אורות פשוטים

שיטת הריקאנטי באורות דאצילות הוא שהם פשוטים. תואר ספירות (בהע"ס) דאצילות קאי רק על הכלים דספירות והאור שלהם הוא פשוט לגמרי (כי האור אין לו שום גדר ספירה). הכלים הם נבראים חדשים כיש מאין והם גבול ממש.

שיטת זו מתאימה לשיטת המהר"ל שחולק על ההרמב"ם שסובר שהוא המדע היודע והידוע.

מהמעלות בשיטה זו: מה שהקב"ה יודע הכל בורא הכל ה"ז רק בכלים וממילא אין בו יתברך שום שינוי מהתנהלות הנבראים. מהחסרונות בשיטה זו: נראה קצת כאילו עזב הוי' את הארץ ח"ו וכאילו התנהלות הנבראים הוא ע"י דבר אחר זולתו יתברך.

תיווך הרמ"ק והאריז"ל

בפרדס מהרמ"ק משמע שסובר שהאורות מצויירים כי לשונו משמע שעיקרי הספירות הן האורות והכלים הם רק לבושים אליהם מ"מ כמה מקומות בדא"ח מבארים שנוטה יותר לומר שהאורות פשוטים והמשכת הקו הוא מאור הבל"ג ומה שאמר שעיקר הספירות הן האורות הוא דוקא לאחר התלבשותו בכלי (כי החיות של דבר הוא עיקרו).

לפי הבנה זו, כך היא תיווכו ותיווך האריז"ל בין השיטה של הרקנתי (והמהר"ל) שהאורות פשוטים להשיטה של המערכת (והרמב"ם שהאורות מצויירים): ספירות הם גם האורות וגם הכלים שזהו כשיטת המערכת אלא שציור זה שבאורות נעשה בהם דוקא בבוא האור אל הכלי ורק ביחס לההשפעה הבאה דרך הכלי, אבל האור קודם שבא בכלי הוא פשוט לגמרי כשיטת הרקנטי (אלא שהרקנטי סובר שאין ציור באור גם בבואו לכלים, דהיינו שמה שההשפעה שבאה דרך הכלי הוא מצוייר אין זה מתייחס לאור כלל)

כמה מקומות בדא"ח מבארים תיווך האריזל באופן שמתאים יותר עם השיטה שאורות מצויירים

משלים

מים הנמצאים בכלי מגוונת

הרואה מים (שהם פשוטים) תוך כלי מגוונת, רואה את המים כאילו מצויירים הם. כמובן, גוון זה אינו נמצא במים כלל, אלא שרק נראה כך מחוץ לכלי