תומכי תמימים דניפרו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 36: שורה 36:


==צוות הישיבה==
==צוות הישיבה==
*והרב [[אליהו חפר]] - מנהל רוחני
*הרב [[אליהו חפר]] - מנהל רוחני
*הרב [[שמואל קמינצקי]] - חבר הנהלה
*הרב [[שמואל קמינצקי]] - חבר הנהלה
*הרב [[מאיר סטמבלר]] - חבר הנהלה
*הרב [[מאיר סטמבלר]] - חבר הנהלה

גרסה מ־02:59, 17 ביולי 2022

בני השלוחים דניפרו
אפיון מכינה לישיבה וישיבה קטנה לבני השלוחים באוקראינה ואירופה
תאריך יסוד שנת הלימודים תשע"ד
מיקום דניפרו, אוקראינה
מייסד הרב שמואל קמינצקי
מספר תלמידים 60 (נכון לשנת תשפ"ב)

ישיבת בני השלוחים דניפרו היא ישיבה קטנה בעיר דניפרו שהוקמה על-ידי השליח לעיר הרב שמואל קמינצקי. הישיבה מיועדת עבור ילדי השלוחים באוקראינה ובאירופה ומונה נכון לשנת תשפ"ב כ-60 בחורים[1].

היסטוריה

עקב המספר הגדל של השלוחים באוקראינה נוצר צורך על פתיחת ישיבה ייעודית עבור ילדי השלוחים במדינה, וכך לקראת שנת הלימודים תשע"ד הודיע השליח ורב העיר דניפרו שבאוקראינה הרב שמואל קמינצקי על פתיחת ישיבה חדשה בפרברי העיר דניפרו שתיועד עבור ילדי השלוחים באוקראינה. משכנה הראשון של הישיבה שכן באחוזה בכפר נובה אלכסנדרובקה הסמוך לעיר דנייפרו.

בשנתיים הראשונות להקמתה, מנתה הישיבה שלושה אנשי צוות בלבד בהם ראש הישיבה הרב חיים אהרן חזן, מנהל רוחני הרב אליהו חפר, והמשפיע הרב מנחם מענדל פלדמן.

לקראת שנת הלימודים תשע"ה לבקשת מספר שלוחים באוקראינה במקומות בהם אין תלמוד תורה מסודר, הוקמה במתחם הישיבה כיתת מכינה לישיבה המיועדת עבור ילדי השלוחים בגילאי בר מצווה בה נותנים להם כלים מעשיים ורוחניים לקראת הגעתם לישיבה.

בשנת תשע"ו עקב ריבוי תלמידי הישיבה שכרה הנהלת הישיבה בניין חדש בנוסף על האחוזה בה היא שוכנת[2].

בתחילת שנת תשע"ז החלו בישיבה בהכנות לבניית מקווה טהרה גדול[3], ובחודש אלול של שנה זו לאחר חודשיים של שיפוצים נרחבים בישיבה התקיים שם מעמד חנוכת הבית להשלמת בניית המקווה ושיפוץ נרחב במתחם הישיבה בהשתתפות שלוחים ומשפיעים[4].

בשנת תשע"ח נערך שיפוץ והרחבה למתחם כיתת המכינה לישיבה[5].

בחודש אדר ראשון תשפ"ב פלשה רוסיה לאוקראינה, במהלך הפלישה החלו הכוחות הרוסים להפציץ את בירת אוקראינה קייב וערים מרכזיות אחרות, בעוד בעיר דניפרו נשמעו אזעקות, בעקבות הסכנה שבהישארות בעיר בליל כ"ו אדר א' נסעו 60 התמימים מהישיבה יחד עם משפחות הצוות בנסיעה שארכה כ-11 שעות מדניפרו לאודסה[1], במהשך הגיעו לעיר בוקרשט שברומניה[6], משם טסו לפריז שם ערכו ביקור והתוועדות במוסדות חב"ד המקומיים[7], וכעבור מספר ימים טסו מפריז לעיר דיסלדרוף שבגרמניה שם נשכר עבורם באמצעות בית חב"ד המקומי מתחם מפואר שם ישכנו עד שיוכלו לחזור לעיר דניפרו[8].

צוות הישיבה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים