חיים לוי יצחק גינזבורג: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־09:17, 6 ביולי 2023

הרב חיים לוי יצחק גינזבורג (י"ב בניסן תשי"ח – ט"ז בתמוז תשע"ט) היה משפיע בישיבות תומכי תמימים כפר חב"ד ותומכי תמימים ראשון לציון, חבר הנהלת מטה משיח, מחבר סדרת פניני התניא וספרים נוספים ושימש בתפקידים מרכזיים בארגון צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.

תולדות חיים

נולד בי"ב בניסן תשי"ח לרב שלום יהודה לייב גינזבורג ולאמו מרת זהבה. בשעת הברית קראו לו הוריו בשם לוי יצחק על שם רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי^[1].

בצעירותו למד תקופה קצרה בישיבה הליטאית "קרלין", ולאחר מכן ע"פ פסק היתר שקיבל מהרב עובדיה יוסף עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד. בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד התחבב על המשפיע ר' מענדל פוטרפס ונחשב לאחד מגדולי מושפעיו.

בשנת תשל"ז נמנה על הקבוצה המייסדת של ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק יחד עם חבריו לספסל הלימודים בישיבה בכפר חב"ד^[2] כשהוא מוסר שיעור בתניא בפני תלמידי הישיבה. במסגרת שליחות זו הוזמנו ע"י הרבי לשהות בחודש ניסן תשל"ח במחיצת הרבי כשהרב גינזבורג כותב יומן מפורט מחודש זה במחיצת הרבי^[3].

לקראת שנת הלימודים תש"מ נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'^[4]. במהלך הקבוצה למד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, ואף זכה לשמש כחוזר על שיחותיו של הרבי.

בשנת תשמ"א נישא לרעייתו מרים יפה בתו של הרב יעקב פלס.

לאחר בואו בקשרי השידוכין קיבל כמה הצעות שליחות ואחר שכתב על כך לרבי פעמיים נענה שעליהם 'להתייעץ בידידים מבינים'. בהתאם לכך ערך אסיפה של כמה 'ידידים מבינים', והוחלט לקבל את הצעת השליחות לנסוע לטבריה. לאחרי פסח תשמ"א נכנס ליחידות בתור חתן ובפתק שהגיש לרבי כתב שהוא ורעייתו לעתיד מבינים, על פי עצת ה'ידידים מבינים', כי רצון קדשו הוא שיילכו לשליחות בטבריה, והם מבקשים הסכמה וברכה לשליחות זו. הרבי ענה בערך בזו הלשון: "בנוגע להסתדרות לאחרי החתונה .. תתדבר עם המשפיע של תומכי–תמימים בארץ–הקודש כשתגיע לשם, לפי המצב שיהיה אז, שכן הרי יהיו כמה וכמה שינויים באה"ק, ובפרט בנוגע לתקציבים וכו', וממילא עוד מוקדם מדי להחליט עתה בנוגע לזה". כשסיפר זאת לר' מענדל שלדעתו עליו לבוא ללמד בישיבה בכפר חב"ד (למלאות את מקומו של הרב זושא אלפרוביץ שעזב את הישיבה ועבר אז לשמש כמשפיע בקרית גת). כשכתב אודות כך לרבי סימן הרבי את המילים במכתבו "הצעת הישיבה ור' מענדל", והשיב: "כן יעשה. אזכיר על הציון" ומאז כיהן כמשפיע בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד למשך כעשרים ושתיים שנים (עד שנת תשס"ד).

בעת חולשתו של ר' מענדל כשלא יכל כבר למסור את שיעור התניא היומי הקבוע בישיבה הוא מינה את הרב גינזבורג להחליף את מקומו כשהוא עצמו היה טורח לבוא להשתתף בשיעורים ולהאזין להם כאחד התמימים^[5].

עמד בראש "מטה הקהל" ו"מבצע יום הולדת" בצעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.

מידי יום שני היה עורך ברדיו כפר חב"ד (של ר' שמואל ריבקין) 'חזרה' של ההתוועדות של הרבי בשבת כשלכך קדמו שעות של יגיעה בכתביה וסיכום של ההתוועדות.

היה מהמסייעים בכתיבת ועריכת התרגומים ללשון הקודש לשיחות המוגהות של הרבי בתנש"א ותשנ"ב - תרגומים שהופצו בחוברות הדבר מלכות שהוציא לאור גיסו הרב טוביה פלס.

במשך תקופה ארוכה כתב בקביעות טורי דעה במדור 'קוראים כותבים' בשבועון כפר חב"ד במשך שנים ומאז הקמתו של השבועון בית משיח עבר לכתוב שם את טורו הקבוע "התוועדות חסידותית", כן שימש כחבר הנהלת מטה משיח בארץ הקודש

לקראת שנת הלימודים תשס"ה עבר לשמש כמשפיע בישיבת תורת אמת ואחר כך עבר (בשנת תשס"ו) לשמש כמשפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון.

היה ידוע ב'קאך' מיוחד בלימוד ה"דבר מלכות" - שיחות תנש"א ותשנ"ב. במשך תקופה מסויימת אף נטל על עצמו את מימון הדפסת והפצת החוברות השבועיות של שיחות אלו בכל רחבי ארץ הקודש.

מידי יום שישי התייצב למבצע תפילין בכיכר המייסדים בפתח תקווה.

בר"ח תמוז תשע"ט לקה באירוע מוחי ומאז מצבו הלך והתדרדר עד לפטירתו בערב שב"ק (דקות ספורות לפני כניסת שבת) ט"ז תמוז תשע"ט כשהוא בן 61, במוצאי שבת נטמן בבית העלמין אחיעזר הסמוך לכפר חב"ד.

עידודי הרבי להשפעתו וכתביו

באחד מחגי שמחת תורה בשנות הנו"נים (תש"נ - תשנ"ב) סימן לו הרבי בידו הקדושה להצטרף להקפה של המשפיעים^[6].

בשנת תשנ"ג כששלח את ספרו החדש "משיח עכשיו", ושאל האם להתחיל לכתוב ביאור על ספר התניא השיב הרבי ב'הסכמה וברכה'^[7]. בתשרי תשנ"ד הורה לו הרבי (בקשר לספר 'משיח עכשיו') להמשיך בכתיבת ספרים אלו.

המזכיר הרב יהודה לייב גרונר סיפר לימים^[8] שהרבי היה קורא מאמרים שפרסם.

ספריו

משיח עכשיו - סדרת ספרים העוסקים בהסברת החשיבות של תורת חסידות חב"ד ושיטתה. בחלק ד'שיצא לאור בשנת תשנ"ה מתייחס הספר לאמונת החסידים לאחר ג' בתמוז. הסדרה הודפסה בכמה מהדורות. לקראת ה' טבת תש"פ הוציא אירגון ממש את הסדרה כשהיא מחולקת לשלוש חלקים.
פניני התניא - סדרה (ארבעה עשר כרכים) המבארים בסגנון של התוועדות את ספר התניא. הכרך הראשון י"ל בשנת ה'תשנ"ב על ידי מערכת 'ופרצת'. והאחרון (חלק י"ג) י"ל בדידן נצח תש"פ לאחר פטירתו.
בחירתו של הפיקח - ביאור על ארבעה מאמרים יסודיים של הרבי. יצא לאור על ידי מערכת 'ופרצת'.
התוועדות חסידותית - מאמרי הרב גינזבורג כפי שפורסמו בשבועון 'בית משיח' הכוללים בעיקר הוראות מסיפורים שסופרו ע"י המשפיע ר' מענדל פוטרפס.
אוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה - סדרת מאמרים של סיפורים שסיפר ר' מענדל פוטרפס, שיחות של הרבי ומסרים והוראות בעבודת ה', תוך הדגשת הקשר לגאולה ומשיח. המאמרים פורסמו בקביעות בשבועון בית משיח וסודרו בספר לפי מעגל השנה. יצא לאור בשנת תשס"ו.
להביא לימות המשיח - שיעורים בשפה פשוטה כפי שנלמדו ע"י הרב גינזבורג בקונטרס אחרון של פסח התשמ"ז - מאמר דיבור המתחיל "ונחה עליו רוח ה'" וגו' ה'תשכ"ה.

תצלומי ספרי הרב גינזבורג
כריכת הספר 'פניני התניא' כריכת הספר 'פניני החסידות' כריכת הספר 'משיח עכשיו' כריכת הספר 'המשפיע' כריכת הספר התועדויות חסידותיות כריכת הספר בחירתו של הפיקח

‏

משפחתו

חתנו, הרב לוי יצחק נחשון - משפיע בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל ומנהל צבאות השם ארץ הקודש.
חתנו, הרב מוטי ברזל
חתנו , הרב רפאל זלצמן

לקריאה נוספת

משפיע בדור השביעי, הרב יואל חיים רוזן, ספר דמותו של חסיד ע' 45-50.

קישורים חיצוניים

שיעוריו ב'דבר מלכות' (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)
מנחם זיגלבוים, נושא הדגל: קווים לדמותו של המשפיע הרב גינזבורג ע"ה .
שנים עשר כרכים שמביאים את המשיח כתבה לרגל השלמת סדרת 'פניני התניא', כסלו תשע"ז (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)
עיתון החייל לזיכרו
'כתבא רבא - מאמרים, סקירות, הגיגים על יבול הכתיבה של משפיענו הגה"ח ר' חיים לוי יצחק ע"ה גינזבורג' - בתוך גליון 41 של ביטאון החייל מבית ישיבת תומכי תמימים ראשון לציון.
סדר ההשתלשלות - (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)
הרב גינזבורג בהתוועדות סוערת על 'עבודת התפילה', באתר 'לחלוחית גאולתית'

הערות שוליים

↑ כאשר באה בתו מרת פסיה דבורה בלומה בקשרי השידוכין עם הרב לוי יצחק נחשון, הוסיף לעצמו את השם 'חיים' על פי צוואת רבי יהודה החסיד.
↑ ברוך לבקיבקר, יוסף יצחק זלמנוב, חיים שלמה דיסקין, יצחק גרוזמן, שמשון הלפרין. במהלך חורף תשל"ח הצטרפו לקבוצה אלתר בצלאל קופצ'יק, אברהם משה, ושלמה זלמן לנדא. זכרונות שכתב הרב גינזבורג מהתחלתה של שליחות זו שנה לאחר התרחשות הדברים פורסמו בביטאון 'החייל' גל' 30 (ע' 9 - 10) וגל' 31 (ע' 12 - 13)
↑ היומן נדפס לימים בשני חלקים בביטאון 'החייל' של ישיבת תות"ל ראשון לציון - בגליון 41 (עמוד 40 ואילך) ובגל' 42 (ע' 36 ואילך)
↑ להרחבה, ראו בקובץ הפלפולים 'מגדל דוד' חלק ח'.
↑ קונטרס זכרון הרב משה מרדכי ע' 12
↑ מפי הת' יוסף יצחק שיחי' טורין ששמע זאת ממנו
↑ פניני התניא ח"א ע' 3
↑ בשנותיו האחרונית - לת' עומרי רחמים שיחי' בכר

[1] כאשר באה בתו מרת פסיה דבורה בלומה בקשרי השידוכין עם הרב לוי יצחק נחשון, הוסיף לעצמו את השם 'חיים' על פי צוואת רבי יהודה החסיד.

[2] ברוך לבקיבקר, יוסף יצחק זלמנוב, חיים שלמה דיסקין, יצחק גרוזמן, שמשון הלפרין. במהלך חורף תשל"ח הצטרפו לקבוצה אלתר בצלאל קופצ'יק, אברהם משה, ושלמה זלמן לנדא. זכרונות שכתב הרב גינזבורג מהתחלתה של שליחות זו שנה לאחר התרחשות הדברים פורסמו בביטאון 'החייל' גל' 30 (ע' 9 - 10) וגל' 31 (ע' 12 - 13)

[3] היומן נדפס לימים בשני חלקים בביטאון 'החייל' של ישיבת תות"ל ראשון לציון - בגליון 41 (עמוד 40 ואילך) ובגל' 42 (ע' 36 ואילך)

[4] להרחבה, ראו בקובץ הפלפולים 'מגדל דוד' חלק ח'.

[5] קונטרס זכרון הרב משה מרדכי ע' 12

[6] מפי הת' יוסף יצחק שיחי' טורין ששמע זאת ממנו

[7] פניני התניא ח"א ע' 3

[8] בשנותיו האחרונית - לת' עומרי רחמים שיחי' בכר

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 בשנת [[תשל"ז]] נמנה על הקבוצה המייסדת של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] יחד עם חבריו לספסל הלימודים בישיבה בכפר חב"ד{{הערה|[[ברוך לבקיבקר]], [[יוסף יצחק זלמנוב]], [[חיים שלמה דיסקין]], [[יצחק גרוזמן]], [[שמשון הלפרין]]. במהלך חורף תשל"ח הצטרפו לקבוצה [[אלתר בצלאל קופצ'יק]], [[אברהם משה]], ו[[שלמה זלמן לנדא]]. זכרונות שכתב הרב גינזבורג מהתחלתה של שליחות זו שנה לאחר התרחשות הדברים פורסמו ב[https://drive.google.com/file/d/1kf9TebqecrUdRY9YD7oz7SIZm1xcNAmS/view?usp=sharing ביטאון 'החייל' גל' 30] (ע' 9 - 10) ו[https://drive.google.com/file/d/1Dzyis8_ZXsibepvkg97g2FU-3N1w4mwY/view?usp=sharing גל' 31] (ע' 12 - 13)}} כשהוא מוסר שיעור בתניא בפני תלמידי הישיבה. במסגרת שליחות זו הוזמנו ע"י הרבי לשהות בחודש ניסן [[תשל"ח]] במחיצת הרבי כשהרב גינזבורג כותב יומן מפורט מחודש זה במחיצת הרבי{{הערה|היומן נדפס לימים בשני חלקים בביטאון 'החייל' של ישיבת [[תות"ל ראשון לציון]] - ב[https://drive.google.com/file/d/10v9AmySwh4omTIDvxKyr2AvRgFM0f-Nq/view?usp=sharing גליון 41] (עמוד 40 ואילך) וב[https://drive.google.com/file/d/1kaJ-9B8MYZtAiaO_-uhC4OAPcTcbIHYM/view?usp=sharing גל' 42] (ע' 36 ואילך)}}.
-[[קובץ:צילום מסך 2022-07-19 022343.png|ממוזער|הרב גינזבורג מוסר מכתב לרבי]]
+[[קובץ:צילום מסך 2022-07-19 022343.png|ממוזער|הרב גינזבורג מקבל קונטרס מהרבי בזאל גדול ב770]]
 לקראת שנת הלימודים [[תש"מ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'{{הערה|להרחבה, ראו בקובץ הפלפולים 'מגדל דוד' חלק ח'.}}. במהלך הקבוצה למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ואף זכה לשמש כ[[חוזר]] על [[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]].