הסבא משפולי: הבדלים בין גרסאות בדף
Shmuel Munkes (שיחה | תרומות) (←שם אמו) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הסבא משפאלע''' ובאידיש '''דער שפאלער זיידע''' שמו היה רבי אריה לייב בן רבי ברוך | '''הסבא משפאלע''' ובאידיש '''דער שפאלער זיידע''' שמו היה רבי אריה לייב בן רבי ברוך. | ||
הוא היה מתלמידי ר' [[פינחס | |||
מקוריץ]] ואח"כ – של [[הבעל שם טוב]], ואחר כך של [[המגיד ממעזריטש]]. הוא היה איש נלהב מאד, ביתר שאת ויתר עז על שאר חבריו תלמידי המגיד. | |||
בביקורו בליאדי אצל רבינו הזקן - שנת [[תקס"ט]] או [[תק"ע]] - סיפר, אשר בהיותו בן שלש שנים ראה את [[הבעש"ט]] "און ער האט מיר ארויפגעלייגט דע הייליגע האנט אויפ'ן הארצען און פון יעמאלט אן איז מיר ווארעם". | |||
תרגום: הוא הניח ידו הקדושה על לבי, ומני אז חם לי].<REF>היום יום י"ד טבת.</REF> | |||
== ספרן של צדיקים == | == ספרן של צדיקים == | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר, ש[[רבינו הזקן]] כתב גם את "ספר של צדיקים". הספר הזה עלה בלהב | [[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר, ש[[רבינו הזקן]] כתב גם את "ספר של צדיקים". הספר הזה עלה בלהב השמימה, באותו זמן שה"שפאלער זיידע" הסתלק. | ||
השמימה, באותו זמן שה"שפאלער זיידע" הסתלק. | |||
[[הרבי]] אמר על סיפור זה: הסבר לקשר העניינים שבין הסתלקות ה"סבא משפולי" עם שריפת הספר לא שמעתי, אך | [[הרבי]] אמר על סיפור זה: הסבר לקשר העניינים שבין הסתלקות ה"סבא משפולי" עם שריפת הספר לא שמעתי, אך אני שמעתי את שני העניינים אלו בחדא מחתא, ומשמע שהדברים קשורים זה בזה.<REF>[[התוועדות]] ש"פ מקץ [[תשכ"ב]].</REF> | ||
אני שמעתי את שני העניינים אלו בחדא מחתא, ומשמע שהדברים קשורים זה בזה.<REF>התוועדות ש"פ מקץ תשכ"ב.</REF> | |||
== מבזה את עצמו == | == מבזה את עצמו == | ||
הסבא משפולי היה נוהג לקרוא לעצמו בכל מיני שמות של ביזיון, בהמה וכו'. | הסבא משפולי היה נוהג לקרוא לעצמו בכל מיני שמות של ביזיון, בהמה וכו'. | ||
וכאשר עלה אמר השפאלער זיידע לכ"ק רבינו הגדול איר "גייט צום דעם אלטן בהמה" | בהקשר לכך מסופר, כי פעם היה בליאזנע בעת נשיאות כ"ק [[רבינו הגדול]], והיה האכסניה שלו בעליה. והלך כ"ק רבינו | ||
הגדול אליו, וכאשר הלך כ"ק רבינו הגדול על המדרגות, אמר אז השפאלער זיידע: "מי יעלה בהר הוי' כו'". וכאשר עלה אמר השפאלער זיידע לכ"ק רבינו הגדול איר "גייט צום דעם אלטן בהמה" - אתם הולכים אל הבהמה הזקנה. והתחיל לבזות את עצמו כו'. | |||
ו[[אדמו"ר הרש"ב]] הוסיף: ואמר לי כ"ק אאמו"ר (היינו כ"ק אאזמו"ר זצוקלללה"ה. הכותב) דלהיות נשמתו משם ב"ן לכן | ו[[אדמו"ר הרש"ב]] הוסיף: ואמר לי כ"ק אאמו"ר (היינו כ"ק אאזמו"ר זצוקלללה"ה. הכותב) דלהיות נשמתו משם ב"ן לכן | ||
| שורה 32: | שורה 28: | ||
== הסבא משפולי הוא רבי לייב שרה'ס! == | == הסבא משפולי הוא רבי לייב שרה'ס! == | ||
בשיחה<REF>שבת פרשת אחרי תש"ל.</REF> התייחס הרבי לעובדה שהזכיר את הסבא | בשיחה<REF>[[שבת]] פרשת אחרי [[תש"ל]].</REF> התייחס הרבי לעובדה שהזכיר את הסבא | ||
משפאליע ואת ר' לייב שרה'ס כאותו אדם: | משפאליע ואת ר' לייב שרה'ס כאותו אדם: | ||
| שורה 46: | שורה 42: | ||
- שלכן מונח בשכל לומר, שהם היו אותו אדם. | - שלכן מונח בשכל לומר, שהם היו אותו אדם. | ||
== שם אמו == | === שם אמו === | ||
ממשיך הרבי ואומר: ומה ששואלים, שבספר רז' המלאך כתוב ששם אמו היה שרה, ואצל הסבא משפאליע יש שם | ממשיך הרבי ואומר: ומה ששואלים, שבספר רז' המלאך כתוב ששם אמו היה שרה, ואצל הסבא משפאליע יש שם | ||
אחר - הרי זו אינה ראייה, כיוון שאפילו אצל ר' לוי יצחק מברדיטשוב, שהוא היה מפורסם, יש | אחר - הרי זו אינה ראייה, כיוון שאפילו אצל ר' לוי יצחק מברדיטשוב, שהוא היה מפורסם, יש | ||
| שורה 52: | שורה 48: | ||
שמה של אמו אחרת מכפי שכתוב בכל מקום, שלכן הוא אומר שבמקומות האחרים זוהי טעות - ויכול להיות שהוא צודק, אבל על כל פנים אנו רואים שאפילו בנוגע לר' לוי יצחק מברדיטשוב יש ספק כיצד קראו לאמו. | שמה של אמו אחרת מכפי שכתוב בכל מקום, שלכן הוא אומר שבמקומות האחרים זוהי טעות - ויכול להיות שהוא צודק, אבל על כל פנים אנו רואים שאפילו בנוגע לר' לוי יצחק מברדיטשוב יש ספק כיצד קראו לאמו. | ||
כך גם בנוגע לסבא משפאליע ור' לייב שרה'ס, שאין להביא ראיה משם האמא. הרי יכול להיות | כך גם בנוגע לסבא משפאליע ור' לייב שרה'ס, שאין להביא ראיה משם האמא. הרי יכול להיות שהוסיפו לה שם, או שהיו לה שלושה שמות, או שהחליפה שם וכו'. | ||
שהוסיפו לה שם, או שהיו לה שלושה שמות, או שהחליפה שם וכו'. | |||
לכן אמרתי, שהם היו אותו אדם. ועד שימצא בוודאות שהם היו שני אנשים נפרדים, יישאר | לכן אמרתי, שהם היו אותו אדם. ועד שימצא בוודאות שהם היו שני אנשים נפרדים, יישאר הביאור מדוע בחרו לנגן את הניגון שלו באחרון של פסח, כפי שדובר באחרון של פסח, ואם לא, נחפש ביאור שני - אם בכלל צריך ביאור, כיוון שבהחלט ייתכן ניגון לא מצד המחבר, אלא מצד תוכן הניגון, וכפי ש[[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] נהג לבאר כמה פעמים תוכן של ניגון, יכול להיות שמנגנים זאת מצד תוכן הניגון, שבעל מנגן יכול להסביר זאת. | ||
הביאור מדוע בחרו לנגן את הניגון שלו באחרון של פסח, כפי שדובר באחרון של פסח, ואם לא, | |||
נחפש ביאור שני - אם בכלל צריך ביאור, כיוון שבהחלט ייתכן ניגון לא מצד המחבר, אלא מצד | |||
תוכן הניגון, וכפי | |||
זאת מצד תוכן הניגון, שבעל מנגן יכול להסביר זאת. | |||
אבל עד שלא יגיע מישהו ויאמר שהוא ראה שני קברים ושני מצבות ובשני מקומות שונים, | אבל עד שלא יגיע מישהו ויאמר שהוא ראה שני קברים ושני מצבות ובשני מקומות שונים, | ||
| שורה 65: | שורה 56: | ||
ששניהם היו אותו אדם, ושלום על ישראל. | ששניהם היו אותו אדם, ושלום על ישראל. | ||
== | == מניגוניו == | ||
*[[ניגון קול ביער]] | *[[ניגון קול ביער]] | ||
*[[ניגון הופ קוזק]] | |||
== קישורים חיצונים == | == קישורים חיצונים == | ||
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Stambler-%20Adar2,%2011,%205765.pdf מחקר מקיף על קשרי הסבא על האדמו"ר הזקן] | |||
[http://www.teshura.com/teshurapdf/Stambler-%20Adar2,%2011,%205765.pdf מחקר מקיף על קשרי הסבא על האדמו"ר הזקן] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]] | [[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]] | ||
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | ||
גרסה מ־20:55, 29 במרץ 2010
הסבא משפאלע ובאידיש דער שפאלער זיידע שמו היה רבי אריה לייב בן רבי ברוך.
הוא היה מתלמידי ר' [[פינחס מקוריץ]] ואח"כ – של הבעל שם טוב, ואחר כך של המגיד ממעזריטש. הוא היה איש נלהב מאד, ביתר שאת ויתר עז על שאר חבריו תלמידי המגיד.
בביקורו בליאדי אצל רבינו הזקן - שנת תקס"ט או תק"ע - סיפר, אשר בהיותו בן שלש שנים ראה את הבעש"ט "און ער האט מיר ארויפגעלייגט דע הייליגע האנט אויפ'ן הארצען און פון יעמאלט אן איז מיר ווארעם".
תרגום: הוא הניח ידו הקדושה על לבי, ומני אז חם לי].[1]
ספרן של צדיקים
אדמו"ר הריי"צ סיפר, שרבינו הזקן כתב גם את "ספר של צדיקים". הספר הזה עלה בלהב השמימה, באותו זמן שה"שפאלער זיידע" הסתלק.
הרבי אמר על סיפור זה: הסבר לקשר העניינים שבין הסתלקות ה"סבא משפולי" עם שריפת הספר לא שמעתי, אך אני שמעתי את שני העניינים אלו בחדא מחתא, ומשמע שהדברים קשורים זה בזה.[2]
מבזה את עצמו
הסבא משפולי היה נוהג לקרוא לעצמו בכל מיני שמות של ביזיון, בהמה וכו'.
בהקשר לכך מסופר, כי פעם היה בליאזנע בעת נשיאות כ"ק רבינו הגדול, והיה האכסניה שלו בעליה. והלך כ"ק רבינו הגדול אליו, וכאשר הלך כ"ק רבינו הגדול על המדרגות, אמר אז השפאלער זיידע: "מי יעלה בהר הוי' כו'". וכאשר עלה אמר השפאלער זיידע לכ"ק רבינו הגדול איר "גייט צום דעם אלטן בהמה" - אתם הולכים אל הבהמה הזקנה. והתחיל לבזות את עצמו כו'.
ואדמו"ר הרש"ב הוסיף: ואמר לי כ"ק אאמו"ר (היינו כ"ק אאזמו"ר זצוקלללה"ה. הכותב) דלהיות נשמתו משם ב"ן לכן קרא עצמו בשם בהמה. וד"כ נשמות אלו דשם ב"ן צריכים לבטל את עצמם (וי"ל דהביטול הוא שלא יהיה ח"ו וח"ו יניקה כו'. המספר).[3]
הסבא משפולי הוא רבי לייב שרה'ס!
בשיחה[4] התייחס הרבי לעובדה שהזכיר את הסבא משפאליע ואת ר' לייב שרה'ס כאותו אדם:
כיוון שמדברים כבר בעניין הספק, הרי כאן המקום לבאר עוד עניין שדובר אודותיו באחרון של פסח, שדובר בקשר לסבא משפאליע ובקשר לר' לייב שרה'ס, וקישרו זאת שזה אותו אדם, והגיעה הקושיה: כיצד אפשר לומר שהסבא משפאליע ור' לייב שרה'ס היו שניהם אותו בן אדם?
אבל מונח בפשטות לומר, שזה אותו אחד. כיוון שבכלל הן בנוגע לסבא משפאליע והן בנוגע לר' לייב שרה'ס, יודעים מאוד מעט. ומה שיודעים בקשר לכל אחד משניהם הוא - שכל העניינים שאירעו אצל שניהם, אירעו באותו זמן, ושניהם היו תלמידים של המגיד, ולשניהם הייתה שייכות לבעל-שם-טוב, ולשניהם היה אותו שם, ואצל שניהם אירעו הרבה מופתים, ושניהם היו נסתרים - שלכן מונח בשכל לומר, שהם היו אותו אדם.
שם אמו
ממשיך הרבי ואומר: ומה ששואלים, שבספר רז' המלאך כתוב ששם אמו היה שרה, ואצל הסבא משפאליע יש שם אחר - הרי זו אינה ראייה, כיוון שאפילו אצל ר' לוי יצחק מברדיטשוב, שהוא היה מפורסם, יש ספק מה שם אמו - שמובא ב"קב נקי" שהוא ראה פדיון של ר' לוי יצחק מברדיטשוב, ששם כתוב שמה של אמו אחרת מכפי שכתוב בכל מקום, שלכן הוא אומר שבמקומות האחרים זוהי טעות - ויכול להיות שהוא צודק, אבל על כל פנים אנו רואים שאפילו בנוגע לר' לוי יצחק מברדיטשוב יש ספק כיצד קראו לאמו.
כך גם בנוגע לסבא משפאליע ור' לייב שרה'ס, שאין להביא ראיה משם האמא. הרי יכול להיות שהוסיפו לה שם, או שהיו לה שלושה שמות, או שהחליפה שם וכו'.
לכן אמרתי, שהם היו אותו אדם. ועד שימצא בוודאות שהם היו שני אנשים נפרדים, יישאר הביאור מדוע בחרו לנגן את הניגון שלו באחרון של פסח, כפי שדובר באחרון של פסח, ואם לא, נחפש ביאור שני - אם בכלל צריך ביאור, כיוון שבהחלט ייתכן ניגון לא מצד המחבר, אלא מצד תוכן הניגון, וכפי שכ"ק מו"ח אדמו"ר נהג לבאר כמה פעמים תוכן של ניגון, יכול להיות שמנגנים זאת מצד תוכן הניגון, שבעל מנגן יכול להסביר זאת.
אבל עד שלא יגיע מישהו ויאמר שהוא ראה שני קברים ושני מצבות ובשני מקומות שונים, ושני יארצייט נפרדים, ושמות שונים של האמא, והוא יהיה איש נאמן - הרי עד אז אפשר לומר ששניהם היו אותו אדם, ושלום על ישראל.