נחלת הר חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף
(←קישורים חיצוניים: תיקון) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (←תפקידים בקהילה: לתועלת הקוראים) |
||
| שורה 82: | שורה 82: | ||
==תפקידים בקהילה== | ==תפקידים בקהילה== | ||
{{טורים|תוכן= | |||
*רב הקהילה - הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] | *רב הקהילה - הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] | ||
*[[משפיע]] הקהילה - הרב [[מיכאל מישולובין]] | *[[משפיע]] הקהילה - הרב [[מיכאל מישולובין]] | ||
| שורה 106: | שורה 107: | ||
* יו"ר מרכזי יד לילד - הרב [[אלימלך הרצל]] | * יו"ר מרכזי יד לילד - הרב [[אלימלך הרצל]] | ||
* ראש [[כולל תפארת זקנים]] - הרב [[יחזקאל כהן]] | * ראש [[כולל תפארת זקנים]] - הרב [[יחזקאל כהן]] | ||
}} | |||
==פגיעת הטיל בנחל'ה== | ==פגיעת הטיל בנחל'ה== | ||
גרסה מ־06:52, 9 ביוני 2023
שכונת נחלת הר חב"ד (מכונה גם:נחל'ה) היא שכונה חב"דית בעיר קריית מלאכי, כיום מתגוררים בה יותר מאלף ומאתיים משפחות חב"דיות, ויש בה את הריכוז השני בגודלו של חסידות חב"ד בארץ הקודש (לאחר כפר חב"ד).
תהליכי הקמה
כאשר הרבי הורה לאתר מקום מתאים להקמת שכונה לעולים וחסידים, חיפשו כמה מעסקני חב"ד שטח הולם אך בתקופה זו שרר מחסור חמור בדירות בכל הארץ ולא נמצא מקום מתאים. בהמשך הימים במהלך שיחה שגרתית של אחד מבכירי משרד הבינוי והשיכון עם ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק הוא אמר לו שיש בקריית מלאכי כ-80 יחידות דיור בלתי מאוכלסות שמחכות לאכלוס מהיר, אך בעקבות מיקומה המבודד של העיר אין להם ביקוש. לאחר-מכן ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק כתב על-כך לרבי ושאל האם להקים שם את השכונה החב"דית, וקבל את ברכתו של הרבי וכך החל רעיון הראשוני של הקמת השכונה החב"דית בקריית מלאכי. לאחר גיבוש צעדים אופרטיביים, נשלח מכתב מפורט לרבי, ואז התקבל מענה במברק מכ"ג שבט תשכ"ט: "נכונה ההצעה דקריית-מלאכי בהתנאים שמסרם, וכן שחלק דאברכי הכולל דכפר חב"ד יתיישבו שם. בברכת הצלחה לגמר טוב בהנזכר לעיל". במהלך שלבי הבניה ביקש הרבי מהרב אפרים וולף לאסוף קבוצת אברכים ולהכין רשימה של שלוחים שיבואו לקריית מלאכי. ובסמיכות לשבת זכור הגיעו 10 משפחות של מתיישבים להתיישב בנחל'ה[1].
לאחר מכן עולי רוסיה השתכנו בשכונה וביססו אותה.
עם הקמתה של השכונה עלתה הצעה על ידי עסקני חב"ד בארץ הקודש להעביר את 'יקב שמשון' שהיה בבעלותו של ר' יונה מנדלסון, מירושלים לשכונה החדשה ובכך לתרום להתפתחותה גם מהצד הכלכלי, אך בסופו של דבר הרעיון לא בא לידי פועל[2].
בשנת תשל"א הציע הרבי לפתוח גמ"ח בראשות הרב בערל ריקמן, הרב נפתלי קרביצקי והרב קולאשר.
בשנת תשל"ב נפתחה ישיבת תומכי תמימים בנשיאות הרבי ובעידודו על ידי הרב מרדכי קוזלינר.
בשנת תשל"ג - בהתעסקותו של ר' מוטל קוזלינר הוקם ועד נחלת הר חב"ד בנשיאות הרבי. תחת הועד היו המוסדות: בית הספר למלאכה, ובית ספר בנות, והכולל. חברי הועד: הרב יצחק ירוסלבסקי, הרב בנימין גורדצקי, הרב מרדכי קוזלינר, הרב לוי פרסמן, הרב אלתר הבר, הרב משה חכשוילי, הרב ברל ריקמן, והרב אלייב.
בשנת תשנ"ג הוקמה שכונת בת בשם גני חב"ד שהתמזגה עם שכונת נחלת הר חב"ד.
בשנת תש"ס הוקמה שכונת בת חדשה בשם נחלת מנחם.
ספרי תורה מהרבי
בשנת תשכ"ט, בהוראת הרבי בחרו שני ספרי תורה מתוך הספרים שעמדו בארון הקודש בבית חיינו 770. לאחר שנבחרו שני ספרי התורה, הועברו אלו לחדרו של הרבי, כאשר במקביל הוכנו להם מעילים עליהם נרקם הכיתוב: "ביהכ"נ חב"ד בנחלת הר חב"ד בארץ הקודש תובב"א, נשלח על ידי הרבי (ליובאוויטש)". ספרי התורה היו שונים לחלוטין זה מזה - האחד קטן ולו נתפר מעיל בצבע לבן, ואילו השני גדול ממדים, ולו נתפר מעיל בצבע שחור כהה. בתום מלאכת תפירת המעילים והלבשתם, הושבו ספרי התורה לארון הקודש.
הרבי הסביר את הסיבה לשליחת שני ספרי תורה (ולא אחד [כנדרש לקרה"ת בכל שבת] או שלש [כנדרש לקרה"ת בשמח"ת ובשבת ר"ח טבת]), כי הם נשלחו לקראת פסח, בו מוציאים שני ספרי תורה.
לקראת משלוח הספרים הורה הרבי שפמליה של עשרה חסידים תלווה את ספרי התורה לשדה התעופה ע"ש קנדי, מתוכם יהיו שלושה חברי כולל האברכים שבקראון הייטס. הרבי הורה שהרב זלמן שמעון דבורקין, רב השכונה, יבחר את השלושה.
המשלוח נקבע ליום י"א ניסן, יום הולדתו של הרבי. באותו יום נסע הרבי לאוהל הק' ולפני יציאתו לדרך נכנס לבית הכנסת ב– 770 יחד עם הרב בנימין גורודצקי ומזכיריו הרב חודקוב, הרב קליין והרב גרונר. הרבי ניגש לארון קודש שם עמד כבר גבאי בית המדרש הרב יוחנן גורדון. הרבי נתן לו מאתיים דולרים בהם נרכשו ספרי התורה שנבחרו מבעוד מועד.
הרבי חייך אל הרב גורדון ובירכו במאור פנים 'איר זאלט דערלעבן משיח'ן' [= תזכו לחיות בביאת המשיח]. ספר תורה אחד נתן הרבי בידי מזכירו הרב חודקוב והשני בידי הרב בנימין גורודצקי, והם העלום אל בית הכנסת הקטן בקומה הראשונה של 770 (ה'זאל הקטן'). כאשר נכנסו לבית הכנסת, נמסרו ספרי התורה לרבי והוא מסרם לרב חודקוב שהכניסם לתוך ארון הקודש[3].
לאחר מכן נסע הרבי ל'אוהל' ובשובו התפלל מנחה. בתום התפילה הוציאו את ספרי התורה מארון הקודש וכשהרבי לבוש בגדי שבת אזור באבנט, ליווה את ספרי התורה עד מכוניתו של הרב בנימין קליין. מסביב למכונית כבר עמדו זקני החסידים הרב אליהו ייאכיל סימפסאן, הרב שלמה אהרן קזרנובסקי והרב זלמן דוכמן. במרחק מה נעמדו חסידים ותמימים רבים. הרב קליין פתח את דלתות הרכב והכניס את ספרי התורה למכונית. המדובר היה שהרב גורודצקי ייסע עם הספרים לארץ הקודש והרב חודקוב ילווה אותם עד לשדה התעופה ויחזור. לפתע הורה הרבי שהרב חודקוב ילווה את הספר תורה כשהוא לבוש סרטוק. הרבי אמר לו שילך לחדרו הקדוש ויקח משם את הסרטוק של הרבי, הרבי נתן לרב חודקוב את המפתח לחדרו הקדוש כדי שבחזרתו משדה התעופה, אם הרבי לא יהיה בחדרו, יוכל הרב חודקוב להחזיר את הסרטוק למקומו.
הרב חודקוב אכן לבש את הסרטוק, וביחד עם הפמליה שהוכנה מבעוד מועד, נסעו לשדה התעופה 'קנדי'. הקהל הרב שנכח במקום ליווה את המכונית עם ספרי התורה עד לפינת הרחוב. בשדה התעופה 'קנדי' חזר הרב נתן גורארי' מאמר חסידות.
בשדה התעופה בן גוריון בלוד, כבר המתינה משלחת רבנים ונכבדים וקיבלה ברוב כבוד את הרב גורודצקי שהגיע עם ספרי התורה.
יחד עם ספרי התורה שלח הרבי אגרת מיוחדת בה הבהיר כי אין הוא צריך להסביר מדוע הוא שולח את ספרי התורה, אלא ציטט בארוכה את אגרת אדמו"ר הריי"צ בעת ששלח ספרי תורה למייסדי כפר חב"ד. באותו מכתב כותב הרבי הריי"צ שצריך להתבונן בכך שההשגחה העליונה הביאה את המתיישבים לארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה, וספר התורה יהיה לאות זכרון לסדר את החיים על פי התורה, ולחנך את הבנים והבנות בדרך התורה ללא פשרות.
חגיגת הכנסת ספרי התורה התקיימה ביום י"ט בניסן, ד' חול המועד פסח, בהשתתפות חסידי חב"ד המקומיים וחסידי חב"ד שבאו מכל קצות הארץ ליטול חלק בחגיגה מיוחדת זו. התהלוכה יצאה מבנין המועצה המקומית לעבר בית הכנסת בנחלת הר חב"ד, תוך שירה וריקודים ושמחה פורצת גדר. שני ספרי התורה הוכנסו ברוב פאר והדר לבית הכנסת בשכונה החדשה.
כעבור מספר שנים נבנה בית כנסת המרכזי בשכונה עבור חסידי חב"ד ובני הקהילה הגרוזינית נותרו להתפלל בבית הכנסת הישן. ספר תורה הגדול נותר בבית הכנסת הישן, ואילו ספר תורה הקטן הועבר לבית כנסת חב"ד החדש. עם הזמן התיישן הספר והתגלו בו בעיות רבות אשר עיכבו את תיקונו. בשנת תשס"ט, לאחר התעוררות של קבוצת חסידים, גויס מימון לתקן את הספר ולאחר עמל רב חודש הספר וגם נקנה בעבורו כתר תואם לכתר של ספר התורה הקטן ב-770 המכונה "הספר תורה של הרבי". ספר התורה מוצא בשבתות לקריאת מפטיר.
בתי כנסת
בשכונה קיימים מספר בתי כנסת, המשמשים את חסידי חב"ד תושבי השכונה:
- בית יצחק - בית הכנסת המרכזי.
- בית הכנסת חמ"ה.
- בית הכנסת לעולי גרוזיה וסמרקנד.
- בית הכנסת 'תפארת אליעזר'.
- בית הכנסת 'בית משיח'.
- בית הכנסת 'חבדניצע שול'.
- 'הצעירים' - בנין חמ"ה.
- בית כנסת 'קוזלינר' - בבניין ישיבת תומכי תמימים.
- בית הכנסת 'תלמוד תורה'.
מקוואות
כיום קיימים בנחלת הר חב"ד שני מקוואות
- מקווה נחלת מנחם - 'תפארת אליעזר', נבנה על ידי הרב בועז לרנר.
- המקווה החדש "מי משה" הבנוי במקום של המקווה הישן המקורי.
מוסדות חינוך
- גני ילדים (נכון לשנה"ל תשפ"ג פועלים כ-20 גני חב"ד בקריית מלאכי)
- תלמוד תורה
- בית הספר בנות
- תיכון בית חנה
- בית הספר למלאכה
- מעון יום חמ"ה
- ישיבת תומכי תמימים
- ישיבת בית הר"מ
- כולל אברכים - חמ"ה (התייסד ע"פ הוראת הרבי)
- כולל תפארת זקנים.
עמותת נחלת הר חב"ד
| ערך מורחב – עמותת נחלת הר חב"ד |
בשנת תשל"ג הוקמה באופן רשמי עמותת "נחלת הר חב"ד", ואף אושר כחוק תקנון העמותה בה חברים כל חסידי חב"ד המתגוררים בנחלת הר חב"ד "הסרים למרות כ"ק האדמו"ר שליט"א מליובאוויטש". התקנון נשלח לרבי, ואנ"ש זכו למכתב מהרבי על הקורת רוח שהדבר גרם לו.
תפקידים בקהילה
- רב הקהילה - הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי
- משפיע הקהילה - הרב מיכאל מישולובין
- יו"ר ועד השכונה - הרב יצחק בליז'ינסקי (במשך עשרות הרב מרדכי גורודצקי מילא את תפקיד זה).
- מזכיר הועד - ר' הרצל מימון
- מנהל ישיבת תומכי תמימים - הרב שמואל אליעזר קוזלינר
- יו"ר 'ועד המוסיפין' - הרב אברהם (בומי) פרידלנד
- מנהל צעירי חב"ד - הרב ליפא קורצוויל ע"ה.
- גבאי בית-הכנסת חב"ד המרכזי - ר' אליעזר שייקביץ ור' בצלאל גלויברמן
- רב אנ"ש מק"ק ביכנ"ס עולי גרוזיה ורב ראשי ליהדות גרוזיה - הרב חכם שבתי מיכאלשוילי
- מנהל הגנים וישיבת בית הר"מ - הרב נתן וולף
- מנהל התלמוד-תורה - הרב אהרן מנגמי
- חבר לשכת הרבנות ודיין בבית דינו של הרב ירוסלבסקי - הרב יעקב שוויכה
- רב ומו"צ - הרב אהרן בן ציון ירוסלבסקי
- מנהלת תיכון חב"ד, יעל עזריאל
- מנהלת בית ספר בנות חב"ד, שטערנא שרה שוויכה
- ראש ישיבת בית הר"מ - הרב שלום דובער כהן
- משפיע בישיבת בית הר"מ - הרב יוסף יצחק גנזבורג
- נציג חב"ד בעירייה - ר' בצלאל מזרחי
- ראש כולל האברכים - הרב שמואל כהן
- מנהל חב"דניצע שול - הרב אליהו וילהלם
- משפיע בית כנסת לצעירים - הרב משה הבר
- מנהלי חמ"ה - הרב יוסף יצחק ניסילביץ', הרב שמואל לוין
- יו"ר מרכזי יד לילד - הרב אלימלך הרצל
- ראש כולל תפארת זקנים - הרב יחזקאל כהן
פגיעת הטיל בנחל'ה
בר"ח כסלו תשע"ג בעקבות סדרה של הפגזות טילים באזור הדרום במהלך מבצע "עמוד ענן", פגע טיל בבניין בו שכנו באותו זמן משפחת השלוחים להודו משפחת הרב שמואל שארף ורעייתו מרת מירה, כאשר הטיל פגע בסלון בזמן שהמשפחה לא הספיקה למצוא מקום מסתור. השליחה מרת מירה נהרגה במקום ובעלה והילדים נפגעו קשה מרסיסי הטיל. כמו כן נהרגו עוד שני תושבי השכונה ר' אהרון סמדג'ה והבחור יצחק אמסלם. לאחר מכן ולאחר פטירת הרב בועז לרנר ור' בנציון בטאשווילי בדמי ימיהם נערכה בבית הכנסת המרכזי של השכונה עצרת התעוררות בהשתתפות רב הקהילה הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי ומשפיע הקהילה הרב מיכאל מישולובין, אישי ציבור ועוד.
לקריאה נוספת
- קונטרס נחלת הר חב"ד
- תורת נחלת הר חב"ד
- נחלה בלי מצרים - יו"ל ע"י ועד נחלת הר חב"ד בעריכת יצחק וויינטראוב, שבת זכור תשפ"ב.
- שניאור זלמן ברגר. הרבי לא הסתפק בבתי כנסת חב"ד בשכונת נחלת הר חב"ד, ודאג לבניית בתי כנסת נוספים "כרצון כל עדה", שבועון בית משיח מס' 1326 ע' 26-31
קישורים חיצוניים
- שניאור ברגר, הנחלה של הרבי, קובץ מיוחד ליובל ה-50 לייסודה של נחלת הר חב"ד
- נחלת הר חב"ד, בתוך קובץ "ושמחתם לפני ה'" - בהוצאת ועד חיילי בית דוד, תשע"ט, ע' 22
- זושא וולף, ייסודה והתפתחותה של שכונת נחלת הר חב"ד, ההוראות, הדיווחים ואגרות-הקודש, תשע"ט
- שניאור ברגר, ונתן לנו את התורה - דיינו!, סקירה על ספרי התורה ששלח הרבי לשכונה עם ייסודה
שבועון בית משיח - מענדי קורטס, יריעת היסטוריה: מאבקים שניהלו עסקני חב"ד על דירות פנויות בשכונה המתמלאת, כ"ז שבט תשפ"א
הערות שוליים
- ↑ ביניהם משפחת הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, משפחת יצחק יעקב הולצברג, משפחת הרב אברהם אלתר הבר ועוד.
- ↑ יסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד.
- ↑ הרבי מלווה את ספר התורה שנשלח לנחל'ה
