העדה החרדית: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 24: שורה 24:


ב[[חלוקת הדולרים]] של [[כ"ח אדר]] א' [[תשמ"ט]], עבר הרב יעקב ישעיה בלוי, חבר ודיין בבד"צ וראש מערכת הכשרות של העדה החרדית בירושלים והרבי ציין בפניו את המובא בספרים ש'כשר' ראשי תיבות: 'כמוצא שלל רב' ועל כן אין צורך להיבהל אם ה'שלל רב' כרוך בטירחה והרבי בירכו שיהיה 'שלל רב' בכל הפרטים ובדרכי נועם, והעניק לו דולר נוסף "עבור קדושת ירושלים"{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/136586/ הברכה לנציג הכשר הבד"צ של העדה החרדית] {{אינפו}}}}.
ב[[חלוקת הדולרים]] של [[כ"ח אדר]] א' [[תשמ"ט]], עבר הרב יעקב ישעיה בלוי, חבר ודיין בבד"צ וראש מערכת הכשרות של העדה החרדית בירושלים והרבי ציין בפניו את המובא בספרים ש'כשר' ראשי תיבות: 'כמוצא שלל רב' ועל כן אין צורך להיבהל אם ה'שלל רב' כרוך בטירחה והרבי בירכו שיהיה 'שלל רב' בכל הפרטים ובדרכי נועם, והעניק לו דולר נוסף "עבור קדושת ירושלים"{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/136586/ הברכה לנציג הכשר הבד"צ של העדה החרדית] {{אינפו}}}}.
==לקריאה נוספת==
*'''הרבי והבד"ץ של העדה החרדית''', שניאור זלמן ברגר, גיליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1307 ע' 60-68.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==

גרסה מ־23:10, 1 באוגוסט 2022

בנין "זופניק" בירושלים בו שוכנים משרדי העדה החרדית הבד"צ ומערכת הכשרות

העדה החרדית הינו ארגון המאגד את בני היישוב הישן בירושלים מאז שנת תר"פ.

הקמתה

העדה הוקמה לאחר שחלק מהאשכנזים בהנהגת הרב יוסף חיים זוננפלד והרב יצחק ירוחם דיסקין, לא קיבלו את כהונתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק כרב ראשי, עקב דעותיו הציוניות, שנפסלו על ידי רוב גדולי ישראל ובראשם רבותינו נשיאינו, והקימו את "העדה החרדית" והרב זוננפלד נבחר להיות רבה הראשון של העדה.

יחסה עם חב"ד

מאז ועד היום חסידי חב"ד חברים בגופים ובארגונים הקשורים לעדה החרדית.

"עדה החרדית" בכתב יד קודש של הרבי

הגאון הרב אברהם חיים נאה היה חבר הנהלת העדה החרדית, ספרא דדיינא בבד"ץ העדה החרדית, ובפועל היה יד ימינם של הגאב"ד הרב יוסף חיים זוננפלד והגאב"ד הרב יוסף צבי דושינסקי.

הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב היה חבר במערכת הכשרות של העדה החרדית. ראשי העדה החרדית ובהם רבה של העדה, הרב יוסף חיים זוננפלד, היו בקשר מיוחד עם אדמו"ר הריי"צ. הרב יעקב יצחק ווייס גאב"ד העדה החרדית היה בקשרים עם הרבי, וכן הרב מאיר ברנדסדורפר חבר הבד"ץ.

גאב"ד העדה החרדית כיום, הוא הרב יצחק טוביה ווייס אשר קשור עם חב"ד זה עשרות שנים, ואף זכה עבור אצל הרבי בחלוקת הדולרים האחרונה בכ"ו אדר ראשון תשנ"ב, וקיבל את ברכתו בברכת "יאריך ימים על ממלכתו"[1]. ראב"ד העדה החרדית כיום, הוא הפוסק הרב משה שטרנבוך שקיים התכתבות עם הרבי.

הרב מאיר דוד ברגמן מחשובי חסידי חב"ד בירושלים הוא מראשי מערכת הכשרות של העדה החרדית בירושלים כיום.

באחת מחלוקת הדולרים עבר ראש עיריית בני ברק הרב משה אירנשטיין והתאונן שהמתנגדים משכנעים חנויות בבני ברק לעזוב את הכשר הרב לנדא לטובת הכשר העדה החרדית. בתגובה אמר הרבי שיש לדבר עם חברי הבד"צ על כך וציין שכמה מהם 'הולכים יחד עם ליובאוויטש'.

הכשר העדה החרדית

הכשר העדה החרדית בירושלים הינו הכשר המקובל על כל תפוצות ישראל, ונחשבת לכשרות מהודרת ביותר הראויה לסמוך עליה.

בחלוקת הדולרים של כ"ח אדר א' תשמ"ט, עבר הרב יעקב ישעיה בלוי, חבר ודיין בבד"צ וראש מערכת הכשרות של העדה החרדית בירושלים והרבי ציין בפניו את המובא בספרים ש'כשר' ראשי תיבות: 'כמוצא שלל רב' ועל כן אין צורך להיבהל אם ה'שלל רב' כרוך בטירחה והרבי בירכו שיהיה 'שלל רב' בכל הפרטים ובדרכי נועם, והעניק לו דולר נוסף "עבור קדושת ירושלים"[2].

לקריאה נוספת

  • הרבי והבד"ץ של העדה החרדית, שניאור זלמן ברגר, גיליון בית משיח מס' 1307 ע' 60-68.

לקריאה נוספת

  ערך זה הוא קצרמר בנושא מוסדות וארגונים. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולהרחיב אותו.
  1. הרב וייס היה גר באותה תקופה באנטוורפן שבבלגיה.
  2. הברכה לנציג הכשר הבד"צ של העדה החרדית