ח' בחשוון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏נפטרו: תיקנתי שגיאה)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 14: שורה 14:
===[[פטירה|נפטרו]]===
===[[פטירה|נפטרו]]===
*[[תש"ט]] (10/11/1948 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[אברהם אליהו פלאטקין]], מרבני חב"ד בדור השישי ויו"ר אגודת חסידי חב"ד במחנה המעבר [[פוקינג]] שבגרמניה.
*[[תש"ט]] (10/11/1948 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[אברהם אליהו פלאטקין]], מרבני חב"ד בדור השישי ויו"ר אגודת חסידי חב"ד במחנה המעבר [[פוקינג]] שבגרמניה.
*[[תשמ"ג]] - הרה"ח הלל ליברוב, מתלמידי התמימים בליובאוויטש,משפיע בתו"ת באורשא,לאחר המלחמה היה שוחט ורב באלמא אטא בשנות הזעם,ולא נטש את משמרתו במס"נ עד יומו האחרון.
*[[תשמ"ג]] - הרה"ח [[הלל ליברוב]], מתלמידי התמימים בליובאוויטש, משפיע בתו"ת באורשא,לאחר המלחמה היה שוחט ורב באלמא אטא בשנות הזעם,ולא נטש את משמרתו במס"נ עד יומו האחרון.
*[[תשמ"ח]] (31/10/1987 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[אליעזר פרלשטיין]], ממייסדי סניף צא"ח בירושלים, ומזכיר [[הרבנות הראשית לישראל]].
*[[תשמ"ח]] (31/10/1987 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[אליעזר פרלשטיין]], ממייסדי סניף צא"ח בירושלים, ומזכיר [[הרבנות הראשית לישראל]].
*[[תשנ"ו]] (1/11/1995 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[שמחה עלברג]], יו"ר [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה|אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה]], שעמד בקשר קרוב ביותר עם [[הרבי]].
*[[תשנ"ו]] (1/11/1995 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[שמחה עלברג]], יו"ר [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה|אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה]], שעמד בקשר קרוב ביותר עם [[הרבי]].

גרסה מ־22:51, 17 באוקטובר 2023

<< >> חודש חשוון

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

ח' בחשוון הוא היום השמיני בחודש חשוון.

אירועים ביהדות

ימי חב"ד

נולדו

נפטרו


הפתגם היומי - ח' בחשוון - מלוח היום יום
'מצוה' לשון צוותא וחיבור, והעושה מצוה מתחבר עם העצמות ברוך הוא, שהוא המצווה את הציווי הוא. וזהו "שכר מצוה מצוה", דזה מה שנתחבר עם עצמות אין סוף מצווה הציווי, זהו שכרו.

ויובן במשל גשמי: איש פשוט ביותר יש לו ביטול פנימי אל החכמה ומעלת חכם, בביטול דהעדר תפיסת מקום לגמרי וכן גם בהרגש ההחכם הרי איש הפשוט אינו נכנס אצלו בגדר אנושי כלל - ואין זה דמבטלו ודוחה אותו, חס ושלום, דזהו מידה רעה - ונחשב בעיניו שאין לו קשר של יחס עמו כלל. והיה כאשר החכם יצווה לאיש הפשוט לעשות איזה דבר בשבילו, הנה בציווי זה נולד מציאותו של האיש הפשוט, הן לעצמו - שמרגיש מציאותו אשר ההוא יכול לקיים מצות החכם ולו ציווה החכם לעשות דבר, והן בעיני החכם נחשב למציאות אשר אליו ידבר ויצווה, ולבד זאת הרי ציווי זה מאחד החכם הרם ונעלה עם ההאיש הפשוט ביותר, והנמשל המובן.

ומובן גם כן אשר ביחס להנ"ל, אין הבדל כלל במה יהיה הציווי, אם דבר גדול ונעלה או קטן ופשוט.