכפעיל בבית חב"ד נמל התעופה.
גם אחרי ג' תמוז המשיך בפירסום האמונה הטהורה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א והתגשמות נבואת הגאולה, ואף השתתף ונאם בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה על ידי הרב זמרוני ציק.
ידוע כבעל מנגן גדול.
משפחתו
לרב בוטמן 14 בנים ובנות.
- בנו, הרב בן ציון בוטמן - שליח הרבי בפנום-פאן, קמבודיה.
- בנו, הרב שניאור זלמן בוטמן - שליח הרבי בפרדס חנה.
- בנו, הרב שמריהו בוטמן - מחנך בחיידר "אוהלי מנחם", מנהל סניף צבאות השם בביתר עילית.
- בנו, הרב מנחם מענדל בוטמן - סופר ושליח הרבי בחולון.
- בנו, הרב מאיר שלמה בוטמן - שליח הרבי בשכונת נווה יעקב בירושלים ובעטרות.
- בנו, הרב לוי בוטמן - שליח הרבי באשדוד.
- בנו, הרב שמואל בוטמן - קריית גת.
- בנו, הרב ישראל אריה לייב בוטמן - כפר חב"ד.
- חתנו, הרב אליהו קעניג - שליח הרבי בנהריה.
- חתנו, הרב דובער אליעזר הבלין - שליח הרבי בשכונת כרמי גת בקרית גת.
- חתנו, הרב מנחם מענדל קפלון - צפת, ר"מ בישיבת תות"ל אהל מנחם מענדל.
לקריאה נוספת
- אישור מהרבי למינוי, בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 46
קישורים חיצוניים
- כך הוקמה ישיבת חב"ד במגדל העמק
קובץ בעריכת הרב שמואל הניג (הקישור אינו פעיל, ג' סיון תשפ"ג)
הערות שוליים
- ↑ ס' מגדל דוד חלק ח'
- ↑ ימי תמימים חלק ח'