שמעיה הכט: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←תולדות חיים) |
חסיד בעל עגלה (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
בשנת [[תשע"ג]] ייסד את בית ההוצאה לאור '[[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]]' ותחתיו ערך והוציא לאור מספר ספרים תחת שם העט "זאב גינוסר". יחד עם כמה מחבריו עמל על כתיבת ספרים על ההוויה החסידית בהתאמה לקהל הישראלי. | בשנת [[תשע"ג]] ייסד את בית ההוצאה לאור '[[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]]' ותחתיו ערך והוציא לאור מספר ספרים תחת שם העט "זאב גינוסר". יחד עם כמה מחבריו עמל על כתיבת ספרים על ההוויה החסידית בהתאמה לקהל הישראלי. | ||
הבולט שבהם הוא הספר "איש האמונה" - אגרות ומכתבים מהרבי בנושא אמונה ומדע אותו כתב יחד עם ידידו דב סיני. הספר זכה לתפוצה רחבה | הבולט שבהם הוא הספר "איש האמונה" - אגרות ומכתבים מהרבי בנושא אמונה ומדע אותו כתב יחד עם ידידו דב סיני. הספר זכה לתפוצה רחבה במיוחד בבתי חב"ד מסביב לעולם. | ||
בשנת [[תשע"ז]] סיים את תפקידו בישיבת [[תות"ל נתניה]]. | בשנת [[תשע"ז]] סיים את תפקידו בישיבת [[תות"ל נתניה]]. | ||
גרסה מ־10:04, 9 בנובמבר 2023
הרב שמעיה העכט (יליד שנת תשמ"ט, 1989), משמש כרב קהילה וראש כולל בעיר יפו, סופר חב"די ומייסד בית ההוצאה לאור 'אשכילה'.
תולדות חיים
נולד לאביו הרב יוסף העכט בשנת תשמ"ט ונקרא על שם אבי זקנו ר' שמעיה קרינסקי.
בהגיעו לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.
בשנת תשס"ט נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.
לאחר שנת הקבוצה נסע בשליחות לישיבת תומכי תמימים נתניה ובהמשך החל לשמש כמגיד שיעור בנגלה, מוסר שיעורים בחסידות ומשפיע. עוד טרם נישואיו החל לכתוב ספרים יחד עם חבריו התמימים הבולטים שבהם (שמות עט): דב סיני ומנחם זאבי.
בשנת תשע"ב נשא את רעייתו, בתו של הרב חיים יצחק אייזיק לנדא רב העיר בני ברק.
בשנת תשע"ג ייסד את בית ההוצאה לאור 'אשכילה' ותחתיו ערך והוציא לאור מספר ספרים תחת שם העט "זאב גינוסר". יחד עם כמה מחבריו עמל על כתיבת ספרים על ההוויה החסידית בהתאמה לקהל הישראלי. הבולט שבהם הוא הספר "איש האמונה" - אגרות ומכתבים מהרבי בנושא אמונה ומדע אותו כתב יחד עם ידידו דב סיני. הספר זכה לתפוצה רחבה במיוחד בבתי חב"ד מסביב לעולם.
בשנת תשע"ז סיים את תפקידו בישיבת תות"ל נתניה.
פעל בשליחות הרבי בישוב קלע שבצפון
בשנת תשפ"ב נבחן על סמיכה לרבנות הראשית ועבר בהצלחה מרובה, את כל המבחנים.