תומכי תמימים לוד: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־01:10, 9 ביוני 2023

תומכי תמימים לוד
חזית בנין הזאל
אפיון	ישיבה קטנה
תאריך יסוד	שבט תש"ט
מיקום	לוד
מייסד	ר' זושא וילימובסקי
ראש הישיבה	הרב יצחק אייזיק קעניג
משגיח ראשי	הרב יוסף יצחק בוטמן
מספר תלמידים	330
ספר פלפולים	100
קובץ הערות	הערות התמימים ואנ"ש

ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית לוד היא הישיבה המרכזית של חסידי חב"ד בישראל, השוכנת בלוד.

היסטוריה

הישיבה בפרדס

בראשית שנת תש"ט הגיעה ארצה קבוצה גדולה של חסידי חב"ד מרוסיה, אשר קיבלו את ברכתו של אדמו"ר הריי"צ והצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית בבריחה הידועה דרך לבוב, ולאחר תקופה במחנות באירופה הגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שחינכו ברוסיה בחירוף נפש את ילדיהם, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה בתל אביב ישיבת "אחי תמימים" בה למדו כמאה תלמידים ובירושלים פעלה ישיבת "תורת אמת", אך שתי מוסדות אלו לא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, מה גם שכבר באותה שעה אותם עולים חשבו גם על תלמידים נוספים שבבוא היום יחפשו מוסדות לימוד.

בתחילת חודש שבט תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרב שרגא מלך קפלן, הרב אריה זאב ליפסקר, הרב דב בעריש רוזנברג ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת מלחמת השחרור נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.

באחד הימים הגיע ר' זושא וילימובסקי ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת תומכי תמימים במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב שרגא מלך קפלן משמש כר"מ הראשון. הישיבה כונתה בשם הפרדס מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים.

כעבור שבועיים מהקמת הישיבה, הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום. עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. אדמו"ר הריי"צ בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת תרפ"ט, בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה ללוד בדרכו לירושלים, הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה^[1].

האגרות הראשונות מאת אדמו"ר הריי"צ ביחס להתייסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב קפלן והאחרת אל הרב זושא. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד^[2].

כך נוסדה ישיבת "תומכי תמימים" המרכזית בלוד, אותה ניהל ר' זושא וזמן קצר לאחר הקמתה, הישיבה קיבלה את חסות אגודת חסידי חב"ד באה"ק בראשות הרב אליעזר קרסיק ופעלה על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ והרבי^[3]. חלק חשוב היה לר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי עולי תימן לחב"ד ושילובם בישיבת תומכי תמימים לוד^[4].

ר' זושא התמסר כוחות נפשו וגופו להבאת תלמידים לקליטתם ולהחזקת הישיבה, את האחריות של קיום הישיבה נטל על כתפיו והוא דאג לרווחת התלמידים בגשמיות וברוחניות באותה תקופה ביקר רבות בבתי הכנסת ברחבי ארץ הקודש וגייס תרומות להחזקת הישיבה וקיומה על ידי נאומיו המלהיבים^[5].

התפתחות הישיבה

בקיץ תשי"א עברה ישיבת 'אחי תמימים' שבתל אביב על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.

על העתקת הישיבה, דיווח הרב שלמה חיים קסלמן לרבי ביום ח' באייר תשי"א: "מראש חודש אייר הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".

בשנת תשכ"ג עברה הישיבה הגדולה לכפר חב"ד והישיבה הקטנה נשארה בלוד עד היום הזה.

בערב י"ט מרחשון תשכ"ז התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט שעפ"י מכתב הרבי משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור הישיבה. בתאריך ט"ו אייר תשכ"ח הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.

את הישיבה ניהל עד לפטירתו הרב אפרים וולף בסיוע בנו ר' ברק'ה וולף. ראשי הישיבה היו הרב ברוך שמעון שניאורסון והרב ישראל גרוסמן. משפיע הישיבה, הרב שלמה חיים קסלמן, היווה הדמות הדומיננטית בישיבה, והיה בעל השפעה רבה על הבחורים. אחד הרמי"ם היה הרב אברהם וינברג מסלאנים שכיהן עד להכתרתו כאדמו"ר מסלאנים.

לאחר סגירת מוסדות הלימודים בתקופת הקורונה, הישיבה פתחה מסלול שיעורים דרך מערכת טלפונית. בחודש סיוון תש"פ נפתחו מספר סניפים ברחבי הארץ^[6]. עד חודש אלול נפתחו בשלבים קפסולות בישיבה בלוד ובמבנה שהוקם במתחם בית ספר למלאכה שבכפר חב"ד. בחודש חשוון תשפ"א, התאחדו שניהם חזרה לישיבה בלוד.

בראשות הישיבה כיום עומד הרב יצחק אייזיק קעניג. המשפיע והמשגיח הראשי הוא הרב יוסף יצחק בוטמן והמנהל הרוחני הוא הרב מנחם מרדכי קעניג. בהנהלה הגשמית חברים הרב מנחם לרר הרב שלום בער חדד, והרב אליקים וולף.

בחודשי הקיץ של השנה (תשפ"ג) החלו שיפוצים נרחבים בפנימייה וב'זאל', לרווחת התלמידים. השיפוצים צפויים להימשך עד תחיל החורף של תשפ"ד.

נכון לשנת תשפ"ג לומדים בישיבה למעלה מ-330 תמימים.

מטות בישיבה

בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד מהנהלת הישיבה.

את"ה -ארגון תלמידי הישיבות - תחת מטה זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון מבצע תפילין, מבצע חנוכה, מבצע פורים, מבצע עשרת הדיברות, מבצע שופר ועוד.
הערות התמימים ואנ"ש - תחת מטה זה עומד מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה והפצתם בישיבה ובבתי כנסת בעיר לוד.
מטה לקוטי שיחות - אחראי על סדר לקוטי שיחות המתקיים בכל יום בישיבה אחרי תפלת ערבית.
מטה משיח וגאולה - אחראי על סדר משיח וגאולה המתקיים בכל יום בישיבה, בסדר הכנה, ולאחר התפילה. למטה שלוחה נוספת בשיעור א' וב' תחת המטה הכללי, המפעילות את שיעורי משיח וגאולה לאחר תפילת שחרית אצל שיעור א'-ב'.
מטה רשימות - אחראי על החדרת ה'קאך' בלימוד הרשימות, ועל סדר רשימות שנערך בכל שבוע בישיבה בצהרי השבת.
מטה wlcc- אחראי על הקרנת פארבריינגען של הרבי בכל יום שישי לפנות בוקר, על הקרנת וידאו של הרבי בכל מוצאי שבת ב'זאל', והקרנת קטעים יומיים בפנימיית הישיבה.
מטה רמב"ם - אחראי על סדר הלימוד בשיעור היומי ברמב"ם המתקיים בכל יום בהפסקה הגדולה.
מטה תניא - אחראי על סדר תניא בעל פה המתקיים בכל יום לפני סדר חסידות בוקר.
מטה שעה שישית - אחראי על 'סדר השכם' בשעה שש בשבת בבוקר.
מטה דעם רבינ'ס שפראך - אחראי על החדרת ה'קאך' בלימוד שפת האידיש ובהדפסת מילונים שבועיים לשיחות הלקו"ש באידיש, והדפסת עלונים בנושא.
מטה אגרות - מופעל על ידי השלוחים, האחראי על סדר לימוד אגרות בחדרי השינה לפני זמן שינה.
מעשה בפועל - המטה מוציא מזמן לזמן תמימים לעסוק במבצע ספר התורה הכללי ושל ילדי ישראל. ^[7].
מטה הקהל - אחראי על החדרת העניין העוצמתי של שנת הקהל, על ידי מבצעים נושאי פרסים וסדרים שונים.

צוות הישיבה

ההנהלה

הרב יצחק אייזיק קעניג - ראש הישיבה
הרב יוסף יצחק בוטמן - משפיע ראשי ומשגיח ראשי
הרב מנחם מרדכי קעניג - מנהל רוחני
הרב שלום בער חדד - מנהל גשמי
הרב שלום דובער אדרי - משגיח
הרב חיים זעליג אלטהויז - משגיח

שיעור א'

הרב אריה קדם - ר"מ ומג"ש בגמרא לגירסא
הרב מנחם מענדל לוין - משפיע
הרב שלום דובער לסקר - ר"מ
הרב משה שלמה לויטין - משפיע
הרב עשהאל ישעיהו - מג"ש בגירסא
הרב חיים קוט - ר"מ
הרב מנחם מענדל לווינזון - משפיע ומג"ש בגמרא לגירסא
הרב צבי הלפרין - ר"מ, מג"ש בגירסא ומשיב בסדר 'הכנה'
הרב מנחם מענדל ליפקין - ר"מ
הרב ברוך מרגליות - משפיע ומג"ש בגמרא לגירסא

שיעור ב'

הרב דב קוק - ר"מ
הרב שלום הלל - משפיע ומשגיח בסדר 'גמרא גירסא'
הרב יהודה לייב זילברשטרום - ר"מ ומשיב ב'סדר הכנה'
הרב חיים זעליג אלטהויז (לוד) - משפיע
הרב מנחם מענדל כץ - ר"מ
הרב מאיר מזרחי - מג"ש בחסידות בוקר ומשיב ב'סדר הכנה' ו'גירסא'
הרב אברהם יצחק בראך - משפיע ומשיב ב'סדר גירסא'
הרב חננאל חדד - ר"מ
הרב ד"ר נטע זאב גרליצקי - משפיע

שיעור ג'

הרב יצחק אייזיק קעניג - ראש ישיבה, ר"מ
הרב שלום דובער אדרי - משפיע
הרב מתתיהו ווינברג - ר"מ
הרב יוסף יצחק בוטמן - משפיע ומשגיח
הרב דוד בייטש - ר"מ
הרב מנחם מרדכי קעניג - מג"ש בחסידות בוקר
הרב שמעון גופין - משפיע ומשיב בגמרא לגירסא
הרב מנחם יהושע טייטלבוים - ר"מ
הרב חננאל חדד - משפיע

כללי

הרב ראובן בראל - נו"נ, ובודק המבחנים בגמרא לגירסא, שו"ע ומשיב בסדר גמרא לגירסא
הרב שמעון גופין - עורך המבחנים בגמרא לגירסא ומשיב בסדר גמרא לגירסא
הרב דוד תעיזי - משיב ב'סדר הכנה'
הרב נפתלי ועקנין - משיב בסדר גמרא לגירסא
ר' מנחם ישעיהו - מנהל הפנימייה
ר' שמעון ישעיהו - מנהל המטבח
ר' שניאור זלמן מחפוץ - מדריך
ר' אהרון מיראשווילי - מדריך
ר' ציון אמיתי - מדריך
התמים שמוליק גרוזמן מדריך
התמים שלום לאופר - מדריך

התלמידים השלוחים

הת' השליח אברהם בקרמן
הת' השליח לוי גולדשמיד
הת' השליח לוי וילהלם
הת' השליח יענקי מרטון
הת' השליח יודי קטאשווילי
הת' השליח יוסי שוויכה

צוות בעבר

ראו גם

לקריאה נוספת

זושא וולף, המנהל - תולדות הרב אפרים וולף
זושא וולף, ימי תמימים - ארכיון הישיבה, תשס"ד-תשע"ב.
זושא וולף, דובר שלום - קורות חייו של הרב שלום דובער וולף ממנהלי הישיבה, תשס"ט.
שניאור זלמן ברגר, עבד אברהם אנכי - על ייסוד הישיבה, תשע"ב.
שניאור זלמן ברגר, הפרטיזן - קורות חייו של הרב זושא וילימובסקי, ממייסדי הישיבה.

קישורים חיצונים

הערות שוליים

↑ זושא וולף, ימי תמימים, חלק א' עמוד 34
↑ זושא וולף, ימי תמימים, חלק א' עמוד 34
↑ שניאור זלמן ברגר, הפרטיזן תשס"ה, פרק ז
↑ ר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי תימן לחב"ד. וראה שניאור זלמן ברגר, הפרטיזן תשס"ה, וזושא וולף, ימי תמימים, חלק א' במבוא
↑ זושא וולף, ימי תמימים, חלק א' עמוד 38
↑ בכפר חב"ד, בלוד, בירושלים, בביתר, בערד, בנחל'ה, ובמגדל העמק.
↑ בעבר עסק גם במבצע נש"ק עד שקיבל תשובה באיגרות להפסיק עם נש"ק.

[1] זושא וולף, ימי תמימים, חלק א' עמוד 34

[2] זושא וולף, ימי תמימים, חלק א' עמוד 34

[3] שניאור זלמן ברגר, הפרטיזן תשס"ה, פרק ז

[4] ר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי תימן לחב"ד. וראה שניאור זלמן ברגר, הפרטיזן תשס"ה, וזושא וולף, ימי תמימים, חלק א' במבוא

[5] זושא וולף, ימי תמימים, חלק א' עמוד 38

[6] בכפר חב"ד, בלוד, בירושלים, בביתר, בערד, בנחל'ה, ובמגדל העמק.

[7] בעבר עסק גם במבצע נש"ק עד שקיבל תשובה באיגרות להפסיק עם נש"ק.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 |תאריך סגירה=
 |מיקום=[[לוד]]
-|מייסד=[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
+|מייסד=ר' [[זושא וילימובסקי]]
 |ראש הישיבה= הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]
 |משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]
@@ שורה 27: / שורה 27: @@
 [[קובץ:הישיבה בפרדס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם]]
-בראשית שנת [[תש"ט]] הגיעה [[ארץ הקודש|ארצה]] קבוצה גדולה של חסידי חב"ד מרוסיה, אשר קיבלו את ברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] והצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה דרך לבוב]], ולאחר תקופה במחנות באירופה הגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שעסקו ב[[רוסיה]] בחירוף נפש בחינוך ילדי ישראל, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה ב[[תל אביב]] ישיבת "[[אחי תמימים]]" בה למדו כמאה תלמידים וב[[ירושלים]] פעלה ישיבת "[[תורת אמת]]", אך שתי מוסדות אלו לא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, מה גם שכבר באותה שעה אותם עולים חשבו גם על תלמידים נוספים שבבוא היום יחפשו מוסדות לימוד.
+בראשית שנת [[תש"ט]] הגיעה [[ארץ הקודש|ארצה]] קבוצה גדולה של חסידי חב"ד מרוסיה, אשר קיבלו את ברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] והצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה דרך לבוב]], ולאחר תקופה במחנות באירופה הגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שחינכו  ב[[רוסיה]] בחירוף נפש את ילדיהם, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה ב[[תל אביב]] ישיבת "[[אחי תמימים]]" בה למדו כמאה תלמידים וב[[ירושלים]] פעלה ישיבת "[[תורת אמת]]", אך שתי מוסדות אלו לא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, מה גם שכבר באותה שעה אותם עולים חשבו גם על תלמידים נוספים שבבוא היום יחפשו מוסדות לימוד.
 בתחילת [[חודש שבט]] תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרב [[שרגא מלך קפלן]], הרב [[אריה זאב ליפסקר]], הרב [[דב בעריש רוזנברג]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת [[מלחמת השחרור]] נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.
@@ שורה 37: / שורה 37: @@
 האגרות הראשונות מאת [[אדמו"ר הריי"צ]] ביחס להתייסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב קפלן והאחרת אל הרב זושא. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 34}}.
-כך נוסדה ישיבת "תומכי תמימים" המרכזית בלוד, אותה ניהל ר' זושא עם הקמתה בחסות [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] ועל פי הוראות אדמו"ר הריי"צ ו[[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק ז}}.
+כך נוסדה ישיבת "תומכי תמימים" המרכזית בלוד, אותה ניהל ר' זושא וזמן קצר לאחר  הקמתה, הישיבה קיבלה את חסות [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] ופעלה על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ ו[[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק ז}}.
 חלק חשוב היה לר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי עולי תימן לחב"ד ושילובם בישיבת תומכי תמימים לוד{{הערה|[https://col.org.il/news/97799 ר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי תימן לחב"ד]. וראה [[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, ו[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' במבוא}}.