קדוש ותפילות (חוברת): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 29: שורה 29:


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*הרב [[לוי יצחק רסקין]], כפרות על הכסף בנוסח: אלו המעות תלכנה לצדקה, לפי חוברת קדוש ותפילות תד"ש. [[נתיבים בשדה השליחות]] ע' 113. [[תשע"ב{{הערה|פורסם לראשונה על ידי הרב רסקין בקובץ הערות אהלי תורה תתרג בשנת [[תש"ע]]}}]]
*הרב [[לוי יצחק רסקין]], כפרות על הכסף בנוסח: אלו המעות תלכנה לצדקה, לפי חוברת קדוש ותפילות תד"ש. [[נתיבים בשדה השליחות]]{{הערה|פורסם לראשונה על ידי הרב רסקין בקובץ הערות אהלי תורה תתרג בשנת [[תש"ע]]}} ע' 113. [[תשע"ב]]


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־07:41, 5 באוקטובר 2023

קידוש ותפלות ובשם המלא שלה באנגלית: Kiddush and Prayers (ROSH-HASHANAH – SIMCHATH TORAH), הינה חוברת כיס שיצאה לאור ביוזמת הרבי ובהפקת מרכז לענייני חינוך וכוללת קטעי תפילה וברכות שימושיות לחודש תשרי.

החוברת כוללת 20 עמודים[1] והיא יצאה לאור לקראת חודש תשרי תש"ה כחלק מסדרת חוברות בנושאי יהדות והחגים מתורגמות לאנגלית, ודומה במתכונתה לסדר ברכות ותפלות, ונדפסה בדפוס שולזינגר.

בדומה לחוברות האחרות שיצאו לאור על ידי המרכז לעניני חינוך, גם בחוברת זו חלק מהמנהגים חב"דיים כמו אמירת יהי רצון על התפוח בדבש בראש השנה וחלקם נוסחאות או מנהגים אחרים כמו לדוגמא נוסח כפרות (על כסף) שאינו חב"די[2]. יש לציין כי הרבי עצמו השתמש בחוברת כאשר צעד לאמירת תשליך בגן הבוטני.

הבדל נוסף בין חוברת זו לחוברות האחרות, שנוסף בה הכיתוב ברוך השם בשער החוברת[3].


הוצאה לאור

בחוברת לא צויין מי העורך, וניתן לשער כי הרב ניסן מינדל אשר בתקופה הרלוונטית עסק בעריכה ותרגום באנגלית, עסק גם בעריכת חוברת זו. וניתן להעריך כי הרבי העניק הדרכות הקשורות להפקת החוברת. ומצד שני כנזכר המנהגים והנוסח, מעורבים מחב"ד ולא חב"ד, ולכן כפשוט אין לדייק מחוברת זו לגבי מנהגי ונוסח חב"ד. בדומה לסדר ברכות ותפילות שנדפס לפניו, בנויה החוברת בפורמט דו לשוני, עמוד מול עמוד, ומול כל תפילה המודפסת בלשון הקודש, מודפס בעמוד המקביל התרגום בשפה האנגלית.

החוברת הודפסה במקביל לחוברת על חגי תשרי מתוך פרוייקט הספריה לחגים ולמועדים. (חרף הוראתו המפורשת של הרבי להכניס מכתב בחוברת תשרי, ההוראה לא בוצעה ו)אילו בחוברת קדוש ותפילות התווסף מכתב הרבי הדומה בסגנונו למכתבים בשאר החוברות, מתחיל מ'חבר יקר' ובו קטעי הסבר המובאים בזה אחר זה (לדברי הרב גרינפלד במאמרו בכפר חב"ד- מכתב זה דומה בסגנונו לסגנון המכתב כללי שהחל הרבי לפרסם בקביעות בשנים מאוחרות יותר, וניתן לומר כי זהו ה׳מכתב-כללי׳ הראשון של הרבי לחודש החגים - אם כי במאמר הנזכר לא מוסבר מה קווי הדימיון).

בברכון, הועתקו קטעי התפילה שבחר הרבי[דרושה הבהרה] מתוך סידור תורה אור באופן שיתאימו לפורמט כיס[4].

מפתח הברכות שבחוברת

  • קידוש לראש השנה[5]
  • סדר אכילת תפוח בדבש
  • סדר תשליך
  • סדר כפרות[6].
  • ברכת לולב
  • סדר הקפות בשמחת תורה

הרבי קורא תשליך בחוברת

על פי דיווחים שונים ביומני החסידים, במספר הזדמנויות לאורך השנים כאשר הלך הרבי לאמירת תשליך בגן הבוטני לא לקח עמו סידור, ואמר את נוסח התשליך מתוך החוברת[7].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. שער הברכון בצבע צהוב בוהק, הכותרות בצבע אדום בוהק, ואילו הטקסט בצבע כחול.
  2. מצד אחד באמירת היהי רצון על התפוח בדבש בליל ראש השנה מובא כפי מנהג חב"ד, בשונה מהנדפס בחוברת לחגי תשרי שנדפסה במקביל, ועוד.
  3. ראו בכתבה בשבועון כפר חב"ד על סדר ברכות ותפלות אודות הערותיו של הרב משה פנחס כ"ץ שהעיר בין השאר על כך שבחוברת ההיא נשמט הכיתוב 'ברוך השם', ואף שהרבי השיב לו שספר או חוברת שכולו תפלות וברכות אינו צריך להקדמה של ברוך ה׳, ייתכן ומכל מקום, הרבי בחר שכן להדפיס זאת בחוברת זו.
  4. כך ניסוח ההנחיות והמנהגים המופיעים לפני כל אחד מהקטעים זהה באופן מוחלט לסידור ׳תורה אור', הכותרת שב'סדר תשליך' נותרה בטעות כפולה, כשהיא מועתקת לברכון יחד עם הכותרת שבראש העמוד.
  5. אף שהחוברת מיועדת לכל חודש תשרי, לא נדפס בה קידוש לשלוש רגלים, ואפשר לשער כי הסיבה לכך היא שנוסח הקידוש כבר נדפס בחוברת 'שבועות', ואם השערה זו נכונה, הדבר מדגיש את המבנה של כל החוברות כסט אחד המשלים זה את זה.
  6. לצד הנוסח שיש לומר כאשר עושים כפרות על תרנגול, מופיעה בחוברת גם האפשרות של כפרות על כסף: "אלו המעות תלכנה לצדקה", נוסח ייחודי שאינו מצוי הן בנוסח חב"ד והן בנוסחאות תפילה אחרות. במהלך השנים במדריכים הלכתיים חב"דיים, ציטטו את הנוסח מהחוברת של מל"ח כ"הוספה של הרבי" (ראו: "הנוסח למי שעושה על כסף - עפ"י החוברת 'קידוש ותפילות ראש השנה ושמחת תורה" משנת תד"ש" - אתר סמס לרב, וכך פורסם במכתב הרב יוסף הנדל ממגדל העמק בתקופת הקורונה, וכך נפסק במדריך בי"ד רבני חב"ד לראש השנה ויום הכיפורים) ולכאורה לא היה להם לדייק מחוברות בהם מעורבים מנהגי חב"ד ומנהגים אחרים. לפי השערתו של הרב גרינפלד בכתבה אודות החוברת בשבועון כפר חב"ד, נוסח זה הוא ככל הנראה חידושו של הרבי ששינה מהנוסח המקובל, מפני שהנוסח ״זה הכסף״ יכול להתפרש לאו דווקא על ממון, אלא על המתכת הנקראת כסף. ואילו נוסח זה מבהיר שהכוונה היא למטבעות וממון בפועל. אך לא ברור מהיכן מדייק הרב גרינפלד, שהרבי בעצמו שינה מהנוסח המקובל
  7. התקשרות גליון תתקמז עמוד 7.
  8. פורסם לראשונה על ידי הרב רסקין בקובץ הערות אהלי תורה תתרג בשנת תש"ע