יהודה אריה לייב אליצור - אקסלרוד: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(תמונה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:514673.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יהודה אליצור - אקסלרוד]] | [[קובץ:514673.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יהודה אליצור - אקסלרוד]] | ||
הרב '''יהודה | הרב '''יהודה ליב (אליצור) - אקסלרוד''' ([[י"ד בניסן]] [[תרפ"ט]] - [[י"ז באדר]] [[תשנ"ו]]) היה בנו של הרב [[משה אקסלרוד]] ורעייתו רבקה. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ביום [[י"ד ניסן]] [[תרפ"ט]] בעיר [[קלימוביץ']] שב[[רוסיה]] הסובייטית לאביו החסיד הרב [[משה אקסלרוד]] ולאמו מרת רבקה. | נולד ביום [[י"ד ניסן]] [[תרפ"ט]] בעיר [[קלימוביץ']] שב[[רוסיה]] הסובייטית לאביו החסיד הרב [[משה אקסלרוד]] ולאמו מרת רבקה. | ||
בשנת [[תרצ"ו]], בהיותו בן שבע, עלה | בשנת [[תרצ"ו]], בהיותו בן שבע, עלה יהודה ליב עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]]. שנות ילדותו עברו עליו ב[[רמת גן]]. למד במוסדות חינוך תורניים, תחילה ב"תלמוד תורה" ברמת גן וב[[בני ברק]], ולאחר מכן בישיבת "תפארת ציון" בבני ברק ומשנת [[תש"א]] עד [[תשי"א]] למד ב[[תומכי תמימים תל אביב]]. בתום לימודיו, בתחילת חודש [[סיוון]] [[תשי"א]], התגייס ל[[צה"ל]] ושירת כסמל דת בחטיבת "גבעתי". | ||
החזיק בידו כתבי יד ו'[[ביכלאך]]' של רבותינו נשיאנו שקיבל בירושה מאביו הרב משה. ובשנת [[תשכ"ח]] עם נסיעת אחיינו ר' [[דוד נחשון]] לרבי לשנת ה'[[קבוצה]]' שלח לרבי את מה שהיה בידו. בהתוועדות של חג הפסח תשכ"ח [[הרבי]] התייחס להגעת הכתבים באומרו שהגיעו עתה כתבים שיצאו "מן המיצר אל המרחב..". | החזיק בידו כתבי יד ו'[[ביכלאך]]' של רבותינו נשיאנו שקיבל בירושה מאביו הרב משה. ובשנת [[תשכ"ח]] עם נסיעת אחיינו ר' [[דוד נחשון]] לרבי לשנת ה'[[קבוצה]]' שלח לרבי את מה שהיה בידו. בהתוועדות של חג הפסח תשכ"ח [[הרבי]] התייחס להגעת הכתבים באומרו שהגיעו עתה כתבים שיצאו "מן המיצר אל המרחב..". | ||
לאחר שחרורו מ[[צה"ל]], בשנת [[תשי"ד]], נשא לאשה את דינה רות לבית היינריך. הזוג קבע את משכנו ב[[בני ברק]] ובמשך השנים נולדו שלוש בנותיהם. בד בבד עם דאגתו לפרנסת הבית, השתלם הרב | לאחר שחרורו מ[[צה"ל]], בשנת [[תשי"ד]], נשא לאשה את דינה רות לבית היינריך. הזוג קבע את משכנו ב[[בני ברק]] ובמשך השנים נולדו שלוש בנותיהם. בד בבד עם דאגתו לפרנסת הבית, השתלם הרב יהודה ליב בלימודי קודש ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. בתחילת חודש [[חשוון]] [[תשכ"ב]] חזר לשרת בצבא הקבע והתמנה לראש חוליית מש"קי פיקוח [[כשרות]]. בשנת [[תשכ"ח]] נשלח מטעם הרבנות הצבאית הראשית לארגנטינה, להקים שם תשתית לייבוא בשר כשר לצה"ל, ולייסד את נוהל מתן הכשרות לפי הכללים שנקבעו ברבנות הצבאית הראשית. | ||
בשנת [[תשל"ב]] עבר הרב | בשנת [[תשל"ב]] עבר הרב יהודה ליב קורס רבנים צבאיים והתמנה לרב צבאי. כראש מדור כשרות היה אחראי על הפיקוח ההלכתי בנוגע לכל ענייני הכשרות הכלל-צה"ליים בתחום ה[[מזון]] המסופק לצה"ל וערך ביקורות במשחטות, במפעלי בשר, במאפיות ובמפעלים שונים. במסגרת תפקידו, ניהל את תהליך הכשרת ה[[מזון]] והמטבחים בבסיסי צה"ל לקראת חג הפסח. בשנת [[תשל"ו]] מונה הרב יהודה ליב לראש מדור ביקורת של הרבנות הצבאית הראשית ורב מרכז מזון. שנתיים לאחר מכן מונה לקצין מטה בכיר לנושאי כשרות ושבת. בשנת [[תש"מ]] הועלה לדרגת סגן-אלוף, ומונה לראש ענף כשרות במטכ"ל בתחום ביקורת כשרות ה[[מזון]] והמטבחים. בשנת [[תנש"א]] קיבל תעודת כשר רב עיר. | ||
הרב | הרב יהודה ליב נפטר בגיל 67 ב[[י"ז אלול]] [[תשנ"ו]] ממחלה, והובא למנוחות בחלקת הרבנים בבית העלמין האזרחי "סגולה" ב[[פתח תקווה]]. | ||
משפחתו הנציחה את זכרו בהכנסת [[ספר תורה]] לעילוי נשמתו לבית הכנסת "ישיבת אורחות חיים" ב[[בני ברק]]. | משפחתו הנציחה את זכרו בהכנסת [[ספר תורה]] לעילוי נשמתו לבית הכנסת "ישיבת אורחות חיים" ב[[בני ברק]]. | ||
גרסה מ־10:00, 19 בינואר 2023
הרב יהודה ליב (אליצור) - אקסלרוד (י"ד בניסן תרפ"ט - י"ז באדר תשנ"ו) היה בנו של הרב משה אקסלרוד ורעייתו רבקה.
תולדות חיים
נולד ביום י"ד ניסן תרפ"ט בעיר קלימוביץ' שברוסיה הסובייטית לאביו החסיד הרב משה אקסלרוד ולאמו מרת רבקה.
בשנת תרצ"ו, בהיותו בן שבע, עלה יהודה ליב עם משפחתו לארץ ישראל. שנות ילדותו עברו עליו ברמת גן. למד במוסדות חינוך תורניים, תחילה ב"תלמוד תורה" ברמת גן ובבני ברק, ולאחר מכן בישיבת "תפארת ציון" בבני ברק ומשנת תש"א עד תשי"א למד בתומכי תמימים תל אביב. בתום לימודיו, בתחילת חודש סיוון תשי"א, התגייס לצה"ל ושירת כסמל דת בחטיבת "גבעתי".
החזיק בידו כתבי יד ו'ביכלאך' של רבותינו נשיאנו שקיבל בירושה מאביו הרב משה. ובשנת תשכ"ח עם נסיעת אחיינו ר' דוד נחשון לרבי לשנת ה'קבוצה' שלח לרבי את מה שהיה בידו. בהתוועדות של חג הפסח תשכ"ח הרבי התייחס להגעת הכתבים באומרו שהגיעו עתה כתבים שיצאו "מן המיצר אל המרחב..".
לאחר שחרורו מצה"ל, בשנת תשי"ד, נשא לאשה את דינה רות לבית היינריך. הזוג קבע את משכנו בבני ברק ובמשך השנים נולדו שלוש בנותיהם. בד בבד עם דאגתו לפרנסת הבית, השתלם הרב יהודה ליב בלימודי קודש והוסמך לרבנות. בתחילת חודש חשוון תשכ"ב חזר לשרת בצבא הקבע והתמנה לראש חוליית מש"קי פיקוח כשרות. בשנת תשכ"ח נשלח מטעם הרבנות הצבאית הראשית לארגנטינה, להקים שם תשתית לייבוא בשר כשר לצה"ל, ולייסד את נוהל מתן הכשרות לפי הכללים שנקבעו ברבנות הצבאית הראשית.
בשנת תשל"ב עבר הרב יהודה ליב קורס רבנים צבאיים והתמנה לרב צבאי. כראש מדור כשרות היה אחראי על הפיקוח ההלכתי בנוגע לכל ענייני הכשרות הכלל-צה"ליים בתחום המזון המסופק לצה"ל וערך ביקורות במשחטות, במפעלי בשר, במאפיות ובמפעלים שונים. במסגרת תפקידו, ניהל את תהליך הכשרת המזון והמטבחים בבסיסי צה"ל לקראת חג הפסח. בשנת תשל"ו מונה הרב יהודה ליב לראש מדור ביקורת של הרבנות הצבאית הראשית ורב מרכז מזון. שנתיים לאחר מכן מונה לקצין מטה בכיר לנושאי כשרות ושבת. בשנת תש"מ הועלה לדרגת סגן-אלוף, ומונה לראש ענף כשרות במטכ"ל בתחום ביקורת כשרות המזון והמטבחים. בשנת תנש"א קיבל תעודת כשר רב עיר.
הרב יהודה ליב נפטר בגיל 67 בי"ז אלול תשנ"ו ממחלה, והובא למנוחות בחלקת הרבנים בבית העלמין האזרחי "סגולה" בפתח תקווה. משפחתו הנציחה את זכרו בהכנסת ספר תורה לעילוי נשמתו לבית הכנסת "ישיבת אורחות חיים" בבני ברק.
משפחתו
- אחיו, הרב גדליה אקסלרוד אב"ד חיפה.
- גיסו, הרב אליהו קוק, כפר חב"ד.
- ביתו, חיה רבקה.
- ביתו, לאה.
- ביתו, עליזה.