ניגון הראש מז'בין: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (הגהה) |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
===קביעת ייעוד הניגון=== | ===קביעת ייעוד הניגון=== | ||
ר' הלל התחיל לחשוב מה לעשות עם הניגון הזה, כי מנהגו של רבי הלל היה שאת שלושת הניגונים שהיה מנגן בסיום [[תפילת נעילה]] ב[[יום הכיפורים]], היה מנגן אחר כך בבואו לעיירה [[ליובאוויטש]], לפני אמירת [[דא"ח]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. ומאחר שזה כבר היה לאחר [[חג הסוכות]], וכבר היו לו שלושה [[ניגונים]] מוכנים, היה במבוכה ולא ידע מה לעשות עם הניגון הזה. ואמר ר' הלל: {{ציטוטון|את הניגון הראשון כבר אי אפשר לשנות. לנגן את הניגון החדש בתור ניגון שני - אין זה מכבודו של ר' פסח'קע. ולכן, ננגן זאת בתור הניגון השלישי, שמנגנים לפני אמירת החסידות}}{{הערה|החסיד ר' מיכאל דבורקין, ששמע מהרב דוב-וואלף מיקטרינוסלב}}. | |||
ניגון זה הוא ניגון ס"ב ב[[ספר הניגונים]]. | ניגון זה הוא ניגון ס"ב ב[[ספר הניגונים]]. | ||
גרסה מ־20:46, 16 באוגוסט 2022
הראש מז'מבין (במקור באידיש דער ז'עמבינער קאפ) הוא ניגון ששלח החסיד המפורסם ר' פסח ממלסטובקה במתנה אל רבי הלל מפאריטש.
רקע
חיבור הניגון
ניגון זה הוא ניגון מהעיר ז'מבין. עיר זו הייתה מלאה בחסידי חב"ד, חלקם משכילים וחלקם עובדים. ניגון זה מתייחד באופיו המוחי - מחשבה והתבוננות המוח של המשכיל. לעומתו ישנו ניגון נוסף מעיר זו הנקרא בשם ניגון הלב מז'בין, ניגון שמתייחד בלבביותו של עובד ה'.
העברת הניגון
אודות העברת הניגון לרבי הלל מפאריטש, מסופר כי כאשר החסיד רבי פסח ממלסטובקה היה פעם בליובאוויטש אצל אדמו"ר הצמח צדק, באותה שעה היה שם אברך מבוברויסק שהגיע בפעם הראשונה לליובאוויטש, ושניהם הזדמנו לפונדק אחד. כאשר נודע לרבי פסח שהאברך מגיע מבוברויסק, מקום מגוריו של ר' הלל, אמר לו ר' פסח: אני אלמד אותך ניגון ואתה תמסור אותו לרבי הלל בתור מתנה ממני. ורבי פסח לימד אותו את הניגון הזה.
כשהאברך שב לביתו לבוברויסק, לא הרהיב עוז בנפשו ללכת לביתו של רבי הלל, שהיה רב העיר, והיה מפורסם בחסידותו ובצדקותו, רק כדי ללמד אותו את הניגון. לא ארכו הימים והאברך הזדמן לסעודת ברית מילה של אחד החסידים. גם רבי הלל היה שם והיסב בראש השולחן. האברך הזה ישב מרחוק, יחד עם חבריו האברכים הצעירים, והם התחילו לנגן ניגונים חסידיים. בתוך כך נזכר אותו אברך בניגון שלימד אותו ר' פסח ממלסטובקה וסיפר לחבריו על כל המאורע. האברכים שישבו לידו הודיעו מיד לר' הלל שיש פה אברך שהגיע מליובאוויטש ויש לו שליחות אליו מאת ר' פסח. רבי הלל הורה לו שיתקרב אליו וינגן את הניגון לפניו, וכך הוא עשה. כשסיים האברך לנגן את הניגון, אמר רבי הלל: "דער ניגון איז געמאכט מיט קאפ" [=הניגון הזה עשוי עם ראש].
קביעת ייעוד הניגון
ר' הלל התחיל לחשוב מה לעשות עם הניגון הזה, כי מנהגו של רבי הלל היה שאת שלושת הניגונים שהיה מנגן בסיום תפילת נעילה ביום הכיפורים, היה מנגן אחר כך בבואו לעיירה ליובאוויטש, לפני אמירת דא"ח של אדמו"ר הצמח צדק. ומאחר שזה כבר היה לאחר חג הסוכות, וכבר היו לו שלושה ניגונים מוכנים, היה במבוכה ולא ידע מה לעשות עם הניגון הזה. ואמר ר' הלל: "את הניגון הראשון כבר אי אפשר לשנות. לנגן את הניגון החדש בתור ניגון שני - אין זה מכבודו של ר' פסח'קע. ולכן, ננגן זאת בתור הניגון השלישי, שמנגנים לפני אמירת החסידות"[1].
ניגון זה הוא ניגון ס"ב בספר הניגונים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- לשמיעת הניגון באתר היכל נגינה
- לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ
- לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר
הערות שוליים
- ↑ החסיד ר' מיכאל דבורקין, ששמע מהרב דוב-וואלף מיקטרינוסלב