תומכי תמימים לוד: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־07:22, 31 באוגוסט 2023

תומכי תמימים לוד
חזית בנין הזאל
אפיון	ישיבה קטנה
תאריך יסוד	שבט תש"ט
מיקום	לוד
מייסד	ר' זושא וילימובסקי
ראש הישיבה	הרב יצחק אייזיק קעניג
משגיח ראשי	הרב יוסף יצחק בוטמן
מספר תלמידים	380
ספר פלפולים	100
קובץ הערות	תורה תמימה

ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית לוד היא הישיבה קטנה המרכזית של חסידי חב"ד בישראל, השוכנת בלוד.

היסטוריה

הישיבה בפרדס

בראשית שנת תש"ט הגיעה ארצה קבוצה גדולה של חסידי חב"ד אשר עלו לארץ הקודש, בברכתו של אדמו"ר הריי"צ חאיר שבאותן שנים הצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית בבריחה הידועה דרך לבוב, ולאחר תקופה במחנות באירופה, ביקשו לגור במקום קבוע ולכן הגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שחינכו ברוסיה בחירוף נפש את ילדיהם, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה בתל אביב ישיבת "אחי תמימים" בה למדו כמאה תלמידים מהם עולים טריים מהשנים האחרונות, ובירושלים פעלה ישיבת "תורת אמת", אך שתי מוסדות אלו היו מלאים יותר מכפי היכולת, ולא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, ובתוכנית העתידית הקרובה - עלית חסידים נוספת.

בתחילת חודש שבט תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרב שרגא מלך קפלן, הרב אריה זאב ליפסקר, הרב דב בעריש רוזנברג ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת מלחמת השחרור נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמחו בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.

באחד הימים הגיע הת' זושא וילימובסקי מתלמידי אחי תמימים תל אביב, ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת תומכי תמימים במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב שרגא מלך קפלן משמש כר"מ הראשון. הישיבה כונתה בשם הפרדס מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים.

כעבור שבועיים מהקמת הישיבה, הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום. עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. אדמו"ר הריי"צ בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת תרפ"ט, בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה ללוד בדרכו לירושלים, הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה^[1].

האגרות הראשונות מאת אדמו"ר הריי"צ ביחס להתייסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב מיילך קפלן והאחרת אל הרב זושא וילימובסקי. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד^[2].

כך נוסדה ישיבת "תומכי תמימים" המרכזית בלוד, אותה ניהל ר' זושא וילימובסקי וזמן קצר לאחר הקמתה, הישיבה קיבלה את חסות אגודת חסידי חב"ד באה"ק בראשות הרב אליעזר קרסיק ופעלה על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ והרבי^[3]. חלק חשוב היה לר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי עולי תימן לחב"ד ושילובם בישיבת תומכי תמימים לוד^[4].

ר' זושא התמסר בכל כוחות נפשו וגופו להבאת תלמידים לקליטתם ולהחזקת הישיבה, את האחריות של קיום הישיבה נטל על כתפיו והוא דאג לרווחת התלמידים בגשמיות וברוחניות באותה תקופה ביקר רבות בבתי הכנסת ברחבי ארץ הקודש וגייס תרומות להחזקת הישיבה וקיומה על ידי נאומיו המלהיבים^[5].

התפתחות הישיבה

בקיץ תשי"א עברה ישיבת 'אחי תמימים' שבתל אביב על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.

על העתקת הישיבה, דיווח הרב שלמה חיים קסלמן לרבי ביום ח' באייר תשי"א: "מראש חודש אייר הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".

בשנת תשכ"ג עברה הישיבה הגדולה לכפר חב"ד והישיבה הקטנה נשארה בלוד עד היום הזה.

בערב י"ט מרחשון תשכ"ז התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט שעפ"י מכתב הרבי משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור הישיבה. בתאריך ט"ו אייר תשכ"ח הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.

לאחר סגירת מוסדות הלימודים בתקופת הקורונה, הישיבה פתחה מסלול שיעורים דרך מערכת טלפונית. בחודש סיוון תש"פ נפתחו מספר סניפים ברחבי הארץ^[6]. עד חודש אלול נפתחו בשלבים קפסולות בישיבה בלוד ובמבנה שהוקם במתחם בית ספר למלאכה שבכפר חב"ד. בחודש חשוון תשפ"א, התאחדו שניהם חזרה לישיבה בלוד.

בקיץ בשנת תשפ"ג החלו שיפוצים נרחבים להוספת חדרים בפנימייה והרחבה של ה'זאל'.

נכון לשנת תשפ"ד לומדים בישיבה 380 תמימים.

מנהלי וראשי הישיבה

את הישיבה ניהל עד לפטירתו הרב אפרים וולף בסיוע בנו ר' ברק'ה וולף.

ראשי הישיבה היו הרב ברוך שמעון שניאורסון והרב ישראל גרוסמן.

משפיע הישיבה, הרב שלמה חיים קסלמן, היווה הדמות הדומיננטית בישיבה, והיה בעל השפעה רבה על הבחורים.

אחד הרמי"ם היה הרב אברהם וינברג מסלאנים שכיהן עד להכתרתו כאדמו"ר מ[[חסידות סלונים|סלאנים]

בראשות הישיבה כיום עומד הרב יצחק אייזיק קעניג. המשפיע והמשגיח הראשי הוא הרב יוסף יצחק בוטמן והמנהל הרוחני הוא הרב מנחם מרדכי קעניג. בהנהלה הגשמית חברים הרב מנחם לרר הרב שלום בער חדד, והרב אליקים וולף.

מטות בישיבה

בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד מהנהלת הישיבה.

את"ה - ארגון תלמידי הישיבה - תחת מטה זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון מבצע תפילין, מבצע חנוכה, מבצע פורים, מבצע עשרת הדיברות, מבצע שופר ועוד.
הערות התמימים ואנ"ש - תחת מטה זה עומד מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה והפצתם בישיבה.
מטה היום יום - אחראי על הקראת ה'היום יום' וענייני 'משיח וגאולה' בזאל לאחר תפילת שחרית, על תליית דפי ה'היום יום' בשטח הישיבה ועל החדרת ה'קאך' בעניין.
מטה לקוטי שיחות - אחראי על סדר לקוטי שיחות המתקיים בכל יום בישיבה אחרי תפלת ערבית.
מטה משיח וגאולה - אחראי על החדרת ה'קאך' העצום דכ"ק אדמו"ר בעניני משיח וגאולה, על סדר משיח וגאולה המתקיים בכל יום בישיבה לאחר סדר 'הכנה', ולאחר התפילה ועל שיעורי המשיח וגאולה הדו-שבועיים הנמסרים ע"י א' מהשלוחים
מטה רשימות - אחראי על החדרת ה'קאך' בלימוד הרשימות, ועל סדר רשימות שנערך בכל שבוע בישיבה בצהרי השבת בשבתות הקיץ, ובמוצאי השבת בשבתות החורף.
מטה wlcc - אחראי על הקרנת פארבריינגען של הרבי בכל יום שישי לפנות בוקר, על הקרנת וידאו של הרבי בכל מוצאי שבת ב'זאל', והקרנת קטעים יומיים בפנימיית הישיבה.
מטה רמב"ם - אחראי על סדר הלימוד בשיעור היומי ברמב"ם המתקיים בכל יום בהפסקה הגדולה.
מטה תניא - אחראי על סדר תניא בעל פה המתקיים בכל יום לפני סדר חסידות בוקר.
מטה שעה שישית - אחראי על 'סדר השכם' בשעה שש בשבת בבוקר.
מטה דעם רבינ'ס שפראך - אחראי על החדרת ה'קאך' בלימוד שפת האידיש ובהדפסת מילונים שבועיים לשיחות הלקו"ש באידיש, והדפסת עלונים בנושא, המטה אינו פעיל משנת תשפ"ב.
מטה אגרות - מופעל על ידי השלוחים, האחראי על סדר לימוד אגרות בחדרי השינה לפני זמן שינה.
מעשה בפועל - המטה מוציא מזמן לזמן תמימים לעסוק במבצע ספר התורה הכללי ושל ילדי ישראל.
מטה הקהל - אחראי על החדרת ה'קאך' ד'שנת הקהל'

צוות הישיבה

הנהלה רוחנית

הרב יצחק אייזיק קעניג - ראש הישיבה
הרב יוסף יצחק בוטמן - משפיע ראשי ומשגיח ראשי
הרב מנחם מרדכי קעניג - מנהל רוחני
הרב שלום דובער אדרי - משגיח
הרב חיים זעליג אלטהויז - משגיח
הרב יהודה מנחם בן-חיים - מזכיר ההנהלה הרוחנית

הנהלה גשמית

הרב שלום בער חדד - מנהל כללי
הרב אליקים וולף - חבר הנהלה
הרב מנחם לרר - חבר הנהלה
הרב שלמה ויגלר - גזבר
הרב יצחק סוסובר - מזכירות
הרב מנחם ישעיהו - מנהל פנימיה

שיעור א'

הרב צבי הלפרין - ר"מ, מג"ש בגירסא ומשיב בסדר 'הכנה'
הרב אריה קדם - ר"מ ומג"ש בגמרא לגירסא
הרב שלום דובער לסקר - ר"מ
הרב חיים שמעון נח קוט - ר"מ
הרב מנחם מענדל ליפקין - ר"מ
הרב חנן בלינוב - ר"מ
הרב עשהאל ישעיהו - מג"ש בגירסא
הרב ברוך מרגליות - משפיע ומג"ש בגמרא לגירסא
הרב מנחם מענדל לווינזון - משפיע ומג"ש בגמרא לגירסא
הת' משה גופין - משפיע
הרב מנחם מענדל לוין - משפיע
הרב משה שלמה לויטין - משפיע
הרב אליהו ליפש משפיע ומשגיח ב'סדר הכנה'

שיעור ב'

הרב דב קוק - ר"מ
הרב שלום הלל - משפיע ומשגיח ב'סדר גירסא'
הרב יהודה לייב זילברשטרום - ר"מ ומשיב ב'סדר הכנה'
הרב זעליג אלטהויז - משפיע
הרב מנחם מענדל כץ - ר"מ
הרב אברהם יצחק בראך משפיע ומשיב ב'סדר גירסא'
הרב מאיר מזרחי - מג"ש בחסידות בוקר ומשיב ב'סדר הכנה' ו'גירסא'
הרב חננאל חדד - ר"מ
הרב שמואל מרוזוב - משפיע
הת' לוי גולדשמיד - ר"מ
הרב נטע זאב גרליצקי - משפיע ויועץ חינוכי

שיעור ג'

הרב יצחק אייזיק קעניג - ר"מ
הרב מתתיהו ווינברג - ר"מ
הרב דוד בייטש - ר"מ
הרב מנחם יהושע טייטלבוים - ר"מ
הרב חננאל חדד - משפיע
הרב שלום דובער אדרי - משפיע
הרב יוסף יצחק בוטמן - משפיע ומשגיח
הרב מנחם מרדכי קעניג - מג"ש בחסידות בוקר
הרב שמעון גופין - משפיע

משיבים

הרב ראובן בראל - נו"נ, ובודק המבחנים בגמרא לגירסא, שו"ע ומשיב בסדר גמרא לגירסא
הרב שמעון גופין - עורך המבחנים בגמרא לגירסא ומשיב בסדר גמרא לגירסא
הרב דוד תעיזי - משיב ב'סדר הכנה'
הרב נפתלי ועקנין - משיב בסדר גמרא לגירסא
הרב מאיר מזרחי - מג"ש בחסידות בוקר ומשיב ב'סדר הכנה' ו'גירסא'
הרב אברהם יצחק בראך - משפיע ומשיב ב'סדר גירסא'

צוות בעבר

ראו גם

לקריאה נוספת

זושא וולף, המנהל - תולדות הרב אפרים וולף
זושא וולף, ימי תמימים - ארכיון הישיבה, תשס"ד-תשע"ב.
זושא וולף, דובר שלום - קורות חייו של הרב שלום דובער וולף ממנהלי הישיבה, תשס"ט.
שניאור זלמן ברגר, עבד אברהם אנכי - על ייסוד הישיבה, תשע"ב.
שניאור זלמן ברגר, הפרטיזן - קורות חייו של הרב זושא וילימובסקי, ממייסדי הישיבה.

קישורים חיצונים

הערות שוליים

↑ זושא וולף, ימי תמימים, חלק א' עמוד 34
↑ זושא וולף, ימי תמימים, חלק א' עמוד 34
↑ שניאור זלמן ברגר, הפרטיזן תשס"ה, פרק ז
↑ ר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי תימן לחב"ד. וראה שניאור זלמן ברגר, הפרטיזן תשס"ה, וזושא וולף, ימי תמימים, חלק א' במבוא
↑ זושא וולף, ימי תמימים, חלק א' עמוד 38
↑ בכפר חב"ד, בלוד, בירושלים, בביתר, בערד, בנחל'ה, ובמגדל העמק.

[1] זושא וולף, ימי תמימים, חלק א' עמוד 34

[2] זושא וולף, ימי תמימים, חלק א' עמוד 34

[3] שניאור זלמן ברגר, הפרטיזן תשס"ה, פרק ז

[4] ר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי תימן לחב"ד. וראה שניאור זלמן ברגר, הפרטיזן תשס"ה, וזושא וולף, ימי תמימים, חלק א' במבוא

[5] זושא וולף, ימי תמימים, חלק א' עמוד 38

[6] בכפר חב"ד, בלוד, בירושלים, בביתר, בערד, בנחל'ה, ובמגדל העמק.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 55: / שורה 55: @@
 בערב י"ט מרחשון [[תשכ"ז]] התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט שעפ"י מכתב הרבי משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור הישיבה. בתאריך ט"ו [[אייר]] [[תשכ"ח]] הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.
-את הישיבה ניהל עד לפטירתו הרב [[אפרים וולף]] בסיוע בנו ר' [[ברק'ה וולף]]. ראשי הישיבה היו הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] והרב [[ישראל גרוסמן]]. [[משפיע]] הישיבה, הרב [[שלמה חיים קסלמן]], היווה הדמות הדומיננטית בישיבה, והיה בעל השפעה רבה על הבחורים. אחד הרמי"ם היה [[הרב אברהם וינברג מסלאנים]] שכיהן עד להכתרתו כאדמו"ר מ[[חסידות סלונים|סלאנים]].
 לאחר סגירת מוסדות הלימודים בתקופת ה[[קורונה]], הישיבה פתחה מסלול שיעורים דרך מערכת טלפונית. ב[[חודש סיוון]] [[תש"פ]] נפתחו מספר סניפים ברחבי הארץ{{הערה|ב[[כפר חב"ד]], בלוד, ב[[ירושלים]], ב[[ביתר]], ב[[ערד]], ב[[נחל'ה]], וב[[מגדל העמק]].}}. עד [[חודש אלול]] נפתחו בשלבים קפסולות בישיבה בלוד ובמבנה שהוקם במתחם [[בית ספר למלאכה]] שב[[כפר חב"ד]]. ב[[חודש חשוון]] [[תשפ"א]], התאחדו שניהם חזרה לישיבה בלוד.
-בראשות הישיבה כיום עומד הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]. ה[[משפיע]] והמשגיח הראשי הוא הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] והמנהל הרוחני הוא הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]. בהנהלה הגשמית חברים הרב [[מנחם לרר]]  הרב [[שלום בער חדד]], והרב [[אליקים וולף]].
+בקיץ בשנת [[תשפ"ג]] החלו שיפוצים נרחבים להוספת חדרים בפנימייה והרחבה של ה'[[זאל]]'.
+נכון לשנת [[תשפ"ד]] לומדים בישיבה 380 תמימים.
+===מנהלי וראשי הישיבה===
+את הישיבה ניהל עד לפטירתו הרב [[אפרים וולף]] בסיוע בנו ר' [[ברק'ה וולף]].
+ראשי הישיבה היו הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] והרב [[ישראל גרוסמן]].
+[[משפיע]] הישיבה, הרב [[שלמה חיים קסלמן]], היווה הדמות הדומיננטית בישיבה, והיה בעל השפעה רבה על הבחורים.
-בקיץ בשנת [[תשפ"ג]] החלו שיפוצים נרחבים להוספת חדרים בפנימייה והרחבה דרסטית של ה'[[זאל]]'.
+אחד הרמי"ם היה [[הרב אברהם וינברג מסלאנים]] שכיהן עד להכתרתו כאדמו"ר מ[[חסידות סלונים|סלאנים]
-נכון לשנת [[תשפ"ד]] לומדים בישיבה 380 תמימים.
+בראשות הישיבה כיום עומד הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]. ה[[משפיע]] והמשגיח הראשי הוא הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] והמנהל הרוחני הוא הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]. בהנהלה הגשמית חברים הרב [[מנחם לרר]]  הרב [[שלום בער חדד]], והרב [[אליקים וולף]].
 ===מטות בישיבה===