תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 16: שורה 16:
|מפה=
|מפה=
}}
}}
[[חיידר]] '''אהלי תורה - אהלי מנחם - כפר חב"ד''' (מכונה גם: '''חיידר אידיש''') הינו מוסד חינוכי שהוקם ביוזמת הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[משה וישצקי]]
[[חיידר]] '''אהלי תורה - אהלי מנחם - כפר חב"ד''' (מכונה גם: '''חיידר אידיש''') הינו מוסד חינוכי שהוקם ביוזמת הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[בן ציון וישצקי]]
ב[[כפר חב"ד]] מתוך מטרה להעניק לילדים חינוך טהור המושתת על לימודי קודש בלבד. במשך שנים רבות שפת הלימוד במוסד הייתה [[אידיש]] (אם כי רוב השנים רק באופן חלקי) ובשל כך כונה בפי רבים בשם 'חיידר אידיש'.
ב[[כפר חב"ד]] מתוך מטרה להעניק לילדים חינוך טהור המושתת על לימודי קודש בלבד. במשך שנים רבות שפת הלימוד במוסד הייתה [[אידיש]] (אם כי רוב השנים רק באופן חלקי) ובשל כך כונה בפי רבים בשם 'חיידר אידיש'.


שורה 22: שורה 22:


==היסטוריה==
==היסטוריה==
לקראת שנת הלימודים [[תשל"ג]] נוסד התלמוד תורה ביוזמת הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[משה וישצקי]]. סיבת הקמת התלמוד תורה היה ליצור מוסד על טהרת הקודש שנלמדים בו אך ורק מקצועות קודש מבלי ערבוב מקצועות חול, ועל כן נקרא שמו 'אהלי תורה' בדוגמת שם [[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס|המוסד בקראון הייטס]] שהוקם בהוראת הרבי כעשרים שנה קודם לכן מאותה הסיבה.
לקראת שנת הלימודים [[תשל"ג]] נוסד התלמוד תורה ביוזמת הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[בן ציון וישצקי]]. סיבת הקמת התלמוד תורה היה ליצור מוסד על טהרת הקודש שנלמדים בו אך ורק מקצועות קודש מבלי ערבוב מקצועות חול, ועל כן נקרא שמו 'אהלי תורה' בדוגמת שם [[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס|המוסד בקראון הייטס]] שהוקם בהוראת הרבי כעשרים שנה קודם לכן מאותה הסיבה.


בתחילה עמד המוסד בפני קשיים כלכליים בהיעדר תקציב ממשרדי הממשלה, וכן בפני מחסור בתלמידים, היות וההורים לא האמינו בהצלחתו של המוסד, ובשל כך למדו בו חמשה תלמידים בלבד שלמדו ב[[בית כנסת 'המרכזי' כפר חב"ד|בית הכנסת 'המרכזי']].
בתחילה עמד המוסד בפני קשיים כלכליים בהיעדר תקציב ממשרדי הממשלה, וכן בפני מחסור בתלמידים, היות וההורים לא האמינו בהצלחתו של המוסד, ובשל כך למדו בו חמשה תלמידים בלבד שלמדו ב[[בית כנסת 'המרכזי' כפר חב"ד|בית הכנסת 'המרכזי']].


בשנת [[תשל"ו]] נכנס מנהל המוסד הרב [[משה וישצקי]] ל[[יחידות]] יחד עם בנו בן ה-7, ו[[הרבי]] שוחח עמו באידיש, וכשהילד לא הצליח להשיב על שאלותיו של הרבי, פנה הרבי לאביו בתמיהה: "האם לא לומדים בחיידר ב[[אידיש]]?!...", ובעקבות כך החליטה הנהלת המוסד ששפת הלימוד בתלמוד תורה תהיה אידיש.
בשנת [[תשל"ו]] נכנס מנהל המוסד הרב [[בן ציון וישצקי]] ל[[יחידות]] יחד עם בנו בן ה-7, ו[[הרבי]] שוחח עמו באידיש, וכשהילד לא הצליח להשיב על שאלותיו של הרבי, פנה הרבי לאביו בתמיהה: "האם לא לומדים בחיידר ב[[אידיש]]?!...", ובעקבות כך החליטה הנהלת המוסד ששפת הלימוד בתלמוד תורה תהיה אידיש.


בשנת [[תש"מ]] מנו תלמידי המוסד 80 תלמידים{{הערה|על פי עדות ההנהלה, שנדפסה בהקדמה לקובץ חידושי תורה 'אהלי תורה', כפר חב"ד תש"מ.}}, והוא עדיין פעל בצריפים ובקראוונים במרכז הכפר. באותה שנה שיגר הרבי ב[[חודש שבט]] מכתב להנהלת המוסד בה הגדיר אותו "תלמוד תורה ביראת שמים"{{הערה|הובא ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 4 עמוד 20.}}. רק בשנת [[תשמ"ה]] עבר הבנין למבנה קבע.
בשנת [[תש"מ]] מנו תלמידי המוסד 80 תלמידים{{הערה|על פי עדות ההנהלה, שנדפסה בהקדמה לקובץ חידושי תורה 'אהלי תורה', כפר חב"ד תש"מ.}}, והוא עדיין פעל בצריפים ובקראוונים במרכז הכפר. באותה שנה שיגר הרבי ב[[חודש שבט]] מכתב להנהלת המוסד בה הגדיר אותו "תלמוד תורה ביראת שמים"{{הערה|הובא ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 4 עמוד 20.}}. רק בשנת [[תשמ"ה]] עבר הבנין למבנה קבע.
שורה 111: שורה 111:
*הרב [[אהרן הלפרין]]
*הרב [[אהרן הלפרין]]
*הרב [[יונה לבנהרץ]]
*הרב [[יונה לבנהרץ]]
*הרב [[שמשון אשכנזי]]{{הערה|ניהל את החידר בשנת [[תשמ"א]], כך עולה מההקדמה לקובץ חידושים וביאורים שיצא לאור על ידי החידר באותה שנה. אינו מחסידי חב"ד. בהמשך, היה מנהל הת"ת המרכזי של הכפר עד לפיטוריו.}}
*הרב [[שמשון אשכנזי]]{{הערה|ניהל את החידר בשנת [[תשמ"א]], כך עולה מההקדמה לקובץ חידושים וביאורים שיצא לאור על ידי החידר באותה שנה. אינו מחסידי חב"ד. בהמשך, היה מנהל התלמוד תורה בכפר חב"ד}}
*הרב [[יונתן בנימין בורגן]]
*הרב [[יונתן בנימין בורגן]]
;מורים:
;מורים:
382

עריכות