אליהו יוסף ריבלין: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (טעות) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
נולד כנראה בעיירה אולע שברוסיה הלבנה לערך בשנת תקס"ה, לאביו ר' אריה ליב מאולע - מחסידי רבנו הזקן, ולאמו בתו של ר' [[צבי הירש מאולע]]. | נולד כנראה בעיירה אולע שברוסיה הלבנה לערך בשנת תקס"ה, לאביו ר' אריה ליב מאולע - מחסידי רבנו הזקן, ולאמו בתו של ר' [[צבי הירש מאולע]]. | ||
למד תורה מפי אביו ומפי הגאון ר' [[מנשה מאיליה]], בעל מחבר ספר אלפי מנשה. בתחילה היה ממקורבי הגר"א מוילנה, ודבק לאחר מכן | למד תורה מפי אביו ומפי הגאון ר' [[מנשה מאיליה]], בעל מחבר ספר אלפי מנשה. בתחילה היה ממקורבי הגר"א מוילנה, ודבק לאחר מכן בתורת אדמו"ר הזקן{{הערה|בספר [[בית רבי]] לא נזכר כלל אודות התקשרותו לאדמו"ר הזקן, אך כך משמע במכתבי הרבי (ראה לדוגמה אג"ק א ע' שיז, ט ע' רכב ועוד)}}. | ||
בשנת [[ | בשנת [[תר"ז]] עלה ל[[ארץ הקודש]]. | ||
על עלייתו לארץ מסופר שחלה במחלה קשה והרופאים לא מצאו לו תרופה. מחלתו הייתה כזאת, שב[[שולחן ערוך]] נחלקו [[הבית יוסף]] ו[[הרמ"א]] אם מחלה כזאת נמצאת בבהמה. הבית יוסף מכשיר והרמ"א מטריף. אמר רבי אליהו יוסף: "מצאתי לעצמי תקנה, אסע ל[[ארץ ישראל]], כי שם הרי [[הבית יוסף]] הוא המרא דאתרא, ושם תהיה הלכה כמותו". לאחר שקיבל את אישורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], נסע לארץ וקבע את מגוריו ב[[ירושלים]], שם חי עוד | על עלייתו לארץ מסופר שחלה במחלה קשה והרופאים לא מצאו לו תרופה. מחלתו הייתה כזאת, שב[[שולחן ערוך]] נחלקו [[הבית יוסף]] ו[[הרמ"א]] אם מחלה כזאת נמצאת בבהמה. הבית יוסף מכשיר והרמ"א מטריף. אמר רבי אליהו יוסף: "מצאתי לעצמי תקנה, אסע ל[[ארץ ישראל]], כי שם הרי [[הבית יוסף]] הוא המרא דאתרא, ושם תהיה הלכה כמותו". לאחר שקיבל את אישורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], נסע לארץ וקבע את מגוריו ב[[ירושלים]], שם חי עוד 18 שנים. | ||
מ[[ירושלים]] היה נוסע לאדמו"ר הצמח צדק ומסופר שאדמו"ר הצמח צדק היה יוצא לקראתו כששני נרות דלוקים בידיו. | מ[[ירושלים]] היה נוסע לאדמו"ר הצמח צדק ומסופר שאדמו"ר הצמח צדק היה יוצא לקראתו כששני נרות דלוקים בידיו. | ||
גרסה מ־06:26, 15 באוקטובר 2023
רבי אליהו יוסף ריבלין מדריבין (תקס"ה - י"ב תמוז תרכ"ה) היה גאון עצום ומגדולי החסידים של אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק. בתחילה היה רב ומשפיע בעיר דריבין. אחר כך עבר לעיר פולוצק שם שימש כמשפיע ורב לקהל החסידים.
תולדות חיים
נולד כנראה בעיירה אולע שברוסיה הלבנה לערך בשנת תקס"ה, לאביו ר' אריה ליב מאולע - מחסידי רבנו הזקן, ולאמו בתו של ר' צבי הירש מאולע.
למד תורה מפי אביו ומפי הגאון ר' מנשה מאיליה, בעל מחבר ספר אלפי מנשה. בתחילה היה ממקורבי הגר"א מוילנה, ודבק לאחר מכן בתורת אדמו"ר הזקן[1].
על עלייתו לארץ מסופר שחלה במחלה קשה והרופאים לא מצאו לו תרופה. מחלתו הייתה כזאת, שבשולחן ערוך נחלקו הבית יוסף והרמ"א אם מחלה כזאת נמצאת בבהמה. הבית יוסף מכשיר והרמ"א מטריף. אמר רבי אליהו יוסף: "מצאתי לעצמי תקנה, אסע לארץ ישראל, כי שם הרי הבית יוסף הוא המרא דאתרא, ושם תהיה הלכה כמותו". לאחר שקיבל את אישורו של אדמו"ר הצמח צדק, נסע לארץ וקבע את מגוריו בירושלים, שם חי עוד 18 שנים.
מירושלים היה נוסע לאדמו"ר הצמח צדק ומסופר שאדמו"ר הצמח צדק היה יוצא לקראתו כששני נרות דלוקים בידיו.
רבי אליהו היה זה שהקים את בית הכנסת צמח צדק על פי ציוויו של אדמו"ר הצמח צדק, והיה מגדולי תלמידיו עד שזכה שיתבטא עליו פעם: "יש לי שנים וחצי חסידים", כשרבי אליהו יוסף היה אחד מהם.
נפטר בי"ב בתמוז תרכ"ה, ומנוחתו כבוד בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים.
בשנת תשט"ז הוציאו לאור צאצאיו את חידושיו לראשונה, אחד מצאצאיו שפיקד על המלאכה, היה פרופסור יואל יוסף ריבלין (אביו של נשיא המדינה מר ראובן ריבלין) זכה לקבל מכתב ברכה מהרבי להדפסת הספר[2].
ספרו
- אוהלי יוסף - הלכות קידוש השם ווסתות.
משפחתו
- שניאור זלמן ריבלין
- בנימין ריבלין נשא את מרת שרה פריידא בת הרב יעקב כולי סלונים חתן אדמו"ר האמצעי.
- דוד צבי ריבלין, נשא את מ' ראשע, נכדת הגאון ר' שמעון מנשה חייקין, רבה של חברון.
- מרת ליבא סלאווע אשת הרב זאב דב סלונים ב"ר יהודה לייב סלונים.
- מרת אסתר (המכונה אלטושע), נפטרה ט' טבת תרנ"ו, אשת הרב אריה ליב הורוויץ לאמזער מירושלים.
- חתנו (בזיווג ראשון), ר' דובער אטינגר
לקריאה נוספת
- ספר חסידים הראשונים ע' 111-120.
- אוצר חסידי חב"ד חלק ב', עמוד 13