צב – הבדלי גרסאות
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) הרחבה |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
ב[[ראשונים]] נקרא בעל חי זה בשם "צב השריון". לפי דעת [[הרמב"ם]] בעל חי זה אינו משמונת השרצים המנויים ב[[חז"ל]], ולכן אינו מטמא בטומאת שרצים{{הערה|הקדמת הרמב"ם לסדר טהרות}} ויש אומרים שהוא כן מהשמונה שרצים{{הערה|תפארת ישראל יבקש דעת סי' יג בשם יש אומרים}}. | ב[[ראשונים]] נקרא בעל חי זה בשם "צב השריון". לפי דעת [[הרמב"ם]] בעל חי זה אינו משמונת השרצים המנויים ב[[חז"ל]], ולכן אינו מטמא בטומאת שרצים{{הערה|הקדמת הרמב"ם לסדר טהרות}} ויש אומרים שהוא כן מהשמונה שרצים{{הערה|תפארת ישראל יבקש דעת סי' יג בשם יש אומרים}}. | ||
בחסידות ידוע המאמר "כהדין קמצא דלבושיה מיניה וביה"{{הערה|בראשית רבה כא ה}} כלומר כבעל חי זה הנקרא קמצא שלבושו הוא חלק מגופו. יש המתרגמים זאת לצב{{הערה|שיעורים | בחסידות ידוע המאמר "כהדין קמצא דלבושיה מיניה וביה"{{הערה|בראשית רבה כא ה}} כלומר כבעל חי זה הנקרא קמצא שלבושו הוא חלק מגופו. יש המתרגמים זאת לצב{{הערה|שיעורים בספר התניא (וינברג) פכ"א, שיעורי הרב יואל כהן}}, יש המתרגמים זאת לרמש, ויש המתרגמים זאת לחגב. לפי כל הדעות מדובר בבעל חי שלבושו גדל עמו{{הערה|פניני התניא פרק כ"א}}. אך העירו על ביאורם כי רש"י מפרש מאמר זה בנוגע לבעלי חיים אחרים{{הערה|ברש"י בש"ס מפרש תמיד קמצא על נמלה או על חגב ראה פירושו על סוטה לה, א, תענית כא, ב}}. אמנם המפרשים על המדרש{{הערה|עץ חיים ומתנות כהונה שם}} כותבים כי מדובר ב"מין שרץ שלבושו גדל עמו". ויש שהציעו כי "קמצא" זה שם כללי לשרצים (מלשון "קומץ" כלומר בעל חיים קטן) ובכל מקום הפירוש לפי הענין{{הערה|הערות התמימים ואנ"ש נחלת הר חב"ד קובץ ו' ז' ע' 66.}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:בעלי חיים]] | [[קטגוריה:בעלי חיים]] | ||