ניסן הורביץ: הבדלים בין גרסאות בדף
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) מ (הוספת קטגוריה) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:בהעיו.jpg|שמאל | [[קובץ:בהעיו.jpg|שמאל|הרב ניסן הורביץ]] | ||
הרב '''ניסן הורביץ''' היה [[משפיע]] ב[[ישיבת צמח צדק|ישיבת 'צמח צדק']] ב[[ירושלים]], ואחד מדמויות ההוד בקהילת חב"ד בעיר. | הרב '''ניסן הורביץ''' היה [[משפיע]] ב[[ישיבת צמח צדק|ישיבת 'צמח צדק']] ב[[ירושלים]], ואחד מדמויות ההוד בקהילת חב"ד בעיר. | ||
גרסה אחרונה מ־07:05, 12 בספטמבר 2023
הרב ניסן הורביץ היה משפיע בישיבת 'צמח צדק' בירושלים, ואחד מדמויות ההוד בקהילת חב"ד בעיר.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בסביבות שנת תרנ"ג ברוסיה הלבנה, ובהגיעו לגיל ישיבה שלחו אביו ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.
מכיון שהוא הקדיש את עצמו לעבודת התפילה ולא הגיע כלל לסדרי הישיבה, נאלצה הנהלת הישיבה להודיע לו כי הוא אינו יכול להימנות יותר עם תלמידיה, ומעתה ואילך לא יוכל לאכול עם תלמידי הישיבה. למרות זאת, נשאר בליובאוויטש ועסק בעבודת התפילה בבית המדרש הגדול שבעיר.
עם הקמתה של ישיבת תורת אמת בחברון בשנת תרע"א, נבחר ונשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב להימנות על קבוצת התלמידים הראשונה שהיוו את הבסיס להקמתה[1]. משהגיע לחברון, נבחר על ידי הנהלת הישיבה לשמש כמשפיע, והוא החל ללמד חסידות את שאר התלמידים.
לאחר נישואיו קבע את מגוריו בשכונת מאה שערים בירושלים, ובהמשך החל לשמש כמשפיע בישיבת 'צמח צדק' בעיר בשעות הערב, כשבמקביל הוא מקדיש את יומו לעיסוק בעבודת התפילה.
תפילתו שהייתה נאמרת במתיקות מיוחדת, משכה רבים לבית המדרש של חסידי חב"ד בו התפלל, ועל פי השמועה, כאשר עברה הישיבה באופן זמני ללמוד בהיכל בית הכנסת היו כל התלמידים ומוסרי השיעורים מרותקים לשמוע את תפילתו והדבר הפריע לתלמידים ללמוד, ובעקבות כך עברה הישיבה למקום זמני אחר.
בנוסף לתפקידיו בישיבה, היה אחד מהמשפיעים הראשיים של קהילת חב"ד בירושלים, והיה חוזר בקביעות מאמר חסידות בעת סעודה שלישית, ומוסר שיעורי תניא בבית הכנסת.
בכל ימי חייו, הקפיד שלא לדבר בשבת דיבורי רשות כלל, ואף כאשר ביקר בארץ הרש"ג חתנו של אדמו"ר הריי"צ, נמנע מלדבר עמו במשך כל השבת ולא חרג ממנהגו.
לאחר שעברו שנים רבות מנישואיו והתברר אצל כל הרופאים שהוא וזוגתו לא יוכלו ללדת ילדים, סירב חמיו שבתו תתגרש ממנו, באומרו: "חבל לי לאבד מרגלית זו".
עם הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ, היה אחד הדוברים הראשיים באסיפה שקיימו זקני החסידים בירושלים, והיה זה שטען שצריכים לקבל את נשיאותו של הרבי ולכתוב אליו כתב התקשרות.
במשך כל ימי חייו סבל ייסורים רבים. רעייתו נפטרה לפניו, אך הדבר לא השפיע על עיסוקו בעבודת התפילה ולימוד החסידות, ותלמידיו הופתעו שהוא דיבר איתם על עניני חסידות כאשר באו לנחמו.
הוא עצמו, נפטר בכ"ה אדר שני תשכ"ז.
תלמידו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב שמעון פרידמן (שמעון הצדיק).
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אנשים של צורה, תשורה מנישואי משפחת וילהלם אדר תשס"ו, עמוד 35
הערות שוליים
- ↑ כך מופיע ב"אנשים של צורה" אדר תשס"ו, בשונה מהמסורת שעל הקבוצה שנשלחה לייסד את הישיבה נמנו שבעה בחורים בלבד.