יונה לבנהרץ: הבדלים בין גרסאות בדף
(←תולדות חיים: תיארוך וניסוח) |
|||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] נדדו בני משפחתו ל[[טשקנט]], שם המשיכו במסורת שלהם בהכנסת האורחים ועזרה ל[[אנ"ש]]. | בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] נדדו בני משפחתו ל[[טשקנט]], שם המשיכו במסורת שלהם בהכנסת האורחים ועזרה ל[[אנ"ש]]. | ||
בשנת [[תש"ז]] ניסה אביו ר' אברהם שמואל להצטרף ליוצאים ב[[הבריחה הגדולה|בריחה הגדולה]], אך בני משפחו החמיצו את ההזדמנות, ועברו לגור בעיר [[צ'רנוביץ]]. בשנת [[תשכ"ו]] הצליחה משפחתו להשיג אישור יציאה מרוסיה | בשנת [[תש"ז]] ניסה אביו ר' אברהם שמואל להצטרף ליוצאים ב[[הבריחה הגדולה|בריחה הגדולה]], אך בני משפחו החמיצו את ההזדמנות, ועברו לגור בעיר [[צ'רנוביץ]]. בשנת [[תשכ"ו]] הצליחה משפחתו להשיג אישור יציאה מרוסיה ובחודש תשרי תשכ"ז קבעו את מגוריהם ב[[כפר חב"ד]]. | ||
ר' יונה היה עובד לפרנסתו כאחד ממנהלי מפעל טקסטיל [[גולגוטקס]] ב[[קריית מלאכי]] והיה נחשב לתעשיין מצטיין. למרות עבודתו הקשה ר' יונה לא פספס אף פעם תפילה בבוקר במניין, ו[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] לפני התפילה. ולמרות היותו מנהל בכיר במפעל הטקסטיל היה חי חיים פשוטים וחסידיים, ובמשרדו במפעל לא היה מחשב או כל חפץ ממוחשב אחר, את עבודתו היה עושה בדפים רגילים. | ר' יונה היה עובד לפרנסתו כאחד ממנהלי מפעל טקסטיל [[גולגוטקס]] ב[[קריית מלאכי]] והיה נחשב לתעשיין מצטיין. למרות עבודתו הקשה ר' יונה לא פספס אף פעם תפילה בבוקר במניין, ו[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] לפני התפילה. ולמרות היותו מנהל בכיר במפעל הטקסטיל היה חי חיים פשוטים וחסידיים, ובמשרדו במפעל לא היה מחשב או כל חפץ ממוחשב אחר, את עבודתו היה עושה בדפים רגילים. | ||
גרסה מ־00:10, 18 באפריל 2023
ר' יונה לבנהרץ (לערך תרצ"ג – כ"ח באדר תשע"ח) היה מוותיקי אנ"ש, חבר ועד כפר חב"ד, וחסיד בעל מסירות נפש.
תולדות חיים
ר' יונה נולד לערך בשנת תרצ"ג במוסקבה לאביו הרב אברהם שמואל לבנהרץ. בילדותו למד בחיידר חב"די מחתרתי, ובבחרותו למד בישיבות תומכי תמימים שונות ברחבי רוסיה.
כאשר אביו קיבל אישור יציאה מרוסיה בשנת תרצ"ו הוא עלה לישראל והתיישב בתל אביב, אך כאשר ראה את מה שמחוללים תנועות הנוער הציוניות לילדי ישראל ואיך הם תופסים אותם ברשתם בחר לחזור יחד עם בני משפחתו בחזרה לרוסיה.
בזמן מלחמת העולם השנייה נדדו בני משפחתו לטשקנט, שם המשיכו במסורת שלהם בהכנסת האורחים ועזרה לאנ"ש.
בשנת תש"ז ניסה אביו ר' אברהם שמואל להצטרף ליוצאים בבריחה הגדולה, אך בני משפחו החמיצו את ההזדמנות, ועברו לגור בעיר צ'רנוביץ. בשנת תשכ"ו הצליחה משפחתו להשיג אישור יציאה מרוסיה ובחודש תשרי תשכ"ז קבעו את מגוריהם בכפר חב"ד.
ר' יונה היה עובד לפרנסתו כאחד ממנהלי מפעל טקסטיל גולגוטקס בקריית מלאכי והיה נחשב לתעשיין מצטיין. למרות עבודתו הקשה ר' יונה לא פספס אף פעם תפילה בבוקר במניין, ולימוד חסידות לפני התפילה. ולמרות היותו מנהל בכיר במפעל הטקסטיל היה חי חיים פשוטים וחסידיים, ובמשרדו במפעל לא היה מחשב או כל חפץ ממוחשב אחר, את עבודתו היה עושה בדפים רגילים.
כל זמנו הפנוי היה מוקדש לדברים שבקדושה, ואפילו בזמן בו המתין לאוטובוס היה נוהג להגיד פרקי תהלים.
ביום חמישי, כ"ח אדר, תשע"ח נפטר ונטמן בחלקת חב"ד בהר הזיתים.
משפחתו
- בנו ר' יוסף יצחק לבנהרץ, כפר חב"ד
- בנו ר' שלום לבהנרץ - מנהל רשת 'המקום הנכון', כפר חב"ד
- בנו ר' מוטי לבנהרץ, שליח בקייב
- בנו ר' שמוליק לבהנרץ - מנהל 'המקום הנכון - שמוליק', כפר חב"ד.
- בתו מרת רעיה ביגון, ברזיל
- בתו מרת חנה וועגל, לונדון
- בתו מרת דינה הבר, קראון הייטס
