מלחמת חרבות ברזל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
שורה 122: שורה 122:
השלום המיוחל לא הגיע ונערכו 2 כינוסים, אך ניצני האחדות נראו בשטח:
השלום המיוחל לא הגיע ונערכו 2 כינוסים, אך ניצני האחדות נראו בשטח:
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], נאם בשני הכינוסים.
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], נאם בשני הכינוסים.
*הרבנים פיזם שלוחי הרבי בשדרות, כל אחד נאם בכינוס אחר
*הרבנים פיזם - שלוחי הרבי בשדרות, נאמו בשני הכינוסים, כל אחד נאם בכינוס אחר.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־20:41, 23 בדצמבר 2023

ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
בניינים בעזה שהופצצו ע"י צה"ל במלחמת חרבות ברזל

מלחמת חרבות ברזל היא מלחמה שהחלה בבוקרו של שבת וחג שמחת תורה כ"ב תשרי תשפ"ד בהתקפה רצחנית ואכזרית של מחבלי החמאס נגד חיילים ותושבים באזור עוטף עזה ודרום ארץ ישראל, וכתוצאה מהתקפה זו החלה מלחמה בין צה"ל לחמאס. במתקפה הרצחנית אותה מדמים לדאעש והנאצים, נרצחו באכזריות רבה למעלה מ-1,000 יהודים, ועוד כ-240 נחטפו ונשבו על ידי חמאס וארגוני טרור נוספים.

בהתקפה זו התרחש הפיגוע הגדול ביותר מאז הקמת מדינת ישראל, במסיבה ליד קיבוץ רעים, בה נרצחו למעלה מ-300 יהודים.

שלבי המלחמה

המתקפה

מלחמת חרבות ברזל פרצה בבוקרו של חג שמחת תורה תשפ"ד, במתקפה בהיקף נרחב על יישובי עוטף עזה וערי הדרום. בשבועות הראשונים של המלחמה, המתקפה נחשבה כהפתעה גמורה[1], אך בחלוף הזמן פורסם[2] כי היו התרעות שהגיעו מתוך הצבא אודות תכנון תקיפה רחבת היקף מצד החמאס אך כולם נדחו על הסף על ידי בכירים בצבא בטענה שהחמאס מורתע, וכך פרצה תקיפה רחבה שכללה טבח המוני[3].

בשלב ראשון פתחו המחבלים במתקפת טילים רחבת היקף על יישובים ומחנות צה"ל בעוטף עזה וערי ישראל בדרום ובמרכז ובשלב השני כ-3,000 מחבלים חדרו בטנדרים, אופנועים, סירות, מצנחי רחיפה, ורגלית לשטח ישראל לכל אורך גבול רצועת עזה.

מאחר וצה"ל לא נערכו להתקפה זו, יישובים שלמים בעוטף עזה והערים אופקים, שדרות ונתיבות הותקפו, מספר מוצבי צה"ל הנמצאים באזור נפלו לידי המחבלים שעברו מבית לבית, רצחו והציתו את המבנים. מאות אזרחים וחיילים ישראלים ובהם זקנים, נשים ילדים ותינוקות, נחטפו באכזריות על ידי מחבלי חמאס ונלקחו בשבי לעזה. במהלך ההתקפה נהרגו למעלה מ-1,500 מחבלים.

צה"ל בתחילה התמהמה ובשעות הראשונות כוחות דלילים פעלו ביבשה, בים ובאוויר, ובו בזמן החל גיוס חיילי מילואים בצו 8[4]. צה"ל תקף מטרות רבות ברצועת עזה בעוד המחבלים מתקיפים ללא הרף בטילים בדרום ובמרכז במטרה להרוג כמה שיותר יהודים.

המלחמה

לאחר גיוס מאות אלפי חיילי מילואים החלה התקפה צבאית רחבת היקף, בתחילה דרך האוויר ובהמשך בתמרון קרקעי במטרה למוטט את החמאס ולשחרר את החטופים. זמן קצר לאחר מכן גם לבנון החלה לשגר טילי נ"ט לעבר ישראל. תושבי עוטף עזה והיישובים על גבול לבנון פונו למלונות באיזורים מרוחקים: ירושלים, נתניה, ים המלח ואילת. גם מוסדות החינוך ואירועים הושבתו על פי מיקום והנחיות פיקוד העורף או הרשות המקומית[5].

בימים אחר ההתקפה לבנון המשיכה בשיגורי טילים לעבר צפון מדינת ישראל והמיליציות האיראניות בתימן החלו גם הם לשגר טילים לכיוון אילת. צה"ל תקף בלבנון ויירט את הטילים ששוגרו מתימן באמצעות מערכת 'חץ 2' שנכנסה לפעולה בפעם הראשונה במלחמה זו.

בשבועות הראשונים של המלחמה, ההתקפות הישראליות בעזה היו בעיקר אוויריות תוך כדי משא ומתן לשחרור החטופים[6]. בליל שבת אור לי"ג מרחשון, חיילי צה"ל החלו בכניסה קרקעית באמצעות טנקים וחיילים שהחלו בפעולות מידיות להשמדת המחבלים.

צה"ל פשט גם על כפרי המחבלים ביהודה ושומרון ובשאר חלקי המדינה, הרג מאות ועצר אלפים ששיתפו פעולה עם חמאס. לאור קריאה אמריאקית ושמאלנית לפעול מול "אלימות המתנחלים"[7] הוציא שר הביטחון מעל עשרה צווים מנהליים וצה"ל החרים נשקים ממתיישבים בחוות.

בזמן הסכם שחרור מחבלים תמורת שחרור השבויים, היתה הפוגה באש צה"ל למשך שבוע. ביום שישי י"ח כסלו הסתיימה ההפוגה והמלחמה שבה. בזמן ההפוגה, המחבלים פעלו התבססו מחדש ופעלו להטמין מטענים ולבצר עמדות ומנהרות.

החטופים

כ-240 אנשים נשים וטף נחטפו לעזה והוחזקו במקומות שונים על ידי חמאס וארגוני טרור אחרים[8]. מצבם לא ידוע וחלקם נפצעו מהטבח בעוטף או מהלחימה בעזה. רבים מהחטופים הם בעלי אזרחות זרה או כפולה והתקיים לחצים מהמדינות הנוספות לשחרורם.

בין החטופים נמצא גם בוגר תלמוד תורה נחלת הר חב"ד יוסף חיים אוחנה. אביו ר' אבי אוחנה הגיע לניו יורק במסע עם בני משפחות החטופים על מנת להפעיל לחצים על הממשל האמריקאי לתמוך במלחמה מול חמאס ובהחזרת השבויים. ר' אבי נשאר בניו יורק והגיע ל-770 בליל ח' כסלו תשפ"ד ובמקום נערכה התוועדות מיוחדת בהשתתפותו[9]. גם לאחר מכן הוא התראיין לכתב בית משיח, סיפר על קשריו החב"דיים והביע את אמונתו כי הבן ישוחרר בחיים[10].

בניגוד למקובל, לא ניתנה אפשרות לאו"ם לבקר את השבויים וחמאס לא מסר רשימת שבויים ומצבם. הממשלה ניתבה לעסקאות בהן ישוחררו קודם כל ילדים ונשים.

במהלך השבועות הראשונים למלחמה החמאס שיחרר 4 נשים ללא תמורה ולאחר מכן הצבא חילץ חיילת אחת.

בשבוע הששי למלחמה נחתם הסכם בתיווך קטאר ומצרים על שחרור 50 שבויים קטינים, נשים וזקנים, תמורת 150 מחבלים קטינים בפעימות במהלך חמישה ימים. בתקופת השחרור סוכם כי תהיה הפוגה בלחימה והכנסת דלק וסיוע הומניטרי לרצועת עזה. ההסכם החל ביום שישי י"א כסלו.

35 שרים בממשלת ישראל תמכו בהסכם שחרור המחבלים והפסקת אש, כדי לשחרר חטופים, לעומת שלושת שרי מפלגת 'עוצמה יהודית' שהצביעו נגדו.

העיסקה קיבלה ביקורת מגורמים שונים בטענה ששחרור 150 מחבלים שיושבים בכלא הישראלי על ניסיון לרצח יהודים עלול לסכן יותר תושבים במדינת ישראל מאשר מספר החטופים[11] ובנוסף שהוא פותח את הדרך לאפשרויות של חטיפות נוספות בתמורה לסחיטה ממדינת ישראל[12].

עוד טרם ההחלטה על העסקה, יצא קול קורא של הרב דוד דרוקמן והרב יצחק גינזבורג נגד העסקה עם חמאס. גם הרב מאניס פרידמן הביע את דעתו נגד העיסקה[13]. לעומת זאת הרב שלום דובער וולפא כתב שלדעתו הרבי לא היה מדבר נגד העיסקא[14]. וכן אמרו רבנים נוספים. בנוסף במוסף שבועון כפר חב"ד[15], רואיין ד"ר נגל ראש המל"ל בדימוס, המצדד בעסקת שחרור המחבלים והפסקת האש, כדי להציל את החטופים.

כלי התקשורת החב"דיים פרסמו את דעת הרבי נגד עסקאות חטופים בעבר בהם שוחררו מחבלים רבים תמורת מעט יהודים[16].

משפחות החטופים

משפחות החטופים לקחו חלק מאוד משמעותי במאבק לשחרור החטופים, חלקם מעוניינים בשחרור החטופים בכל מחיר, בין בתמורת הפוגה במלחמה ובין בתמורת שחרור מספר מחבלים מופרז מהכלא הישראלי, ואילו חלקם תובעים את המשך המבצע הצבאי לחילוץ החטופים ללא הפסקת הלחימה עד כיבוש עזה[17], מהם המסכימים לעיסקה במחיר שפוי.

לאחר כחודש מתחילת המלחמה, ארגנו מחלקת החירום בצעירי חב"ד מסע למשפחות החטופים, שכלל שכירת מטוס להטסת בני משפחות החטופים לארצות הברית, תפילה באוהל[18], שיעורי תורה, השתתפות בהפגנה בוושינגטון ופגישות במליאת הסאנט האמריקאי[19].

מול המצדדים בהסכם עם חמאס, קם פורום "תקוה" המייצג את בני משפחות החטופים המתנגדים להסכמי החלפת שבויים תמורת שחרור מחבלים[20].

חיילים חב"דיים שנרצחו

  • החייל החב"די בנימין לב - נרצח בידי מחבלים בשבת כ"ב תשרי תשפ"ד[21][22][23]. לעילוי נשמתו נפתח קמפיין גיוס הנחות תפילין.
  • החייל אלי אמיל שמאילוב הי"ד, בוגר מוסדות חב"ד, נרצח בידי מחבלים[24].
  • החייל עמיחי שמעון רובין הי"ד, בוגר מוסדות חב"ד - לחם בחטיבת גולני. בן 23 היה בעת שנרצח על ידי מחבלים[25][26].
  • החייל אביתר אוחיון הי"ד, בוגר מוסדות חב"ד - נפל בשבת כ"ב תשרי תשפ"ד. לחם בחטיבת גולני. בן 22 היה כאשר נרצח בידי מחבלים[27].
  • הקצין, יששכר נתן הי"ד, רב סרן, מפקד פלוגה ביחידת מגלן. פעל במסירות נפש להצלת יהודים במהלך הטבח בשמחת תורה. בן הרה"ח אבישי ולאה נתן תושבי נחלת הר חב"ד. בוגר תלמוד תורה נחלת הר חב"ד, ישיבת בית הר"מ נחלת הר חב"ד, והמכון חסידי טכנולוגי בצפת. נפל בכ"ח מרחשוון תשפ"ד במהלך הקרב בצפון רצועת עזה, בן 28 בנופלו. הלוייתו יצאה מבית הוריו בהשתתפות אלפים רבים. נטמן בכפר ורבורג[28].
  • הקצין, ארנון בנבניסטי-וספי הי"ד, סרן במילואים, לוחם בסיירת גבעתי, נהרג בז' כסלו תשפ"ד בקרבות ברצועת עזה, בן 26 היה כאשר נרצח על ידי מחבלים. ארנון הי"ד הוא בנה של גב' ורד כספי חסידת חב"ד[29] ואחיינו של יבלחט"א הרב עינב וספי, בן למשפחה חב"דית [30] ובוגר מוסדות חב"ד בצפת.
  • סגן נתנאל מנחם איתן הי"ד, חסיד חב"ד משכונת רמות בירושלים, נהרג בקרב מול מחבלים ברצועת עזה. למד וגדל במוסדות חב"ד בירושלים ונרצח בעודו בן 22 שנים. מתנדב בכיר בארגון זכרון מנחם, שירת כלוחם ביחידת 669 וצוער בגדוד 'גפן', בית הספר לקצינים. הוא נפטר מפצעיו בכ"ז כסלו לאחר שנפצע באורח קשה ביום שישי כ"ה כסלו בקרב בצפון רצועת עזה[31].

פעילות חסידי חב"ד

פרסום דעת הרבי

חסידי חב"ד מפרסמים את דעת הרבי אודות האיסור לסגת משטחי ארץ ישראל:

הרב וולפא מצדד בממשלה

הרב שלום דובער וולפא אשר קיבל עידודים מהרבי לעסוק במאבק על שלימות הארץ, פירסם מאמרים ובהם השקפת הרבי. בנוגע לעזה אחר הניצחון הוא פרסם כי על פי דעת הרבי יש לכבוש את עזה באופן מוחלט וליישבה ביהודים[33].

הרב וולפא, אשר ידוע בדיעות בלתי מתפשרות בענייני שלימות הארץ, הפתיע במאמר נוקב בבית משיח [34] בו הצהיר כי הממשלה פועלת לפי הלכה וכפי שביאר הרבי במהלך השנים:

  • הצבת מטרה ברורה - ניצחון מוחלט
  • לחימה במחבלים ללא פשרות
  • לא מתחשבים במה יאמרו מדינות אחרות
  • מלחמה יחד עם הפגנת אמונה בבורא עולם
  • עסקת שחרור המחבלים מוצדקת בגלל אכזריות המחבלים בפרט נגד נשים וילדים.
  • ההפוגה בלחימה אינה נוגדת שיטת הרבי, כי לא מדובר בעצירת הלחימה אלא בהתארגנות משופרת להמשך.

בכלי התקשורת

בכלי התקשורת בישראל ובעיקר בחוץ לארץ, מתראיין ר' משה מלייב מנחלת הר חב"ד שכאיש זק"א רואיין על ידי כלי תקשורת רבים ומסביר את דעת הרבי בנידון מלחמת עם ישראל[35].

ד"ר יאיר אנסבכר, לוחם לוט"ר (יחידה ללוחמה בטרור), אשר התפרסם בכל כלי התקשורת כמי שגייס עצמו בהתנדבות כבר בשמחת תורה בבוקר והציל תושבים רבים רואיין בכלי התקשורת החב"דיים[36] בהם הביא את דעת הרבי בענייני שלימות הארץ ובמקביל חשף את ייחוסו - אביו וזקניו היו בקשר עם רבותינו נשיאינו[37]. במהלך המלחמה שהה מספר ימים ב-770[38].

פעילות בקרב החיילים

מודעה שפירסם ארגון צעירי חב"ד בה מובאת הקריאה להניח תפילין ולהביס את האוייב

בימי המלחמה, חסידי חב"ד יצאו לשטחי כינוס ואימונים למבצע תפילין וחלוקת מזון ומתנות לחיילים. הפעילות מתבצעת בערוצים שונים[39]:

  • שלוחי הרבי ביישובי הדרום וצפון הארץ[40][41][42][43][44][45][46].
  • ניידות חב"ד פועלים בתחומים שונים בקרב החיילים[47][48][49][50].
  • ארגוני קהילות וחסידים פרטיים פתחו ביוזמות רוחניות וגשמיות לטובת החיילים. ועד אברכי אנ"ש צפת הקים מוקד שיבוץ יציאה למבצעים במוצבי ובסיסי צה"ל בצפון עם ערכות מבצעים במימון בית חב"ד תפן שדאג לציציות, תפילין, חת"תים וחוברות לחיילים.
  • חיילים חב"דיים המשרתים בסדיר קבע ומילואים, ופועלים באינטנסיביות בקרב חבריהם[51].
  • מרכז את"ה בארץ הקודש פתח במבצע הפצת חת"ת לשמירה וברכה בזמן המלחמה[52].
  • הדפסת תניא בלב עזה על ידי הלוחם החב"די ר' ישראל יעקובוב[53]
  • מבצע חנוכה תשפ"ד - בימי חנוכה חסידי חב"ד פעלו עם חיילים בכל החזיתות, באופן מוגבר ואינטנסיבי. מנהלי בתי חב"ד, ניידות חב"ד, חסידים ותמימים פעלו בימי חנוכה באיזורי המלחמה בדרום ובצפון בפרט ועם חיילי צה"ל בכל הארץ בכלל.

פעולות בערים מופגזות ומפונות

ערים וישובים הקרובים לגבולות עזה ולבנון פונו בהדרגה, והשלוחים ממשיכים בפעילות חרף ההפגזות. יש מהשלוחים הממשיכים לשהות קבוע במקום השליחות ולפעול עם הנותרים והחיילים ויש שלוחים שבלית ברירה התפנו ומבקרים תדיר במקום השליחות ומספקים לחיילים ולתושבים שנשארו את כל הנצרך להם בגשמיות ורוחניות.

השלוחים הסמוכים לגבול לבנון מספרים על שינוי הפעילות מקצה לקצה, כאשר העיר ריקה מאזרחים ומליאה בחיילים: הרב שמואל גינזבורג ביישוב מעיין ברוך, הרב בני נחום בשלומי, הרב יגאל כספי במעלות והרב שניאור הלפרין שליח במבואות חרמון[54].

הדפסת התניא התקיימה בקיבוץ בארי בו נרצחו כ-100 יהודים במתקפה בשמחת תורה[55].

באילת נערכו הקפות משלימות לתושבי שדרות, שביום שמחת תורה היו תחת אש ולא יכלו לערוך הקפות. שליח הרבי באילת הרב יוסף הכט השתתף בהקפות משלימות שנערכו במלון מפואר באילת.

פעולות לעילוי נשמת הנרצחים ולזכות הפצועים והחטופים

  • בשכונת קראון הייטס נערכה עצרת תפילה בהשתתפות אלפי איש[56][57][58]
  • הזמר החב"די אברהם פריד הוציא שיר לחיזוק חיילי צה"ל, מי שברך לחיילי צה"ל[59].
  • חסידי חב"ד השתתפו במפגן למען השבויים שנערך בברוקלין הכולל "סעודת שבת" כשעל השולחן מודבקות תמונות השבויים[60].

התעוררות לאחדות

במוצאי שבת לך לך התקיימה התוועדות אחדות וירטואלית להבאת הגאולה, בארגון מטה משיח בארץ הקודש ובהשתתפות אלפים[61]. בהתוועדות נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשייה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. הדוברים נמנו על כל החוגים והפלגים בחב"ד וביניהם: הרב שמואל הנדל - יו"ר מטה משיח בארץ הקודש, הרב חיים הלל שפרינגר - יו"ר את"ה בארץ הקודש, הרב יוסף יצחק בוטמן - משגיח ראשי בתומכי תמימים לוד, הרב מיכאל טייב - משפיע ובעל טור קבוע בשבועון כפר חב"ד, הרב מענדל גורביץ - משפיע בישיבת אור שמחה, הרב סענדי וילישאנסקי - שליח באיטליה והרב דב הלפרין – משפיע באלעד.

ביום חמישי י"ח מרחשון התקיים כנס חיזוק והתעוררות, בארגון האגודה למען הגאולה ובהשתתפות אלפים[62]. בכנס נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשיה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. בין הדוברים: הרב שמעון וייצהנדלר - ראש ישיבה גדולה תומכי תמימים ראשון לציון, הרב בן ציון פרישמן - חבר האגודה למען הגאולה ומשפיע בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון, הרב לוי הלפרין - משפיע בתומכי תמימים דעת, הרב ירמיהו קאליפא - מנכ"ל ישיבת תומכי תמימים באר שבע, ר' עמי מיימון - מגיש את התוכנית הפופולרית 'חידודון' ברדיו 'קול ברמה', ר' עודד מזרחי - פעיל במוזיאון גוש קטיף

כינוס השלוחים העולמי

קריאה לכינוס מאוחד

כינוס השלוחים העולמי תשפ"ד, הוכרז בסימן 'להשבית אויב ומתנקם' כהזדהות עם פעילות חב"ד בארץ ישראל[63]. בכינוס נכחו בעיקר שלוחים בחו"ל בעקבות הוראת צעירי חב"ד בארץ הקודש ורשת אהלי יוסף יצחק לשלוחים ועובדי מוסדות החינוך להימנע מנסיעה לכינוס בגלל המצב.

לקראת הכינוס יצאה קריאה לאחד את שני כינוסי השלוחים. כצעד ראשון פורסם מאמרו של הרב גרשון אבצן הקורא לערוך כינוס מאוחד. בימים הבאים פורסם מכתב נוסף הקורא לכינוס מאוחד עליו חתומים הרב מענדי הנדל, הרב זלמן ליברוב ועוד.

השלום המיוחל לא הגיע ונערכו 2 כינוסים, אך ניצני האחדות נראו בשטח:

  • הרב יוסף ישעיה ברוין, נאם בשני הכינוסים.
  • הרבנים פיזם - שלוחי הרבי בשדרות, נאמו בשני הכינוסים, כל אחד נאם בכינוס אחר.

קישורים חיצוניים


מלחמות ישראל
מלחמות מלחמת השחרור (תש"ח-תש"ט) | מלחמת סיני (תשי"ז) | מלחמת ששת הימים (תשכ"ז) | מלחמת ההתשה (תשכ"ט-תש"ל) | מלחמת יום כיפור (תשל"ד) | מלחמת לבנון הראשונה (תשמ"ב) | מלחמת המפרץ (תנש"א) | מלחמת לבנון השנייה (תשס"ו) | מלחמת חרבות ברזל (תשפ"ד)
פעולות ומבצעים פעולת כראמה (תשכ"ח) | מבצע אנטבה (תשל"ו) | מבצע ליטני (תשל"ח) | תקיפת הכור הגרעיני בעיראק (תשמ"א) | מבצע רגל עץ (תשמ"ו)

הערות שוליים

  1. ↑ יש שדימו את חוסר הכוננות למתקפה למלחמת יום כיפור שלאחריה הרבי זעק שלא קיימו את פסק חז"ל "הבא להרגך השכם להורגו".
  2. ↑ חשיפה מטלטלת: ראש אמ"ן ידע על תוכנית החמאס והתעלם
  3. ↑ שניאור זלמן לוין פירסם שורת תמיהות בקשר לחוסר הפעולות של צה"ל בתחילת המתקפה והביע חשש מקשר למחאות השמאל (שבועון בית משיח 1387).
  4. ↑ רבנים חב"דיים בארץ הקודש פסקו לחיילים חב"דיים להתגייס בשבת וחג והיו גם רבנים בחו"ל שהעניקו פסקי דין לטוס לארץ הקודש בעיצומו של חג (הרב ברוין על שאלות "מה" ו"למה", בית משיח 1382).
  5. ↑ חב"ד אינפו, בית משיח 1381 ואתר פיקוד העורף.
  6. ↑ חב"ד אינפו ושבועון בית משיח 1382.
  7. ↑ "היעדר אכיפה": גלנט ביקש לנזוף במפקד מחוז ש"י במשטרה.
  8. ↑ דובר צה"ל: מספר החטופים עלה ל-240
  9. ↑ אביו של החטוף התוועד ב-770 לזכות שחרורו
  10. ↑ שבועון בית משיח 1386 עמודים 24-27.
  11. ↑ רשימת 300 המחבלים המועמדים להשתחרר מהכלא, באתר בחדרי חרדים
  12. ↑ כפי שהתאונן הרבי בעסקה שנעשתה על שחרור החייל החטוף אברהם עמרם בתמורה ל - 76 מחבלים, בשיחת שבת פרשת במדבר תשל"ט.
  13. ↑ על עסקאות החטופים והמלחמה בארץ
  14. ↑ בית משיח גיליון 1390 עמוד 31
  15. ↑ שבועון כפר חב"ד גיליון 2036.
  16. ↑ בעקבות עסקת השבת החטופים: דעת הרבי נגד שחרור מחבלים, פדיון שבויים או עסקת דמים?, בבית משיח גיליון 1386 עמודים 35-37. שבועון כפר חב"ד גיליון 2036.
  17. ↑ משפחות החטופים: להביא לשליטה ישראלית מלאה בעזה
  18. ↑ משפחות החטופים נסעו להתפלל אצל הרבי
  19. ↑ שידור חוזר מהמפגש עם משפחות החטופים בסנאט
  20. ↑ פורום חדש של משפחות החטופים מתנגד לעסקאות "בכל מחיר" ערוץ 7
  21. ↑ טרגדיה בחב"ד: החייל בנימין לב הי"ד
  22. ↑ חירף את נפשו בכדי להציל יהודים: החייל בנימין לב הי"ד
  23. ↑ תיעוד דומע: האב ששכל את בנו הק' הי"ד בדברי גבורה
  24. ↑ החייל הקדוש הת' אלי אמיל שמאילוב הי"ד • עד מתי?!
  25. ↑ החייל הק' עמיחי שמעון רובין הי"ד
  26. ↑ נפל בהגנה על יישובי הדרום: החייל עמיחי שמעון רובין הי"ד
  27. ↑ החייל הת' אביתר אוחיון השם יקום דמו
  28. ↑ תיעוד דומע: אלפים בהלווית הלוחם הקדוש הת' יששכר נתן הי"ד, שבועון בית משיח 1385 - אבל בנחלת הר חב"ד, הלוחם הקדוש יששכר נתן הי"ד
  29. ↑ שבועון בית משיח גיליון 1386 עמוד 59
  30. ↑ בן למשפחה חב"דית: החייל ארנון משה אברהם בנבנסטי-וספי הי"ד
  31. ↑ ירושלים: הלוחם החב"די הקדוש נתנאל מנחם איתן הי"ד, חב"ד אינפו
  32. ↑ על כל אלו ועוד פורסמו קטעי שיחות הרבי במקבץ ייחודי בשבועון בית משיח 1382, עמודים 34-36.
  33. ↑ שבועון בית משיח, גיליון 1385.
  34. ↑ 1390 עמודים 30-31
  35. ↑ ראיון משה מלייב, שבועון בית משיח גיליון 1383.
  36. ↑ שבועון בית משיח גיליון 1386.
  37. ↑ שבועון בית משיח 1381.
  38. ↑ יאיר אנסבכר ב'חלוקת הדולרים', באתר הגאולה.
  39. ↑ התעוררות רוחנית שמקיפה רבבות חיילים בשטח קישור לשבועון בית משיח,
  40. ↑ פעילי חב"ד גילה א' בפעילות עם החיילים בגבול עזה קישור לאתר הגאולה.
  41. ↑ עוטפים את החיילים בעוטף בבשורת הגאולה קישור לאתר הגאולה.
  42. ↑ התמימים מבאר שבע יצאו לחזק ולשמח את החיילים בבארי על גבול הרצועה קישור לאתר הגאולה.
  43. ↑ פעילי משיח בנתניה מפנקים את חיילי צה"ל קישור לאתר הגאולה.
  44. ↑ השלוחים מהעורף יצאו לחזק את החיילים בחזית קישור לאתר הגאולה.
  45. ↑ מערב בנימין: בית חב"ד במבצע חיזוק לחיילים קישור לאתר הגאולה.
  46. ↑ תמונת היום / מחזקים את החיילים במסר גאולתי קישור לאתר הגאולה.
  47. ↑ חלוקת ערכות שבת לחיילים על ידי ניידות חב"ד.
  48. ↑ ניידות חב"ד מחזקים את החיילים ברצועת עזה.
  49. ↑ הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק.
  50. ↑ תיעוד מפעילות ניידות חב"ד בחזית הדרומית והצפונית.
  51. ↑ שבועון בית משיח 1382 ראיון עם קצינים וחיילים חב"דיים.
  52. ↑ מבצע הפצת חת"ת.
  53. ↑ בית משיח 1386 עמוד 57
  54. ↑ שבועון בית משיח 1382 להורדה עקב מצב המלחמה קישור לשבועון בית משיח
  55. ↑ הדפסת התניא בבארי
  56. ↑ גלריית ענק מעצרת התפילה ההמונית במרכז חב"ד העולמי
  57. ↑ תושבי קראון הייטס התאחדו בתפילה והתעוררות מול 770 קובץ וידאו
  58. ↑ שידור חוזר: אלפים בעצרת תפילה המונית מול בית חיינו קובץ וידאו
  59. ↑ מי שברך לחיילים: אברמל פריד עם שיר שאותו לא סיים להקליט
  60. ↑ מחאה בברוקלין למען השבויים
  61. ↑ התוועדות מתאחדים בבשורת הגאולה
  62. ↑ שידור חוזר: קבלת פנים לאורחים ששבו מ-770 ועצרת חיזוק והתעוררות לאור המצב בארץ הקודש קישור לאתר הגאולה
  63. ↑ שבועון בית משיח 1382 ידיעה ומודעה
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=מלחמת_חרבות_ברזל&oldid=648950"