שלום בער גנזבורג: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 33: | שורה 33: | ||
* [[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]], פרק סיפורי הרב שלום בער גנזבורג, עמוד 219 | * [[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]], פרק סיפורי הרב שלום בער גנזבורג, עמוד 219 | ||
* '''[http://teshura.com/Ashkenazi%20-%20Adar%202%205768.pdf בקודש פנימה]''' - תשורה מחתונת הרב [[יוסף אשכנזי (נחלת הר חב"ד)|יוסף אשכנזי]]. | * '''[http://teshura.com/Ashkenazi%20-%20Adar%202%205768.pdf בקודש פנימה]''' - תשורה מחתונת הרב [[יוסף אשכנזי (נחלת הר חב"ד)|יוסף אשכנזי]]. | ||
*[[מענדי קורטס]], '''בכל ביתי נאמן הוא''', קווים לדמותו לצד סיפור חייו ושביבים חדשים שנשמעו מפיו, [[שבועון כפר חב"ד]], גיליוו 2033 | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־08:25, 9 בנובמבר 2023
הרב שלום בער גנזבורג (י"א תמוז תרצ"ז - י"ז מר חשוון ה'תשפ"ד) היה משמש בקודש בבית הרבי, שגם זכה להתגורר בבית במשך שנים מסויימות ולסעוד עם הרבי והרבנית את סעודות השבת.
תולדות חיים
נולד בי"א תמוז תרצ"ז לאביו הרב שניאור זלמן גאנזבורג ולאמו מרת בת שבע (בת הרב יעקב ברוך קרסיק).
את עבודתו החל בשנת תשי"ג כאשר נקרא לשמש ולעזור בביתו של אדמו"ר הריי"צ. הרבנית חיה מושקא שהבחינה בעבודתו המסורה בקשה ממנו לסייע גם בביתם.
משנת תשל"א החל להקדיש את כל זמנו לעבודה בבית הרבי. בשנת תשל"ט, על פי הוראת הרבי, עבר להתגורר בביתם של הרבי והרבנית. הרבי היה שולח דרכו במוצאי שבת חפצים סודיים להעביר למזכיר הרב חודקוב[1]. בכל פעם שהיה הרבי מחלק דולרים, קונטרסים, תניא וכדומה היה הרבי נותן לו כפול ממה שחילק לכולם באומרו: "כפליים לתושיה"[2].
פעם הוא נאסר על ידי משטרת ניו-יורק ונעצר לזמן קצר, בשל התנהגות בלתי ראויה כלפי השוטרים. כאשר סיפר על כך לרבי, ענה הרבי בחיוך: "נו, אתה הרי כבר כמו כל ה"גדולים", אבל שזאת תהיה בכל זאת הפעם האחרונה"[3].
הרב גאנזבורג סיפר, שלפני כ"ז אדר תשנ"ב הורה לו הרבי למכור את תכולת הבית, אך לבסוף אמר לו הרבי: "שהכל יישאר כך עד שיבוא משיח, ואתה תהיה שם, ובמילא לא תצטרך להעביר שום דבר לפה ולשם"[4]. ובהזדמנות אחרת אמר לו הרבי באותה תקופה ש"הבעלות של החדר [של הרבי] שייכת לך"[5]. ר' שלום בער הבין מדברים אלו כי הרבי רוצה כי הוא ימשיך להתגורר בבית, ואכן כך היה. בשנת תשס"ד עבר להתגורר בקומה השניה ב-770, לפי בקשת המרכז לענייני חינוך האחראים על ביתו הקדוש של הרבי.
בשנותיו האחרונות היה האחראי על פתיחת חדרו של הרבי לתפילות לציבור הרחב, ועל תפעול המקום.
זכרונותיו מעבודתו בקודש נלקטו בקובץ 'בקודש פנימה' וסיפורים ממנו אודות הרבי, מתועדים בספר סיפורים מחדר הרבי.
נפטר בתוככי 770, בבוקר י"ז מר חשוון תשפ"ד. עם פטירתו נקראו כל הכוהנים לצאת מ-770, עד אשר הגיעו החברא קדישא[6].
משפחתו
- לר' שלום בער בן ובת.
- אחיו, הרב יעקב ברוך גנזבורג
- אחיו, המשב"ק הרב מנחם מענדל הלל גנזבורג
- אחיו, הרב יצחק גנזבורג
- אחותו מרת חיה שרה, רעיית הרב שלמה זרחי
- אחותו מרת רבקה, רעיית הרב שלמה זלמן מאייעסקי
לקריאה נוספת
- מנחם זיגלבוים, סיפורים מחדר הרבי, פרק סיפורי הרב שלום בער גנזבורג, עמוד 219
- בקודש פנימה - תשורה מחתונת הרב יוסף אשכנזי.
- מענדי קורטס, בכל ביתי נאמן הוא, קווים לדמותו לצד סיפור חייו ושביבים חדשים שנשמעו מפיו, שבועון כפר חב"ד, גיליוו 2033
קישורים חיצוניים
- תגית שלום בער גנזבורג באתר
- אפיזודה נדירה: כך המשב"ק 'שכנע' את הרבי בפעולתו העצומה בעולם, באתר 'לחלוחית גאולתית'
