אהרון חריטונוב: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
==ניגוניו== | ==ניגוניו== | ||
חיבר את '''[[ניגון הבינוני]]''' (ניגון מ"ו בספר הניגונים) | חיבר את '''[[ניגון הבינוני]]''' (ניגון מ"ו בספר הניגונים) וכן גם את ה'''[[ניגון לי"ב י"ג תמוז]]'''{{הערה|1=ניגון נ"ו ב[[ספר הניגונים]]}}, אותו חיבר עוד בעת המאסר, מתוך תקווה וצפייה שהרבי ישתחרר. זו גם הסיבה, שהניגון מכיל קטעי געגועים - לרבי, הנתון במאסר, אך גם שמחה לרגל השיחרור. כמו כן הלחין גם את '''[[וואלאך לר' אהרן שו"ב|וואלח געגועים]]'''{{הערה|1=[[ניגון ש"ד]]}} וכן את '''[[ניגון אשרינו]]'''. | ||
לפי עדות עמנואל הרוסי ור' פנחס אלטהויז בני העיר ניקולייב, הוא גם הלחין את ה'''[[ניגון כי הנה כחומר]]''' - ניגון שהולחן והותאם למילות הפיוט ל[[יום כיפור]] "כי הנה כחומר", בשונה ממה שנכתב בספר הניגונים שר' שלום חריטונוב הלחין. | לפי עדות עמנואל הרוסי ור' פנחס אלטהויז בני העיר ניקולייב, הוא גם הלחין את ה'''[[ניגון כי הנה כחומר]]''' - ניגון שהולחן והותאם למילות הפיוט ל[[יום כיפור]] "כי הנה כחומר", בשונה ממה שנכתב בספר הניגונים שר' שלום חריטונוב הלחין. | ||
כמו כן היה שותף בעריכת הניגון '''[[ניגון לשבת ויום טוב לר' אשר מניקולייב]]'''. את שתי הבבות הראשונות שמע ה[[חסיד]] ר' [[אשר מניקולייב]] ממנגנים בכלי זמר. כשהגיע ל[[ליובאוויטש]] שר את זה לפני [[אדמו"ר הרש"ב]] וזה מאוד מצא חן בעיניו ואמר: "עם [[ניגון]] זה אפשר להתפלל טוב, אפשר לשטוף טוב את הכלי בדמעות חמות, וזה עוזר לפתיחת הלב". אחר- כך הוסיף החסיד ר' אהרן חריטונוב עוד כמה בבות לניגון שמצאו מאוד חן בעיני אדמו"ר הרש"ב. | כמו כן היה שותף בעריכת הניגון '''[[ניגון לשבת ויום טוב לר' אשר מניקולייב]]'''. את שתי הבבות הראשונות שמע ה[[חסיד]] ר' [[אשר מניקולייב]] ממנגנים בכלי זמר. כשהגיע ל[[ליובאוויטש]] שר את זה לפני [[אדמו"ר הרש"ב]] וזה מאוד מצא חן בעיניו ואמר: "עם [[ניגון]] זה אפשר להתפלל טוב, אפשר לשטוף טוב את הכלי בדמעות חמות, וזה עוזר לפתיחת הלב". אחר- כך הוסיף החסיד ר' אהרן חריטונוב עוד כמה בבות לניגון שמצאו מאוד חן בעיני אדמו"ר הרש"ב. | ||
כמו כן , חיבר ניגון געגועים{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/c/cd/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A8%27_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%91.mp3 לשמיעת הניגון מפי הבעל מנגן ר' דוד הורביץ] {{שמע}}}} | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
גרסה מ־08:29, 18 באוקטובר 2023
הרב אהרון חאריטאנאוו (תרל"ו? – ט"ז אדר תרצ"ג) מניקולייב היה חסיד חב"ד, שוחט ובודק ובעל מנגן. היה מחסידי הרבי הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ ומהמקושרים אליו ביותר.
תולדות חיים
נולד לאביו, ר' אברהם חריטונוב, שהיה מה'יושבים' עוד אצל הצמח צדק ומחסידי אדמו"ר המהר"ש, היה בעל מנגן וחזן בניקולייב.
ניגוניו
חיבר את ניגון הבינוני (ניגון מ"ו בספר הניגונים) וכן גם את הניגון לי"ב י"ג תמוז[1], אותו חיבר עוד בעת המאסר, מתוך תקווה וצפייה שהרבי ישתחרר. זו גם הסיבה, שהניגון מכיל קטעי געגועים - לרבי, הנתון במאסר, אך גם שמחה לרגל השיחרור. כמו כן הלחין גם את וואלח געגועים[2] וכן את ניגון אשרינו.
לפי עדות עמנואל הרוסי ור' פנחס אלטהויז בני העיר ניקולייב, הוא גם הלחין את הניגון כי הנה כחומר - ניגון שהולחן והותאם למילות הפיוט ליום כיפור "כי הנה כחומר", בשונה ממה שנכתב בספר הניגונים שר' שלום חריטונוב הלחין.
כמו כן היה שותף בעריכת הניגון ניגון לשבת ויום טוב לר' אשר מניקולייב. את שתי הבבות הראשונות שמע החסיד ר' אשר מניקולייב ממנגנים בכלי זמר. כשהגיע לליובאוויטש שר את זה לפני אדמו"ר הרש"ב וזה מאוד מצא חן בעיניו ואמר: "עם ניגון זה אפשר להתפלל טוב, אפשר לשטוף טוב את הכלי בדמעות חמות, וזה עוזר לפתיחת הלב". אחר- כך הוסיף החסיד ר' אהרן חריטונוב עוד כמה בבות לניגון שמצאו מאוד חן בעיני אדמו"ר הרש"ב.
כמו כן , חיבר ניגון געגועים[3]
משפחתו
- בנו, ר' מרדכי הערש (צבי) חריטונוב - ראש ישיבת תומכי תמימים יקטרינוסלב
- בנו ר' ברוך שלום חריטונוב - בעל מנגן גדול, מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש[4]
- בנו, ר' לוי יצחק חריטונוב - בעל מנגן גדול, מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש[5]
הערות שוליים
- ↑ ניגון נ"ו בספר הניגונים
- ↑ ניגון ש"ד
- ↑ לשמיעת הניגון מפי הבעל מנגן ר' דוד הורביץ
- ↑ ליובאוויטש וחייליה עמוד 290.
- ↑ ליובאוויטש וחייליה עמוד 294.