חי קטורזה

הרב חי (ויקטור) קטורזה – (ב' תמוז תשי"א-כ"ו שבט תשפ"א) היה מפעילי חב"ד בירושלים, וממייסדי דוכן התפילין בכניסה לרחבת הכותל המערבי.

תולדות חיים

נולד בשנת תשי"א בעיר תוניס שבתוניסיה. בתקופת מגוריו שם, הצרפתים ייסדו את בתי הספר היהודים של רשת 'אליאנס'. בבתי ספר אלה חינכו את הילדים ללא תורה ומצוות. בני המשפחה שהייתה שומרת מסורת, שמרו על חלק מהמצוות ככל שידעו, מתוך תמימות ופשטות". בשנת תשכ"ז כאשר מלאו לרב חי 16 שנים, פרצה מלחמת ששת הימים. מצבם של יהודי תוניס היה מאוד לא נעים, בלשון המעטה. כיוון שכך, בני משפחת קטורזה היגרו לצרפת. חי התאקלם במהירות בבית הספר תיכון שבצרפת. כשסיים את התיכון המשיך באוניברסיטה, שם השתלם במקצוע הרוקחות במשך 6 שנים.

באותה תקופה, משפחתו התגוררה בדירה שהייתה צרה מלהכיל את כולם. בנוסף, עמם התגוררו משפחות נוספות של בני דודים. לימים סיפר, כי כאשר הוא רצה ללמוד במקום שקט לקראת המבחנים שהיו לו, היה מתיישב מתחת לשולחן ולומד.

כאשר סיים את לימודי הרוקחות, פתח בית מרקחת ברובע מרכזי בפאריז. חייה של המשפחה הצעירה עלו אט אט על דרך המלך. באותן השנים, בית מרקחת בצרפת היה מקור פרנסה מכובד ומכניס.

התקרבותו ליהדות

בזכות חבר טוב שלקח אותו לשיעור של הרב גדליה פאשטער שעסק בנושא התפילין על פי חסידות החל להתקרב ליהדות ושמירת תורה ומצוות, והפך בהדרגה לחסיד חב"ד.

למרות שהעבודה בבית המרקחת הייתה קשה, עם משמרות תובעניות, כל זה לא מנע ממנו להשתתף עוד ועוד בשיעורי תורה וחסידות. אם הרב פאשטער פתח בפניו את הצוהר לעולמה של ליובאוויטש, הרי שהשליח הרב שמואל אזימוב פתח בפניו את הדלת לרווחה. הוא חיבר אותו לקהילה הקרובה, והיה לחבר באחד מבתי כנסת השייכים לבית חב"ד שלו ברובע ה–19.

תהליך ההתחזקות והחיבור לקהילה החב"דית בפאריז, העמיק יותר לאחר שנולדו ילדיו. נושא החינוך החסידי נגע לליבו. הפריע לו שילדיו לא לומדים במוסדות עם דגש על לימודי הקודש. בשלב מסוים, כשראה שאין בפריז חינוך חסידי ראוי, החליט ביחד עם רעייתו שמחה לשנות מקום מגורים והם עברו לקהילה הגדולה בעיר אקס–לה–בן, שם התגוררו מספר חודשים. לאחר בחינת המקום, הבין שאין זה מספיק עבורו.

מכיוון שהבין שההחלטה לעלות לארץ ישראל תגדע את הענף הכלכלי של המשפחה ובני משפחתו המורחבת לא יסכימו לכך, הוא טרח לטשטש את המטרה הסופית. בתחילת קיץ תשמ"ג בישר למשפחתו המורחבת כי 'אנחנו נוסעים לביקור של כמה חודשים לארץ ישראל', רק אחרי שהגיעו לארץ, הודיע להם כי הוא ומשפחתו החליטו להתיישב בארץ ישראל.

בשנים הראשונות התגוררו במרכז קליטה באזור לא–חרדי, וההורים הודיעו מיד לפקידי הקליטה שהם לא מעוניינים במקום כזה. הלחצים נשאו פרי, ואת חג הסוכות תשד"מ חגגו בני המשפחה במעון עולים כפר חב"ד.

הילדים נכנסו למוסדות חינוך חב"דיים, והמשפחה ניהלה אורח חיים חרדי לחלוטין.

דוכן התפילין בכותל המערבי

בשנת תשמ"ט בהשפעת המשפיע האישי שלו הרב משה וובר שהיתה לו חיות מיוחדת בעניני מבצע תפילין, שהבטיח עולם הבא למי שיקבל על עצמו ללכת למבצע תפילין, החליט לצאת בקביעות למבצע תפילין בכותל המערבי, ומינף באופן משמעותי את הפעילות במקום, דאג למשמרות קבועות מידי יום ולהחלפת העגלה הקטנה עליה היה מניח את התפילין, בעמדה גדולה ומכובדת יותר. היו אמנם התנגדויות לדוכן תפילין קבוע בכותל המערבי מצד גורמים שונים, עם זאת, הרב חי לא אמר נואש. יום אחד, הרב חי קרא לבנו ואמר לו שיבנו בלילה דוכן תפילין קבוע, וכך היה. כמובן שהדבר לא עבר בשתיקה. נוצרו התנגדויות לדוכן והיו הפגנות נגד הדוכן שהקים הרב חי, אבל דוכן התפילין המכובד בכניסה לרחבת הכותל המערבי, הפך לעובדה מוגמרת.

דוכן התפילין היה פעיל בכל יום מהזריחה ועד השקיעה, כשבכל יום הגיעו לדוכן כמויות אדירות של מבקרים. בזמן העלייה הגדולה מרוסיה, העבודה בדוכן פשוט לא נגמרה. הרב חי היה משלם לאנשים כדי שיעמדו בדוכן ויניחו תפילין לאנשים". בשנים מאוחרות יותר החליט ר' חי לפתןח דוכנים נוספים ברחבי ירושלים.

בזמן התפרצות נגיף הקורונה, נדבק בנגיף, ולבסוף נפטר מהסתבכויות רפואיות בכ"ו שבט תשפ"א.

משפחתו

• בנו, הרב אהרון קטורזה – שליח הרבי בוינה, אוסטריה.
• בנו, הרב דוד יוסף קטורזה – שליח הרבי בנהלל.
• בנו, הרב בנימין קטורזה – משפיע בישיבת תומכי תמימים רחובות.
• בנו, הרב ישראל קטורזה – שליח הרבי בחדרה.
• בנו, הרב ברוך קטורזה – נתניה.
• בנו, הרב שלום דובער קטורזה – משפיע בישיבה קטנה תומכי תמימים בית שמש.
• בנו, הרב אליהו קטורזה – נחלת הר חב"ד.
• בתו, רעיית ר' דוד סנדר רוזנפלד - שלוחי הרבי בכרמי צור.
• בתו, רעיית ר' מנחם נימני - ביתר עלית.