תהלים צ"א: הבדלים בין גרסאות בדף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 31: | שורה 31: | ||
בשנת [[תשנ"ג]] היה זה פרק ה[[תהלים]] ש[[הרבי]] אמר (לפי מספר שנותיו) החל מ[[י"א ניסן]], לרגל זה הולחן הניגון [[אורך ימים (ניגון)|אורך ימים]] שהם המילים מהפסוק האחרון של המזמור: "אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי". | בשנת [[תשנ"ג]] היה זה פרק ה[[תהלים]] ש[[הרבי]] אמר (לפי מספר שנותיו) החל מ[[י"א ניסן]], לרגל זה הולחן הניגון [[אורך ימים (ניגון)|אורך ימים]] שהם המילים מהפסוק האחרון של המזמור: "אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי". | ||
ניגון נוסף בשם "[[ניגון לא תאונה|לא תאונה]]" על חציו השני של הפרק חובר ע"י [[האחים פיאמנטה]]{{הערה|[https://col.org.il/news/140948 כשהאחים פיאמנטה שרו שיר לרבי • "שמור על רבינו"]{{col}}}} | ניגון נוסף בשם "[[ניגון לא תאונה|לא תאונה]]" על חציו השני של הפרק חובר ע"י [[אבי פיאמנטה|האחים פיאמנטה]]{{הערה|[https://col.org.il/news/140948 כשהאחים פיאמנטה שרו שיר לרבי • "שמור על רבינו"]{{col}}}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מזמורי ספר התהלים}} | {{מזמורי ספר התהלים}} | ||
[[קטגוריה:תהלים|צא]] | [[קטגוריה:תהלים|צא]] |
גרסה אחרונה מ־11:06, 18 בספטמבר 2022
תהלים צא
יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן |
---|
א: יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן: |
"יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן" הוא מזמור צ"א (הפרק ה-91) בספר התהלים. הוא נאמר פעמים רבות, ויש בו סגולה לשמירה מן המזיקים. מזמור זה מכונה גם "שיר של פגעים" על שמירתו מפגעים רעים.
חיבורו[עריכה | עריכת קוד מקור]
במזמור זה לא הוזכר שם מחברו. יש מפרשים[1] שמשה רבינו אמרו כשבירך את שבט לוי סמוך למיתתו (על שם ששבט לוי יושב בצל העזרה של בית המקדש.
ויש מפרשים[2], שמשה אמר אותו כשעלה להר סיני (כש"ישב בסתר עליון") כדי להישמר מהמזיקים.
מזמור זה גם אמרו[3], דוד המלך ובת שבע, כשברכו את שלמה המלך ביום המלכתו.
וגם אמה של רבקה אמנו ברכתה במזמור זה לפני נישואיה עם יצחק אבינו[4].
תכנו[עריכה | עריכת קוד מקור]
במזמור זה קורא המשורר לכל בני אדם לחסות תחת כנפי השכינה, ואז לא תשלוט בהם כל רעה, פחד, ומזיקים.
אמירתו וסגולותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
מזמור נאמר פעמים רבות, כשרובם לשמירה מן המזיקים.
- בקריאת שמע שעל המיטה אומרים את החלק הראשון של מזמור זה (עד סוף פסוק ט'), לשמירה מן המזיקים.
- במוצאי שבת, בתפילת ערבית לפני עלינו לשבח, אומרים את כל מזמור זה לשמירה בכל השבוע[5]
- בהלוית המת, אומרים מזמור זה שבע פעמים, בשביל לשמר את המת מן המזיקים[דרוש מקור]
ניגונים על הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשנ"ג היה זה פרק התהלים שהרבי אמר (לפי מספר שנותיו) החל מי"א ניסן, לרגל זה הולחן הניגון אורך ימים שהם המילים מהפסוק האחרון של המזמור: "אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי".
ניגון נוסף בשם "לא תאונה" על חציו השני של הפרק חובר ע"י האחים פיאמנטה[6]
הערות שוליים
- ↑ רד"ק בשם המדרש
- ↑ תנחומא כי תשא
- ↑ סנהדרין קג א
- ↑ בראשית רבה עח ב
- ↑ עיין בספר טעמי המנהגים ומקורי הדינים אות תב לשמור מן המזיקים ובמוצ"ש מתעוררים לשוט בעולם ובאות תה שיש רמז לשמור הרמ"ח איברין. ולהעיר שבשו"ע אדה"ז סימן רצה הביא טעם אחר (לא לשם שמירה, אלא) שזה מזמור ברכה ורוצים להאריך בתפילה להאריך לרשעים מלחזור לגיהנם
- ↑ כשהאחים פיאמנטה שרו שיר לרבי • "שמור על רבינו"
מזמורי ספר תהלים | |
---|---|
|