ישיבת ליובאוויטש: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
צוברענגען משיח (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{קצרמר|ישיבות}} | |||
'''ישיבת ליובאוויטש''' נוסדה בשנת [[תר"א]] על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]]. הישיבה הייתה הישיבה המרכזית ל[[חסידות ליובאוויטש]] שמשכנה היה ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]]{{הערה|1=[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&st=&pgnum=173 חלק ב' עמוד ק"ז].}}. | '''ישיבת ליובאוויטש''' נוסדה בשנת [[תר"א]] על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]]. הישיבה הייתה הישיבה המרכזית ל[[חסידות ליובאוויטש]] שמשכנה היה ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]]{{הערה|1=[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&st=&pgnum=173 חלק ב' עמוד ק"ז].}}. | ||
גרסה מ־17:00, 15 באוגוסט 2023
ישיבת ליובאוויטש נוסדה בשנת תר"א על ידי אדמו"ר הצמח צדק. הישיבה הייתה הישיבה המרכזית לחסידות ליובאוויטש שמשכנה היה בעיירה ליובאוויטש[1].
תלמידי הישיבה נחלקו לשני מחלקות, מחלקה לתלמידים צעירים בגיל 14-17 ומחלקה מבוגרת לתלמידים בגיל 17-20, כל מחלקה נחלקה לשני כיתות כיתה קטנה בת 25 תלמידים וכיתה גדולה בת 30/40 תלמידים, סך הכל למדו בישיבה בשנה לערך 100 תלמידים.
בראש הישיבה עמד הרב ר' ישראל נח שניאורסון, בנו של אדמו"ר הצמח צדק, שהיה מוסר שם שיעורים בנגלה. כמו כן מסר שיעורים בישיבה באופן קבוע חתנו של אדמו"ר הצמח צדק, ר' לוי יצחק זלמנסון, עיקר הלימוד בישיבה היה בגמרא ופוסקים, ומידי פעם פרק תניא, אך מאמרי חסידות למדו לעיתים נדירות ביותר.
השמועה אומרת[2] כי אף אדמו"ר המהר"ש למד תקופה מסוימת בישיבה זו.
הישיבה נסגרה בשנת תרי"א עקב מלשינות מצד המשכילים[3].
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ) חלק ב' עמוד ק"ז.
- ↑ ראה היכל הבעש"ט גליון י"ט עמ' קל"ו.
- ↑ ראה קונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה.