בנימין קלעצקער: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
(←תולדות חיים: תיקנתי שגיאה) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 31: | שורה 31: | ||
מסופר עליו{{הערה|ספר השיחות - תורת שלום ע' 6.}}, שבעמדו פעם בנמל של העיר [[ריגא]] ליד רפסודות העצים שאותם עמד להשיט - שקע ב[[התבוננות]] בחסידות משך חמש שעות רצופות. כאשר הביעו לאחר מכן פליאה באזניו על כך, הגיב: מה הפלא? בעיני פליאה גדולה היא העובדה שאומרים "אחד" בעת קריאת-שמע וחושבים אז על העצים בנמל ריגא?! | מסופר עליו{{הערה|ספר השיחות - תורת שלום ע' 6.}}, שבעמדו פעם בנמל של העיר [[ריגא]] ליד רפסודות העצים שאותם עמד להשיט - שקע ב[[התבוננות]] בחסידות משך חמש שעות רצופות. כאשר הביעו לאחר מכן פליאה באזניו על כך, הגיב: מה הפלא? בעיני פליאה גדולה היא העובדה שאומרים "אחד" בעת קריאת-שמע וחושבים אז על העצים בנמל ריגא?! | ||
אודות כח ההתעמקות שלו מסופר{{הערה|רשימת היומן תרצ"ב, ע' רמד.}}, שפﬠם, ביום השוק, בהלכו מבית הכנסת ﬠם ה[[טלית]] ו[[תפילין]], התﬠמק במחשבתו, הניח הטלית ותפילין ﬠל עגלה אחת | אודות כח ההתעמקות שלו מסופר{{הערה|רשימת היומן תרצ"ב, ע' רמד.}}, שפﬠם, ביום השוק, בהלכו מבית הכנסת ﬠם ה[[טלית]] ו[[תפילין]], התﬠמק במחשבתו, הניח הטלית ותפילין ﬠל עגלה אחת שﬠמדה בשוק, ובﬠמדו, הרים רגלו על ציר גלגל העגלה, והתﬠמק במחשבתו. בעל העגלה, גמר ﬠסקיו ונסﬠ בﬠגלה, ור' בנימין קלעצקﬠר נשאר, עומד בשוק, ורגלו (שהרימה ﬠל ציר גלגל הﬠגלה) באויר. אחר כך הורידה, אבל לא הרגיש מאומה. ורק כשהגיﬠ זמן תפילת המנחה נתﬠורר ממחשבתו. | ||
ומסיים הרבי, תא חזי ﬠר היכן כחה של [[יראת שמים]] - שאף שהיה שקוﬠ במחשבתו ﬠד שלא הרגיש שנסﬠה הﬠגלה שﬠליה הייתה מונחת רגלו, מכל-מקום, זמנה של תפילה הרגיש, וזה ﬠוררו מהתﬠמקותו. | ומסיים הרבי, תא חזי ﬠר היכן כחה של [[יראת שמים]] - שאף שהיה שקוﬠ במחשבתו ﬠד שלא הרגיש שנסﬠה הﬠגלה שﬠליה הייתה מונחת רגלו, מכל-מקום, זמנה של תפילה הרגיש, וזה ﬠוררו מהתﬠמקותו. | ||
גרסה מ־05:57, 14 בנובמבר 2022
ר' בנימין רבינוביץ | |
---|---|
ר' בנימין קלעצקער | |
לידה | לערך תק"כ–תק"ל |
קלצק, האיחוד הפולני–ליטאי | |
פטירה | כ"ג סיוון תקצ"ח |
שקלוב, האימפריה הרוסית | |
מקום קבורה | שקלוב, בלארוס |
מדינה | האימפריה הרוסית |
מקום מגורים | שקלוב |
שנות הפעילות | ?–תקצ"ח |
השתייכות | חסידות חב"ד |
תחומי עיסוק | סוחר |
רבותיו | אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי |
תלמידיו | ר' זלמן זעזמער |
בני דורו | ר' פנחס רייזס, ר' שלמה פריידס |
חיבוריו | אגרת הויכוח והשלום (מיוחס) |
אב | ר' משה אייזנשטאדט |
אם | פינקל |
רבי בנימין רבינוביץ' מקְלֶצְק (ביידיש: קלעצקער) ומשקלוב (נפטר בכ"ג בסיוון תקצ"ח) היה חסיד חב"ד, מהמקושרים לאדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי, תלמיד חכם, עשיר ושד"ר עבור דמי מעמד שהתגורר בשקלוב, עסק לפרנסתו במסחר עצים ונזכר בסיפורים רבים שסופרו על ידי רבותינו נשיאינו וחסידים. נודע בפרט בהתעמקותו בתורת החסידות גם בעת שהתעסק במסחר.
הכינוי "קלעצקער" הוא, ככל הנראה, על שם מוצאו מהעיר קלצק, ולא מפני מסחרו בקורות עצים – "קלעצער" ביידיש[1].
תולדות חיים
הרבי ביאר בלקוטי שיחות את הסיפור הידוע אודות גודל מעלתו, שפעם עשה חשבון מכל כספיו והכנסותיו וכשהגיע לכתיבת ה"סך הכל" רשם "אין עוד מלבדו". וביאר הרבי שענין ה"אין עוד מלבדו" היה חדור בכל מציאותו ובכל עניניו, ולכן בשעה שהגיע לה"סך הכל" בעניני מסחרו - כתב את האמת ש"אין עוד מלבדו". והחידוש בזה, שגם בענייני המסחר עצמם, בהם ראה את האין עוד מלבדו[2].
בהזדמנות אחרת כשביקר פעם רבי שלמה מקרלין אצל אדמו"ר הזקן[3], סיפר בהתפעלות על אחד מתלמידיו שזוכה לגילוי אליהו. אדמו"ר הזקן השיב לו וכאן עומד ר' בנימין, הוא אוחז כעת במהלך התפילה בברכת 'שים שלום' ואצלו מאיר היחידה שבנפש והוא צוחק מהגילוי אליהו של תלמידך.
מסופר עליו[4], שבעמדו פעם בנמל של העיר ריגא ליד רפסודות העצים שאותם עמד להשיט - שקע בהתבוננות בחסידות משך חמש שעות רצופות. כאשר הביעו לאחר מכן פליאה באזניו על כך, הגיב: מה הפלא? בעיני פליאה גדולה היא העובדה שאומרים "אחד" בעת קריאת-שמע וחושבים אז על העצים בנמל ריגא?!
אודות כח ההתעמקות שלו מסופר[5], שפﬠם, ביום השוק, בהלכו מבית הכנסת ﬠם הטלית ותפילין, התﬠמק במחשבתו, הניח הטלית ותפילין ﬠל עגלה אחת שﬠמדה בשוק, ובﬠמדו, הרים רגלו על ציר גלגל העגלה, והתﬠמק במחשבתו. בעל העגלה, גמר ﬠסקיו ונסﬠ בﬠגלה, ור' בנימין קלעצקﬠר נשאר, עומד בשוק, ורגלו (שהרימה ﬠל ציר גלגל הﬠגלה) באויר. אחר כך הורידה, אבל לא הרגיש מאומה. ורק כשהגיﬠ זמן תפילת המנחה נתﬠורר ממחשבתו. ומסיים הרבי, תא חזי ﬠר היכן כחה של יראת שמים - שאף שהיה שקוﬠ במחשבתו ﬠד שלא הרגיש שנסﬠה הﬠגלה שﬠליה הייתה מונחת רגלו, מכל-מקום, זמנה של תפילה הרגיש, וזה ﬠוררו מהתﬠמקותו.
בעת שביקר רבי שלמה מקרלין את אדמו"ר הזקן בליאזנא, כאשר נסע לדרכו - ציווה אדמו"ר הזקן לשלושה אברכים מתלמידיו ללוות את רבי שלמה עד סמוך לוויטבסק, מקום שם יבואו חסידים מוויטבסק לקבל פניו. אחד האברכים היה ר' בנימין קלעצקער, ורבי שלמה רצה מאד שר' בנימין יהיה תלמידו, ודיבר עימו על כך, ובנסיעתו עימו הראה לו מופת. בהגיעם למקום הנועד, כשהאברכים נכנסו לרבי שלמה לקבל ממנו ברכת הפרידה, עיכב רבי שלמה את ר' בנימין ודיבר על ליבו שייסע עימו, והוא ירוממהו במעלות הקודש שיהיה משכמו ולמעלה גבוה מכול. ר' בנימין ענה לו בשפה הפולנית: "פאן טא פאן, נא ניע מאי, חלאפעץ טא חלאפעץ, נא נייע טוואי" (= האדון (=כוונתו לר' שלמה) הוא אדון, אבל לא שלי, והנער (= כוונתו לעצמו) הוא נער אבל לא שלך). (את הטעם לכך שר' בנימין דיבר בפולנית לר' שלמה, כותב הרבי הריי"צ: "כי אוהב היה הרה"צ הרה"ק רבי שלמה נ"ע לדבר לפעמים בלשון פולני, והטעם בוודאי כמבואר בדא"ח דעל ידי דיבור קדוש מבררים האותיות, והרה"צ הרה"ק רבי שלמה נ"ע כל דרכיו בקודש הקודשים"). (אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ב, עמ' שסט-שע).
ר' בנימין נחשב בעיקר לחסיד של אדמו"ר האמצעי[6].
משפחתו
- חתנו רבי ברוך קלוצקר, נכד האדמו"ר הזקן[8].
- חתנו ר' אהרן תומרקין, זקנו של ר' אהרן תומרקין רבה של חרקוב.
- משפחת קרסיק החסידי, הם מצאצאיו. ביניהם הרב יעקב ברוך, אליעזר ויהודה לייב קרסיק[9].
לקריאה נוספת
- הרב (תשע"ה), 'מטה בנימין: יחוסו המורחב של חסיד רבינו הזקן הנודע, ר' בנימין קלעצקר (ראבינאוויץ) זלה"ה'.
- Reb Binyomin Kletzker (ר' בנימין קלצקר) מאת הרב שלום דובער אבצן (באנגלית)
- קשור לרבי למרות הכל, רפאל בכר, ספר דמותו של חסיד ע' 159-164.
- ספר חסידים הראשונים ע' 7-14.
קישורים חיצוניים
- שניאור זלמן ברגר, "ר' בנימין קלעצקער", התמים, מוסף בית משיח, גיליון 8
- ידעו בכל דרכיו לקט התייחסות מרבותינו נשיאינו בקשר עם ר' בנימין קלצקר
הערות שוליים
- ↑ "מטה בנימין", עמ' תשח ואילך ובהע' 24.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ל"ד עמ' 112.
- ↑ יש אומרים שסיפור זה התרחש עם ר' חיים חייקל מאמדור[דרוש מקור] ויש עוד נוסחאות רבות מי הוא.
- ↑ ספר השיחות - תורת שלום ע' 6.
- ↑ רשימת היומן תרצ"ב, ע' רמד.
- ↑ תורת מנחם – רשימת היומן, עמ' רמד.
- ↑ הרב ע' תשיט.
- ↑ בנה של הרבנית פריידא (בת אדמו"ר הזקן).
- ↑ עבד אברהם אנכי עמוד 35.