בית המקדש: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
e | |||
==מצוות בניין בית המקדש== | ==מצוות בניין בית המקדש== | ||
גרסה מ־11:55, 26 באוגוסט 2023
e
מצוות בניין בית המקדש
מצוות עשה מהתורה לבנות בית לה'.
יש מהראשונים[1] שלמדו זאת מהפסוק: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"[2]. אולם יש מהראשונים[3] שלמדו זאת מהפסוק: "והיה המקום אשר יבחר ה' אלקיכם בו לשכן שמו שם. שמה תביאו את כל אשר אנכי מצוה אתכם עולותיכם וזבחיכם".
חיובה של מצווה זו חל רק לאחר כניסת בנ"י לארץ בימות יהושע, ומאז הוא נצחי לכל הדורות[4].
פרטי המצווה
החיוב לבנות את בית המקדש מוטל על הציבור, ופירוש הדבר שאין חיוב פרטי על כל אחד בפני עצמו לבנות את בית המקדש[5]. ואפשר לומר שהמצווה מוטלת על כללות עם ישראל[6], וניתן לומר שהמצווה מוטלת על המלך[7]. ביחד עם זאת, כל בני ישראל, אנשים נשים[8] מחוייבים להשתתף בהוצאות ובבניית המקדש. אך זהו מחמת שכך היא שלימותו של בית המקדש[9].
הילדים פטורים מההתעסקות בבניית המקדש, כדי שלא יתבטלו מלימודם.
גדר המצווה הוא לדאוג שיהיה בית מקדש בנוי, אך אין המצווה בעצם העשיה והבניה[דרוש מקור].
זמן המצווה הוא לאחר מינוי מלך ומחיית עמלק[10].
אסור לבנות את המקדש בלילה משום שנאמר: "וביום הקים את המשכן ולא בלילה"[11]. יש לעסוק בבניה מעלות השחר עד צאת הכוכבים[דרוש מקור]. בנין בית המקדש אינו דוחה שבת ויום טוב[12].
מטרת בית המקדש
כתב הרמב"ם[13]: "מצוות עשה לעשות בית לה', מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות, וחוגגין אליו שלוש פעמים בשנה שנאמר ועשו לי מקדש". לשיטתו, עיקר מטרת הבית היא כדי שבני ישראל יקריבו בו קרבנות לה' ויעלו לרגל. לכן גם לדעת הרמב"ם הכלי המרכזי בבית המקדש הוא המזבח עליו מקריבים את הקרבנות.
אך דעת הרמב"ן היא שעיקר בנין הבית היא לצורך "מנוחת השכינה", לכן גם לדעת הרמב"ן החפץ העיקרי בבית המקדש הוא ארון הברית בו שרתה השכינה[דרוש מקור].
בית המקדש הרוחני
בית המקדש הגשמי הינו בבואה למקדש הרוחני. בחסידות ישנם ביאורים רבים על עניינו של בית המקדש הרוחני, כליו (ארון הברית, מנורת הזהב, המזבח וכו') ומבנהו.
המשכן ובתי המקדש
המשכן
| ערך מורחב – המשכן |
בתחילה מקום המקדש לא היה קבוע, והמבנה בו שרתה השכינה נקרא - 'משכן'. המשכן הראשון הוקם על ידי משה רבינו במדבר, ונדד עם עם ישראל לאורך המסעות במדבר. לאחר שנכנסו לארץ ישראל עבר המשכן בין כמה ערים: בתחילה כארבע עשרה שנה בגלגל, לאחר מכן שלוש מאות ששים ותשע שנה בשילה, ולאחר מכן כחמשים ושתיים שנה בנוב וגבעון (יחד).
למרות העובדה שמשכן שילה עמד על תילו כמעט כמו בתי המקדש, השראת השכינה בו לא הייתה שלימה, כיוון שהיא לא הייתה באופן של נחלה נצחית. חז"ל אומרים על הפסוק 'כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה' - מנוחה זו שילה, נחלה זה ירושלים[14]. כלומר שמשכן שילה עדיין לא שימש כנחלה נצחית, ולאחר חורבנו לא נשארה קדושה במקום.
בתחילה המשכן היה בנוי מיריעות וקרשים, אך ב'משכן שילה' קירותיו היו מאבנים[15] ובמקדש היה כולו עשוי מאבנים. בחסידות מוסבר שפרט זה מורה שבבית המקדש שהיה גילוי אלוקי נעלה כבר יכלו לבנות אותו מדומם לעומת המשכן (בכללותו) שיכל להשפיע רק על הצומח - קרשי המשכן, ועל החי - יריעות[16].
בית המקדש הראשון
|
| ערך מורחב – בית המקדש הראשון |
בית המקדש הראשון נבנה על ידי שלמה המלך, כשאת ההכנות לבנין הבית עשה דוד המלך. הוא עמד על תילו כארבע מאות ועשר שנים לאחר מכן בגלל חטאי בני ישראל נחרב הבית, על ידי מלכות בבל - נבוכדנצר מלך בבל.
דרגת גילוי השכינה ששרתה בבית הראשון, הייתה מלכות דאצילות מבלי התלבשות בסדר ההשתלשלות בעולמות בריאה, יצירה ועשיה[17]. בבית זה, היה גילוי גבוה ביותר, אך כיוון שהוא לא התלבש בעולם - נוצרה האפשרות לחורבנו[דרוש מקור].
מאז שנבנה הבית בירושלים נאסר להקריב קרבנות במקום אחר[דרוש מקור].
בית המקדש השני
|
| ערך מורחב – בית המקדש השני |
לאחר גלות בבל במשך שבעים שנה, נתן כורש מלך פרס רשות לבנות מחדש את בית המקדש. בשנת ג'ת"ח בנו עולי בבל את בית המקדש השני[דרוש מקור].
בית המקדש השני לא הגיע בדרגת גילוי האלוקות שבו לבית המקדש הראשון. דבר זה התבטא בכך שחמשה דברים חסרו בבית שני לעומת בית ראשון, המרכזי שבהם הוא ארון הברית. במקומו עמדה אבן השתיה חשופה.[דרוש מקור]
דרגת גילוי השכינה ששרתה בבית השני, הייתה מלכות דאצילות דרך התלבשות בסדר ההשתלשלות בעולמות בריאה, יצירה ועשיה[18]. גילוי זה אמנם תאם את כלי העולם, אך בשל היותו בתוך סדר ההתשלשלות, ניתן לקליפות הכח לגבור עליו ובשל כך חרב הבית.
בית המקדש נחרב לאחר ארבע מאות עשרים שנה, בשנת ג'תתכ"ח או ג'תתכ"ט[19], על ידי מלכות רומי.
בית המקדש השלישי
|
| ערך מורחב – בית המקדש השלישי |
בית המקדש השלישי ייבנה בימות המשיח, כחלק מפעולותיו של מלך המשיח לגאולת ישראל ותיקון העולם, החזרת מלכות בית דוד והשבת משפטי התורה והמצוות בשלימותם[20]. הציפיה לבניין בית המקדש השלישי היא יסוד מרכזי בחיי עם ישראל מאז חורבן הבית השני לאורך כל תקופת הגלות.
בפרטים מסויימים דומה בית זה בצורתו לבתי המקדש הקודמים, הראשון והשני, אך יהיו בו שינויים רבים, בהתאם לנבואה שניתנה ליחזקאל[21] שחלק מפרטי נבואה זו נשארו נעלמים ואינם מובנים מלשון הנביא. פרטים אלו יתגלו רק עם ביאת המשיח. כמו כן, יהיו בו שינויים הלכתיים שונים, למשל בזהותם של הכהנים ובאיסורי הכניסה אליו.
בשונה מבתי המקדש הקודמים, בית זה יהיה נצחי. נצחיותו נובעת מדרגת האור הרוחני שתאיר בו, שגבוהה בהרבה מזו שבבתי המקדש הקודמים.
השראת השכינה
בבית המקדש היה גילוי אלוקי נעלה מאד, עד כדי כך, שכל עולי הרגל שעלו לבית המקדש, הרגישו את הגילוי האלוקי[דרוש מקור].
בקודש הקודשים, אף יכלו לראות את גילוי העצמות של הקב"ה, נמנע הנמנעות - חיבור של אור בלי גבול עם אור גבולי. דבר זה התבטא בכך ש'מקום ארון אינו מן המדה', כלומר - גודלו של ארון הברית לא תפס מקום בחשבון הכללי של מספר האמות של קודש הקודשים.
השראת שכינה זו נמצאת בכל דור בבית הכנסת של נשיא הדור, והוא בית המקדש של הדור. מעין זה ישנו בכל בית כנסת, שלכן נקראים בתי הכנסת "בית מקדש מעט"[22].
בניית בית המקדש בזמן הזה
יש הסוברים, אשר במידה וינתן לנו רשות מן המלכויות (ולא יהיה בזה משום פיקוח נפש), חייבים אנו או שיש לנו את היכולת לבנות את בית המקדש[23]. אמנם, דעת הרבי שאסור לנו לבנות את בית המקדש, וזאת בהסתמך על דברי הרמב"ם[24] שבניין בית המקדש השלישי יהיה על ידי משיח, והעולה מדבריו שהוא זה שיגלה לנו את מקום המקדש[25]. עוד מסביר הרבי, שהחיוב והמצווה לבנות את בית המקדש הוא רק לאחר מינוי מלך ומחיית עמלק[26].
בנוסף לכך, הרבי חושש לשיטות הסוברות[27] שיש צורך לקדש את מקום המקדש מחדש על מנת לבנותו, דבר המזקיק מלך, נביא, סנהדרין ועוד[28]. כמו כן נוקט הרבי שאין לנו כיום כהנים מיוחסים[29], אין לנו תכלת לבגדי כהונה[30]. וישנם בעיות נוספות הכתובות בפוסקים המהוות מכשול לבניית המקדש בזמן הזה[31].
לאור זאת מוסיף הרבי, שמחמת שאין רצון השם שנבנה את בית המקדש (ללא משיח), הרי לא תיתכן אפשרות מעשית שיהיה מי שיצליח לבנות את בית המקדש מלבד משיח[32].
לימוד הלכות בית המקדש
|
| ערך מורחב – לימוד עניני בית הבחירה |
המדרש מספר על דברי הקדוש ברוך הוא ליחזקאל הנביא, לאחר שהראה לו בנבואה את צורת בית המקדש:
כשהקדוש ברוך הוא מראה ליחזקאל את צורת הבית, מה הוא אומר? הגד את בית ישראל את הבית ויכלמו מעונותיהם ומדדו את תכנית. אמר יחזקאל לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, עד עכשיו אנו נתונים בגולה בארץ שונאינו, ואתה אומר לי לילך ולהודיע לישראל צורת הבית.. וכי יכולין הן לעשות?! הניח להם עד שיעלו מן הגולה, ואחר כך אני הולך ואומר להם!
אמר לו הקדוש ברוך ליחזקאל: ובשביל שבני נתונים בגולה, יהא בנין ביתי בטל?! אמר לו הקדוש ברוך הוא, גדול קרייתה בתורה כבנינה. לך אמור להם, ויתעסקו לקרות צורת הבית בתורה. ובשכר קרייתה שיתעסקו לקרות בה, אני מעלה עליהם כאלו הם עוסקין בבניין הבית.
— תנחומא צו, יד
על יסוד מדרש זה, הקובע שלימוד תורת המקדש נחשבת כעיסוק בבנייתו בפועל, עורר הרבי על חשיבות לימוד הלכות בית הבחירה. בשנת תשל"ו תיקן הרבי ללמוד מענייני בית המקדש שבספר יחזקאל, מסכת מידות והלכות בית הבחירה ברמב"ם, בימי בין המצרים בהם אירע החורבן, וכך לתקן את החורבן[33]. בשנים מאוחרות יותר הרחיב הרבי את ההוראה גם לשאר ימות השנה[34].
מפת המקדש של הרבי
|
| ערך מורחב – מפת בית המקדש |
בשנת תש"ג הכין הרבי מפה של בית המקדש על מנת להוציאו לאור[35], חיבור זה לא נדפס בזמנו ואף לא נשלמה עריכתו[36].
ראו גם
לקריאה נוספת
- ומקדשי תיראו, לקט פתגמי רבותינו נשיאינו אודות בית המקדש ומשמעותו הפנימית, שבועון בית משיח כ"א אייר תש"פ עמוד 8
קישורים חיצוניים
- הערך בית המקדש באנציקלופדיה התלמודית, מתוך אתר דעת
- אתר האינטרנט ויקי מקדש שעל ידי מכון המקדש.
- סיור וירטואלי בבית המקדש (דב לבנוני) בליווי הסברים
(קישור שבור - י"ז אייר תשפ"ב) - אתר בית המקדש - מכיל סיורים וירטואליים בתלת מימד בבית המקדש, עברית.
- המקדש, כליו ועבודתו באתר חב"ד בישראל
- סיור תלת מימד בבית המקדש
- דברים שרציתם לשאול על בית המקדש והתביישתם לשאול - אתר
- מפת המקדש של הרבי ● עיונים וביאורים
, הרב אורי ליפש - 
- לבנות את בית המקדש מחדש לקט קטעי וידאו של יהודים המעניקים לרבי דגמים שונים של בית המקדש, בתוך מגזין הוידאו השבועי של חברת jem
- הרב רייצס, בדרך הרמז, חוברת המלקטת רמזים אודות בנין בית הבחירה
- הרב שניאור זלמן לבקובסקי, חיוב נשים בבנין בית המקדש
הערות שוליים
- ↑ רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק א הלכה א ספר המצוות מצווה העשרים.
- ↑ ובהלכות מלכים פרק א הלכה א הביא את הפסוק "לשכנו תדרשו" (דברים פרק יב פסוק ה) ונחלקו מפרשי הרמב"ם האם למד משם מקור או ששם הביא זאת רק בנוגע לדין קדימה של הכרתת זרעו של עמלק לבנין המקדש ראה כסף משנה בהלכות בית הבחירה ובלחם משנה בהלכות מלכים ועוד.
- ↑ סמ"ג [דרוש מקור].
- ↑ מסכת סנהדרין דף כ'.
- ↑ רמב"ם בסוף מניין מצוות עשה. ספר החינוך מצווה צה. וראה לקוטי שיחות חלק ל ע' 118
- ↑ אלא שגדר ציבור נפעל אצלם לאחר שיש להם מלך ולאחר מחיית עמלק כדלקמן בפנים
- ↑ בלקוטי שיחות חלק ט"ז שם עמוד 298 הערה 11 חוקר בזה. ומציין לרד"ק שמואל ב' פרק ז פסוק א. וראה גם דרך חכמה בית הבחירה פרק א' סעיף קטן א שכתב שתלוי במלך או בבית דין.
- ↑ ואף שפטורות מכל מצוות עשה שהזמן גרמא, ובית המקדש הוא מצווה שתלויה בזמן שהרי חייבים בה דווקא ביום, כאן חיובם הוא דין בבית המקדש (חפצא), ולא חיוב שמוטל עליהם (גברא) - כדלקמן בפנים - ולכן חייבות (לקוטי שיחות חלק ל' שם). וראה ביאור נוסף בצפנת פענח על ספר הפלאה בהשמטות - הובא ונתבאר בלקוטי שיחות חט"ז ע' 454.
- ↑ פירושו של דבר, שאין זה חיוב פרטי המוטל על כל אחד ואחד, אלא שמדיני בית המקדש הוא שיבנה על ידי עם ישראל כולו. לקוטי שיחות חלק ל' שם.
- ↑ רמב"ם הלכות מלכים פרק א' הלכות א-ב. וראה לקוטי שיחות חלק טז שיחה ג' לפרשת תרומה באריכות. ושם - שדין זה הוא בבית ראשון ובבית שלישי (ומעין העניין במשכן), אך בית שני הוא המשך לבית ראשון ולא הי' צריך לזה במיוחד.
- ↑ במדבר ט טו.
- ↑ רמב"ם הלכות בית הבחירה, פ"א הי"ב.
- ↑ הלכות בית הבחירה א, א.
- ↑ מסכת זבחים דף קיט ע"א
- ↑ ורק גגו היה מיריעות
- ↑ תור אור תחילת פרשת ויגש.
- ↑ תניא, ליקוטי אמרים - פרק נ"ג.
- ↑ תניא, ליקוטי אמרים - פרק נ"ג.
- ↑ עבודה זרה ט, ב וברש"י ותוס' שם.
- ↑ ספר היד החזקה, הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק י"א.
- ↑ יחזקאל פרקים מ-מג.
- ↑ קונטרס בית רבנו שבבבל
- ↑ מנחת חינוך מצווה צה. עזרת כהנים על מס' מידות ח"ג ע' 260. ספר דרישת ציון לרבי צבי הירש קלישר. ועוד
- ↑ הלכות מלכים פרק י"א
- ↑ ראה אגרות קודש חלק ז' עמוד רפא. לקוטי שיחות חלק ט"ו עמוד 493. שם חלק יח עמוד 276 הערה 39. שם חלק כז עמוד 204. שיחות קודש תשל"ה חלק ב' עמוד 435. שם תשל"ו חלק ב' עמוד 529. שם תש"מ חלק ג' עמוד 968. התוועדויות תשמ"ח חלק א' עמוד 84. ועוד. וכן כתב באגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' עמוד שיב.
- ↑ לקוטי שיחות חלק טז שיחה ג לפרשת תרומה (ובעיקר בהערות 32 ו49).
- ↑ ראה ראב"ד הלכות בית הבחירה פרק ו' הלכה טז. וראה בעבודה תמה (נתנזון) דף ט"ו ע"ב שנקט שכן היא דעת רוב הפוסקים.
- ↑ שיחות קודש תשכ"ט חלק א' ע' 133.
- ↑ התוועדיות תשמ"ה ח"ה עמוד 3106.
- ↑ התוועדויות תשמ"ז ח"ג 488. וראה עוד בשיטת הרבי סוגיה זו בקובץ הערות וביאורים אוהלי תורה גיליונות א'רלא. ירחון האוצר ניסן תשפ"ג.
- ↑ ראה ליקוט דעות לחיוב ולשלילה בספר לקראת מקדש עמוד תטו ואילך].
- ↑ שיחת י"ב תמוז תשכ"ז (שיחות קודש תשכ"ז חלק ב' עמוד 286). ושם משווה זאת לכותל המערבי שאף אחד לא הצליח להחריבו הואיל ורצון השם שלא יוחרב.
- ↑ ראה שיחות קודש תשל"ו ח"ב ע' 483. הובא בתרגום לעברית בקובץ 'יהפכו לששון ולשמחה', ע' 14.
- ↑ ראה למשל דבר מלכות ש"פ תצא תנש"א סעיף ט"ו. ועוד.
- ↑ אגרות קודש חלק א איגרת צו.
- ↑ עיון במפה ובחידושים שניתן ללמוד ממנה, הרב אורי ליפש
| בית המקדש | ||
|---|---|---|
| בתי המקדש | המשכן · בית המקדש הראשון · בית המקדש השני · בית המקדש השלישי | |
| הר הבית | מנורות · מחנה שכינה · שמן המשחה שילוח מן המחנה · מעלות הר הבית · הבירה · המשכן · עליה להר הבית | |
| העזרה | רצפת העזרה · שערי העזרה · עזרת נשים · עזרת ישראל · עזרת כהנים · אחורי בית הכפורת · מזבח העולה · מזבח הנחושת · כבש המזבח · יסוד המזבח · הכיור · כן הכיור · מוכני · שירה · ים הנחושת | |
| הלשכות | לשכת העצים · לשכת השמנים · לשכת המצורעים · לשכת הנזירים · לשכת כלי השיר · לשכת עושי חביתין · לשכת פנחס המלביש · לשכת הגזית · בית המוקד · בית החליפות | |
| קודש | מנורה · שולחן הפנים · מזבח הקטורת · קני המנורה · קטורת · פיס · טרקסין · לחם הפנים · עשיית הכלים | |
| קודש הקודשים | ארון · לוחות הברית · כפורת · כרובים · אבן השתיה | |
| קורבנות | קורבנות · קרבן חטאת · קרבן עולה · קרבן תמיד · קרבן תודה · קרבנות הנשיאים · קרבן פסח · שתי מתנות שהן ארבע · קרבן מנחה · קרבן העומר | |
| עובדי המקדש | כהן גדול · כהנים · שבט לוי · שמירת המקדש · איש הר הבית | |
| בגדי כהונה | מצנפת ומגבעת · מכנסיים · אבנט · ציץ · חושן המשפט · אורים ותומים · אפוד · מעיל | |