שניאור זלמן דוכמן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 7: שורה 7:
בצעירותו קיבל מסבו הרב [[מרדכי יואל דוכמן]] שקיבל מהחסיד המפורסם רבי [[יצחק אייזיק אפשטיין מהומיל]].
בצעירותו קיבל מסבו הרב [[מרדכי יואל דוכמן]] שקיבל מהחסיד המפורסם רבי [[יצחק אייזיק אפשטיין מהומיל]].


בגיל 14 נכנס ללמוד ב[[תלמוד תורה]] שפעל בסמיכות לישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]] ובגיל 16 נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים עד הגיעו לגיל נישואין, אז נשא את רעייתו חיה, בת החסיד ר' לימא מינקוביץ' מ[[נוול]].
בגיל 14 נכנס ללמוד ב[[תלמוד תורה]] שפעל בסמיכות לישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]] ובגיל 16 נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים עד הגיעו לגיל נישואין, אז נשא את רעייתו חיה גרוניא, בת החסיד ר' לימא מינקוביץ' מ[[נוול]].


לאחר התיישבותו בברוקלין [[הרב]] דוכמן קיבל הוראות מ[[הרבי]] לנסוע לקהילות נידחות ב[[ארצות הברית]] בכדי לעורר את התושבים לקיום ה[[תורה]] וה[[מצוות]], שם סיפר ר' זלמן מסיפוריו שפעלו רושם רב על השומעים.
לאחר התיישבותו בברוקלין [[הרב]] דוכמן קיבל הוראות מ[[הרבי]] לנסוע לקהילות נידחות ב[[ארצות הברית]] בכדי לעורר את התושבים לקיום ה[[תורה]] וה[[מצוות]], שם סיפר ר' זלמן מסיפוריו שפעלו רושם רב על השומעים.

גרסה מ־01:22, 10 בנובמבר 2023

ר' זלמן הלוי דוכמן

החסיד רבי שניאור זלמן הלוי דוכמן (י"א אלול תרנ"א - ח' באדר תש"ל), למד בתומכי תמימים בליובאוויטש והיה חסידו של אדמו"ר הריי"צ אשר קירבו וחיבבו מאד, והאריך ימים עד לנשיאותו של הרבי. חיבר את הספר לשמע אוזן.

תולדות חיים

נולד בי"א אלול תרנ"א בהומיל להוריו דובער מנחם מענדל הלוי וחיה פייגא רישא דוכמן.

בצעירותו קיבל מסבו הרב מרדכי יואל דוכמן שקיבל מהחסיד המפורסם רבי יצחק אייזיק אפשטיין מהומיל.

בגיל 14 נכנס ללמוד בתלמוד תורה שפעל בסמיכות לישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש ובגיל 16 נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים עד הגיעו לגיל נישואין, אז נשא את רעייתו חיה גרוניא, בת החסיד ר' לימא מינקוביץ' מנוול.

לאחר התיישבותו בברוקלין הרב דוכמן קיבל הוראות מהרבי לנסוע לקהילות נידחות בארצות הברית בכדי לעורר את התושבים לקיום התורה והמצוות, שם סיפר ר' זלמן מסיפוריו שפעלו רושם רב על השומעים.

את סיפוריו כתב בספרו "לשמע אוזן", שנדפס בשנת תשכ"ג ובו סיפורי חסידים ששמע מחסידים בדורות עברו.

אדמו"ר הריי"צ החשיב מאוד את סיפוריו, ובמכתב כותב לו הרבי בשם חותנו אדמו"ר הריי"צ: בבקשה לשלוח לו מהנדפס על ידו כו' לזכות בזה את הרבים.

בסיום המכתב כותב הרבי: כבודו חותם את עצמו, נכד הרמ"י מהאמעל. ולכן מטובו לשלוח מזכרונותיו מה שיודע על דבר זקנו וגם אחי זקנו, כי זה מכבר רצון מו"ח הרבי לקבץ הידיעות על דבר זקני החסידים, ובטח במשך הזמן יהיה בזה גם כן זכות הרבים.[1]

בזמן מאסר אדמו"ר הריי"צ, נתן לו הרבי לשמור חלק מכתבי היד.[2]

היה מתפלל לפני העמוד ב-770 גם בימים נוראים.

נפטר בח' באדר תש"ל.

משפחתו

עוד שנים מילדים נהרגו בשעת המצור על פטרבורג במהלך מלחמת העולם השני'ה

לקריאה נוספת

" לשמע אוזן " מפי הרה"ח ר' שניאור זלמן דוכמן ע"ה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. אגרות קודש.
  2. ראה שם הערות "כמדומה".