צדיק ישר (תמים) חסיד – הבדלי גרסאות

בחסידות מבואר בהרחבה שכיון שפעולת הצדיק היא באופן של גזירה, שהוא למעלה מהעולם ו'שולט' עליו (צדיק גוזר והקב"ה מקיים), גם בחינת האלוקות הנמשכת על ידו היא בחינת [[אריך]] בלבד, חיצוניות הכתר, המקביל לבחינת הרצון שבאדם, השולט על האיברים באופן של כפיה וממשלה, ולכן גם ההשפעה שלה בעולמות היא חיצונית, באופן של כפיה וממשלה, שאף שהאור האלוקי הוא השולט, אך הוא נותר בחיצוניות ולא חודר בעולמות שנותרים דבר נפרד מהאלוקות, ומתנגדים אליה מצד עצמם.

לעומת זאת אופן הפעולה של 'ישר', מגיעה למעלה יותר, ב[[פנימיות הכתר]], בחינת התענוג, ולכן גם ההשפעה שלה בעולמות היא עמוקה יותר, על דרך מה שמסופר על תקופתו של שלמה המלך, שכיון שהאור האלוקי האיר בגילוי רב, הוא גרם לניצוצות הקדושה להימשך אליו מעצמם, כלומר שהעולם מתעורר מצד עצמו, מלמטה למעלה, ורוצה לדבוק באלוקות, אך עם זאת - האלוקות עדיין דבר נוסף על עצם המציאות שלו.

אופן הפעולה הנעלה ביותר, הוא אופן הפעולה של 'חסיד', המורה על ההמשכה מפנימיות עתיק, אור אין סוף בעצמו שלגביו אין שום מציאות נפרדת של עולם, וגם ההעלם וההסתר הגדול ביותר - גם הוא אלוקות, ואופן עבודה זו מגלה שהעולם לא תופס מקום ולא מסתיר על אלוקות, ואדרבה, הוא עצמו אלוקות, ושלימות הגילוי של בחינה זו יהיה בגאולה, שאז עצמותו יתברך תתגלה כאן למטה ולא תישאר שום תפיסת מקום למציאות הפכית, ואדרבה, יתגלה שהעולם עצמו הוא אלוקות.