יצחק מאיר גרינברג: הבדלים בין גרסאות בדף

מ (הוספת קטגוריה)
שורה 8: שורה 8:
בבחרותו למד ר' יצחק מאיר בישיבה בבריסק שב[[ליטא]]. לאחר מכן נשא לאשה את מרת דבורה לבית דייטש מהעיר דרויע שב[[ברית המועצות]] (אז פולין, כיום בלארוס) וקבע את מגוריו בעיר פוזנא שבפולין, שם נולדו לו בנותיו. במהלך הזמן הזה נהג להחביא בביתו תלמידי ישיבה שנרדפו על-ידי השלטונות בעקבות יהדותם והיה מכניס אורחים גדול. לאחר מספר שנים היגר ר' יצחק מאיר עם משפחתו לעיר פנזה שבברית המועצות שם נולד לו בנו ר' [[שמואל גרונם גרינברג]]. כשפרצה [[מלחמת העולם השנייה]] ויהודים רבים ברחו משטחי האש לרוסיה קבל אותם ר' יצחק מאיר וביתו היה פתוח לכל הפליטים שהגיעו לעיר פנזה.
בבחרותו למד ר' יצחק מאיר בישיבה בבריסק שב[[ליטא]]. לאחר מכן נשא לאשה את מרת דבורה לבית דייטש מהעיר דרויע שב[[ברית המועצות]] (אז פולין, כיום בלארוס) וקבע את מגוריו בעיר פוזנא שבפולין, שם נולדו לו בנותיו. במהלך הזמן הזה נהג להחביא בביתו תלמידי ישיבה שנרדפו על-ידי השלטונות בעקבות יהדותם והיה מכניס אורחים גדול. לאחר מספר שנים היגר ר' יצחק מאיר עם משפחתו לעיר פנזה שבברית המועצות שם נולד לו בנו ר' [[שמואל גרונם גרינברג]]. כשפרצה [[מלחמת העולם השנייה]] ויהודים רבים ברחו משטחי האש לרוסיה קבל אותם ר' יצחק מאיר וביתו היה פתוח לכל הפליטים שהגיעו לעיר פנזה.


לאחר שמלחמת העולם השנייה נגמרה ברח ר' יצחק מאיר עם משפחתו חזרה ל[[פולין]] דרך [[לבוב]] ומשם נדד ברחבי אירופה, כשהגיעו לעיר זלצבורג באוסטריה פגשו שם [[חסידי חב"ד]], שם ר' יצחק מאיר נקשר אליהם והפך לחסיד חב"ד ביחד עם משפחתו, לאחר שהות קצרה בזלצבורג הלך עם החסידים לצרפת לעיירה [[ברינואה]], שם למד בנו ר' שמואל גרונם ב[[תומכי תמימים ברינואה]], ובתו מרת רוזה השתדכה עם חתנו לעתיד ר' [[שלמה מיידנצ'יק]]. לאחר מכן במכתב ששלח [[אדמו"ר הריי"צ]] לעסקני חב"ד ב[[ברינואה]] נכלל ר' יצחק מאיר גרינברג בקבוצת העולים לארץ ישראל.
לאחר שמלחמת העולם השנייה נגמרה ברח ר' יצחק מאיר עם משפחתו חזרה ל[[פולין]] דרך [[לבוב]] ומשם נדד ברחבי אירופה, כשהגיעו לעיר זלצבורג באוסטריה פגשו שם [[חסידי חב"ד]], ור' יצחק מאיר נקשר אליהם והפך לחסיד חב"ד ביחד עם משפחתו, באותו זמן בזלצבורג היה ריכוז של מספר רב של משפחות חב"דיות להם לא היה סידור לתפילה, בעקבות כך שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] סידורים לחסידים ששהו במחנה ובכללם לר' יצחק מאיר גרינברג, היחיד במחנה בזחצבורג לו היה עוד קודם לכן סידור היה החסיד ר' [[געצל רובשקין]] שמאוד הצטער על-כך שלא זכה לקבל סידור מ[[אדמו"ר הריי"צ]], מיד כששמע על-כך ר' יצחק מאיר הוא נתן לו את הסידור שקבל מאדמו"ר הריי"צ..
 
לאחר שהותו בזלצבורג המשיך עם החסידים לצרפת לעיירה [[ברינואה]], שם למד בנו ר' שמואל גרונם ב[[תומכי תמימים ברינואה]], ובתו מרת רוזה השתדכה עם חתנו לעתיד ר' [[שלמה מיידנצ'יק]]. לאחר מכן במכתב ששלח [[אדמו"ר הריי"צ]] לעסקני חב"ד ב[[ברינואה]] נכלל ר' יצחק מאיר גרינברג בקבוצת העולים לארץ ישראל.


כשהגיע לארץ ישראל שוכן עם שאר החסידים במעברה בפרדס חנה, שם נבחר לכהן כחבר בועד המייסד של [[כפר חב"ד]] לצדם של ר' [[זלמן פלדמן]], ר' [[זלמן סודקביץ]], ר' [[דוד חן]], ר' [[שניאור זלמן ברונשטיין]] ור' [[אברהם שמואל גורליק]].
כשהגיע לארץ ישראל שוכן עם שאר החסידים במעברה בפרדס חנה, שם נבחר לכהן כחבר בועד המייסד של [[כפר חב"ד]] לצדם של ר' [[זלמן פלדמן]], ר' [[זלמן סודקביץ]], ר' [[דוד חן]], ר' [[שניאור זלמן ברונשטיין]] ור' [[אברהם שמואל גורליק]].
12,869

עריכות