נושא עוון: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "בחי' " ב־"בחינת ") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{שכתוב|לא כתוב בסגנון אנציקלופדי ויש ציטוטים רבים}} | |||
{{יג מידות הרחמים|}} | {{יג מידות הרחמים|}} | ||
'''נשא עוון''' הוא אחד מ[[י"ג תיקוני דיקנא]] דאריך אנפין. עניינו ענין התוכחה שבוידוי שהוא העלאתו לשרשו שעל ידו נמחל העוון. | '''נשא עוון''' הוא אחד מ[[י"ג תיקוני דיקנא]] דאריך אנפין. עניינו ענין התוכחה שבוידוי שהוא העלאתו לשרשו שעל ידו נמחל העוון. | ||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
[[הבעל שם טוב]] מבאר את פירוש הפסוק{{הערה|מיכה ז'}} נושא עון ועובר על פשע, ורצה לומר שהוא על דרך משל, שהיה ריב בין שני אנשים, וכשרוצין להתפייס זה עם זה, אז מתווכחין לידע מי חטא נגד מי, מה שאין כן כשאין רוצה להתפייס אינו נושא עונו, להוכיחו נגד פניו מה שחטא לו, וזהו שאמר נושא עון, רצה לומר שנושא עונו ומוכיחו על פניו, היינו כשרוצה לעבור על פשע, ודפח"ח, והכי נמי מצינו לשון שאת הוא שמחל על עונו, כמו שכתוב אם תיטיב שאת והוא על דרך הנ"ל{{הערה|תולדות יעקב יוסף פ' תזריע דצ"ג ע"א}}. | [[הבעל שם טוב]] מבאר את פירוש הפסוק{{הערה|מיכה ז'.}} נושא עון ועובר על פשע, ורצה לומר שהוא על דרך משל, שהיה ריב בין שני אנשים, וכשרוצין להתפייס זה עם זה, אז מתווכחין לידע מי חטא נגד מי, מה שאין כן כשאין רוצה להתפייס אינו נושא עונו, להוכיחו נגד פניו מה שחטא לו, וזהו שאמר נושא עון, רצה לומר שנושא עונו ומוכיחו על פניו, היינו כשרוצה לעבור על פשע, ודפח"ח, והכי נמי מצינו לשון שאת הוא שמחל על עונו, כמו שכתוב אם תיטיב שאת והוא על דרך הנ"ל{{הערה|[[תולדות יעקב יוסף]] פ' תזריע דצ"ג ע"א.}}. | ||
===העלאת החיות שבעוון לשרשו=== | ===העלאת החיות שבעוון לשרשו=== | ||
ב[[מסכת ראש השנה]]{{הערה|די"ז ע"א.}} נחלקו בפירוש הכתוב נושא עון חד אמר נושא וחד אמר כובש וכך הוא המדה וכו' ועון עצמו אינו נמחק. | |||
וביאר [[הבעל שם טוב]] כי אלו ג' קוין [[חג"ת]] [חסד גבורה תפארת] מתפשטין מן רום המעלות עד התהום מקום הקליפה, וחסד במקום הקדושה למעלה הוא עונג, וכשנתפשט למטה בקליפה הוא זנות, וזהו שאמרו{{הערה| | וביאר [[הבעל שם טוב]] כי אלו ג' קוין [[חג"ת]] [חסד גבורה תפארת] מתפשטין מן רום המעלות עד התהום מקום הקליפה, וחסד במקום הקדושה למעלה הוא עונג, וכשנתפשט למטה בקליפה הוא זנות, וזהו שאמרו{{הערה|ב[[ספר יצירה]] פרק ב'.}} אין למעלה מ[[ענג]] ואין למטה מנגע, ו[[קו האמצעי|קו התפארת]] בהתפשטו למטה במקום הקליפה הוא ה[[גאוה]], ו[[קו הגבורה]] למטה הוא [[כעס]] ו[[עבודה זרה]], והוא כשלהבת קשורה בגחלת זה בזה עד למעלה, רק למטה הוא בלי [[דעת]], בסוד מאמר חכמינו ז"ל{{הערה|[[מסכת שבת|שבת]] דל"ג ע"ב.}} נשים דעתן קלה, שהרשעים הם בחינת נוקבא דעתן קלה עליהם, ולמעלה הוא עם הדעת שנותן דעתו שיתענג יותר ב[[עבודת השם]] יתברך ולא במקום הטינופת, ובחינת התשובה הוא הדעת. | ||
ובזה יובן נושא עון וכו' ועון עצמו אינו נמחק, כי דבר גשמיי ומאוס אינו יכול לעלות למעלה במקום שורש התענוג וכו' וכך הוא המדה, ר"ל מדת רב חסד שהוא התענוג שהוא חסד, התענוג נתלבש זה בתוך זה וכו', וחד אמר כובש וכו'{{הערה|תולדות יעקב יוסף בסופו דר"ח ע"א}}. | ובזה יובן נושא עון וכו' ועון עצמו אינו נמחק, כי דבר גשמיי ומאוס אינו יכול לעלות למעלה במקום שורש התענוג וכו' וכך הוא המדה, ר"ל מדת רב חסד שהוא התענוג שהוא חסד, התענוג נתלבש זה בתוך זה וכו', וחד אמר כובש וכו'{{הערה|תולדות יעקב יוסף בסופו דר"ח ע"א.}}. | ||
על דרך זה מבאר גם [[אדמו"ר הזקן]] את הפסוק "ונושא עוון... לשארית נחלתו" ודרשו חז"ל "למי שמשים את עצמו כשיריים". דהיינו שמשים עצמו בהיותו מלובש בגוף בהשתלשלות המדרגות בבחינת [[זמן]] ו[[מקום]]. כשיריים שמלמעלה מן ההשתלשלות הנמשך לו בבחינת [[מקיף]], והיינו כשיעמיק ויתבונן בשפלותיו איך שהוא מוטבע ומלובש מאד ב[[נפש הבהמית|נפשו הטבעית]], אשר על ידי זה רחוק הוא מאוד מאור א"ס ב"ה שאינו נמשך אליו אלא בבחינת מקיף, שעל ידי זה נעשה בחינת נדכה כנ"ל, מזה נמשך שיהא הוא בטל לבחינת המקיף שעליו. וזהו לשארית נחלתו שהשיריים שהם למעלה מבחינת ההשתלשלות הם בחינת נחלתו - נחלת יעקב - נחל מלשון המשכה, דהיינו ההמשכה וההארה שמאור א"ס ב"ה ויעקב חבל נחלתו, אך הנחלה וההמשכה היא באה בבחינת מקיף בלבד, וזהו נחלה עבר על נפשנו שאינה נכנסה בפנימיות הלב להיות תוכו רצוף [[אהבה]] לה' בכלות הנפש ממש מעומקא דלבא. | על דרך זה מבאר גם [[אדמו"ר הזקן]] את הפסוק "ונושא עוון... לשארית נחלתו" ודרשו חז"ל "למי שמשים את עצמו כשיריים". דהיינו שמשים עצמו בהיותו מלובש בגוף בהשתלשלות המדרגות בבחינת [[זמן]] ו[[מקום]]. כשיריים שמלמעלה מן ההשתלשלות הנמשך לו בבחינת [[מקיף]], והיינו כשיעמיק ויתבונן בשפלותיו איך שהוא מוטבע ומלובש מאד ב[[נפש הבהמית|נפשו הטבעית]], אשר על ידי זה רחוק הוא מאוד מאור א"ס ב"ה שאינו נמשך אליו אלא בבחינת מקיף, שעל ידי זה נעשה בחינת נדכה כנ"ל, מזה נמשך שיהא הוא בטל לבחינת המקיף שעליו. וזהו לשארית נחלתו שהשיריים שהם למעלה מבחינת ההשתלשלות הם בחינת נחלתו - נחלת יעקב - נחל מלשון המשכה, דהיינו ההמשכה וההארה שמאור א"ס ב"ה ויעקב חבל נחלתו, אך הנחלה וההמשכה היא באה בבחינת מקיף בלבד, וזהו נחלה עבר על נפשנו שאינה נכנסה בפנימיות הלב להיות תוכו רצוף [[אהבה]] לה' בכלות הנפש ממש מעומקא דלבא. | ||
ומאחר שנעשה על ידי זה בחינת נדכה [[מרירות|יצר לו מאד]] מה שגופו ונפשו הבהמית מלבישים את הנפש ונעשה שפל בעיניו, הרי הוא בטל לבחינת המקיף שעליו ומשים עצמו כשיריים, ונמשך עליו חסד עליון להיות נושא עון ועובר על פשע שהחסד עליון מתפשט במקום נמוך יותר כנ"ל, ועל ידי זה יכול להעלות נפשו ולקשרה באור ה' [[א"ס]] ברוך הוא וקדושתו, ולצאת ממאסר ונרתק הגוף והנפש הבהמית המלבישים את נפשו האלקית שלא יהא מושרש ומודבק בהן, כי החסד נמשל ל[[מים]] ומים מנתקין סרכות הריאה כשמשקין את ה[[בהמה]]. וכך החסד גובר ומפריד הנפש האלקית מהתלבשותה והתקשרותה במאסר הגוף ליבטל וליכלל אליו ית'{{הערה|[[ליקוטי תורה]] דרושים לראש השנה סב, ב}}. | ומאחר שנעשה על ידי זה בחינת נדכה [[מרירות|יצר לו מאד]] מה שגופו ונפשו הבהמית מלבישים את הנפש ונעשה שפל בעיניו, הרי הוא בטל לבחינת המקיף שעליו ומשים עצמו כשיריים, ונמשך עליו חסד עליון להיות נושא עון ועובר על פשע שהחסד עליון מתפשט במקום נמוך יותר כנ"ל, ועל ידי זה יכול להעלות נפשו ולקשרה באור ה' [[א"ס]] ברוך הוא וקדושתו, ולצאת ממאסר ונרתק הגוף והנפש הבהמית המלבישים את נפשו האלקית שלא יהא מושרש ומודבק בהן, כי החסד נמשל ל[[מים]] ומים מנתקין סרכות הריאה כשמשקין את ה[[בהמה]]. וכך החסד גובר ומפריד הנפש האלקית מהתלבשותה והתקשרותה במאסר הגוף ליבטל וליכלל אליו ית'{{הערה|[[ליקוטי תורה]] דרושים לראש השנה סב, ב.}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:י"ג מידות הרחמים]] | [[קטגוריה:י"ג מידות הרחמים]] | ||
גרסה אחרונה מ־17:34, 8 בדצמבר 2022
|
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: לא כתוב בסגנון אנציקלופדי ויש ציטוטים רבים. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
| י"ג מידות הרחמים | |
|---|---|
|
נשא עוון הוא אחד מי"ג תיקוני דיקנא דאריך אנפין. עניינו ענין התוכחה שבוידוי שהוא העלאתו לשרשו שעל ידו נמחל העוון.
בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הבעל שם טוב מבאר את פירוש הפסוק[1] נושא עון ועובר על פשע, ורצה לומר שהוא על דרך משל, שהיה ריב בין שני אנשים, וכשרוצין להתפייס זה עם זה, אז מתווכחין לידע מי חטא נגד מי, מה שאין כן כשאין רוצה להתפייס אינו נושא עונו, להוכיחו נגד פניו מה שחטא לו, וזהו שאמר נושא עון, רצה לומר שנושא עונו ומוכיחו על פניו, היינו כשרוצה לעבור על פשע, ודפח"ח, והכי נמי מצינו לשון שאת הוא שמחל על עונו, כמו שכתוב אם תיטיב שאת והוא על דרך הנ"ל[2].
העלאת החיות שבעוון לשרשו[עריכה | עריכת קוד מקור]
במסכת ראש השנה[3] נחלקו בפירוש הכתוב נושא עון חד אמר נושא וחד אמר כובש וכך הוא המדה וכו' ועון עצמו אינו נמחק.
וביאר הבעל שם טוב כי אלו ג' קוין חג"ת [חסד גבורה תפארת] מתפשטין מן רום המעלות עד התהום מקום הקליפה, וחסד במקום הקדושה למעלה הוא עונג, וכשנתפשט למטה בקליפה הוא זנות, וזהו שאמרו[4] אין למעלה מענג ואין למטה מנגע, וקו התפארת בהתפשטו למטה במקום הקליפה הוא הגאוה, וקו הגבורה למטה הוא כעס ועבודה זרה, והוא כשלהבת קשורה בגחלת זה בזה עד למעלה, רק למטה הוא בלי דעת, בסוד מאמר חכמינו ז"ל[5] נשים דעתן קלה, שהרשעים הם בחינת נוקבא דעתן קלה עליהם, ולמעלה הוא עם הדעת שנותן דעתו שיתענג יותר בעבודת השם יתברך ולא במקום הטינופת, ובחינת התשובה הוא הדעת.
ובזה יובן נושא עון וכו' ועון עצמו אינו נמחק, כי דבר גשמיי ומאוס אינו יכול לעלות למעלה במקום שורש התענוג וכו' וכך הוא המדה, ר"ל מדת רב חסד שהוא התענוג שהוא חסד, התענוג נתלבש זה בתוך זה וכו', וחד אמר כובש וכו'[6].
על דרך זה מבאר גם אדמו"ר הזקן את הפסוק "ונושא עוון... לשארית נחלתו" ודרשו חז"ל "למי שמשים את עצמו כשיריים". דהיינו שמשים עצמו בהיותו מלובש בגוף בהשתלשלות המדרגות בבחינת זמן ומקום. כשיריים שמלמעלה מן ההשתלשלות הנמשך לו בבחינת מקיף, והיינו כשיעמיק ויתבונן בשפלותיו איך שהוא מוטבע ומלובש מאד בנפשו הטבעית, אשר על ידי זה רחוק הוא מאוד מאור א"ס ב"ה שאינו נמשך אליו אלא בבחינת מקיף, שעל ידי זה נעשה בחינת נדכה כנ"ל, מזה נמשך שיהא הוא בטל לבחינת המקיף שעליו. וזהו לשארית נחלתו שהשיריים שהם למעלה מבחינת ההשתלשלות הם בחינת נחלתו - נחלת יעקב - נחל מלשון המשכה, דהיינו ההמשכה וההארה שמאור א"ס ב"ה ויעקב חבל נחלתו, אך הנחלה וההמשכה היא באה בבחינת מקיף בלבד, וזהו נחלה עבר על נפשנו שאינה נכנסה בפנימיות הלב להיות תוכו רצוף אהבה לה' בכלות הנפש ממש מעומקא דלבא.
ומאחר שנעשה על ידי זה בחינת נדכה יצר לו מאד מה שגופו ונפשו הבהמית מלבישים את הנפש ונעשה שפל בעיניו, הרי הוא בטל לבחינת המקיף שעליו ומשים עצמו כשיריים, ונמשך עליו חסד עליון להיות נושא עון ועובר על פשע שהחסד עליון מתפשט במקום נמוך יותר כנ"ל, ועל ידי זה יכול להעלות נפשו ולקשרה באור ה' א"ס ברוך הוא וקדושתו, ולצאת ממאסר ונרתק הגוף והנפש הבהמית המלבישים את נפשו האלקית שלא יהא מושרש ומודבק בהן, כי החסד נמשל למים ומים מנתקין סרכות הריאה כשמשקין את הבהמה. וכך החסד גובר ומפריד הנפש האלקית מהתלבשותה והתקשרותה במאסר הגוף ליבטל וליכלל אליו ית'[7].