י"ב חודש (אבלות) – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
על פי הלכה, האבלות על שבעת הקרובים מחולקת למספר תקופות: אנינות, שבעת ימי אבלות, שלושים יום, וי"ב חודש - שהיא תקופת האבלות הארוכה ביותר שעיקרה הוא אחר פטירת אב ואם, והטעם לכך נובע מהחיוב המיוחד של [[כיבוד הורים]]. | על פי הלכה, האבלות על שבעת הקרובים מחולקת למספר תקופות: אנינות, שבעת ימי אבלות, שלושים יום, וי"ב חודש - שהיא תקופת האבלות הארוכה ביותר שעיקרה הוא אחר פטירת אב ואם, והטעם לכך נובע מהחיוב המיוחד של [[כיבוד הורים]]. | ||
במשך שנת האבל, משתדל האבל להתפלל בימי החול כ[[שליח ציבור]] במניין לפני העמוד, ולומר את כל הקדישים, וזאת במטרה להוסיף באמירת הקדישים לעילוי נשמת ההורים, אך כיון שמשפט הרשעים בגיהנם הוא י"ב חודש נוהגים להפסיק זאת כעבור 11 חודשים, כדי לא לנהוג באופן ממנו משתמע שהאבלים מתייחסים לנפטר כאילו הוא רשע{{הערה|רמ"א שולחן ערוך יורה דעה הלכות אבילות סימן שעו: "על כן נהגו לומר על אב ואם קדיש בתרא י"ב חדש, וכן נהגו להפטיר בנביא, ולהתפלל ערבית במוצאי שבתות שהוא הזמן שחוזרין הנשמות לגיהנם, וכשהבן מתפלל ומקדש ברבים, פודה אביו ואמו מן הגיהנם . . ונהגו שאין אומרים קדיש ותפלה רק י"א חדשים, כדי שלא יעשו אביהם ואמם רשעים, כי משפט רשע י"ב חדש". ובבן איש חי:"סוף י"א חודש קורין אותו שנת החְסֵירה, ומחלקים בו מאכל ומעות למנוחת הנפטר כאילו היום נגמר תיקונו ומשפטו, ואינו (שייך) לרשעים שנידונין י"ב חודש שלמים".}}. | במשך שנת האבל, משתדל האבל להתפלל בימי החול כ[[שליח ציבור]] במניין לפני העמוד, ולומר את כל הקדישים, וזאת במטרה להוסיף באמירת הקדישים לעילוי נשמת ההורים, אך כיון שמשפט הרשעים בגיהנם הוא י"ב חודש נוהגים להפסיק זאת כעבור 11 חודשים, כדי לא לנהוג באופן ממנו משתמע שהאבלים מתייחסים לנפטר כאילו הוא רשע{{הערה|רמ"א שולחן ערוך יורה דעה הלכות אבילות סימן שעו: "על כן נהגו לומר על אב ואם קדיש בתרא י"ב חדש, וכן נהגו להפטיר בנביא, ולהתפלל ערבית במוצאי שבתות שהוא הזמן שחוזרין הנשמות לגיהנם, וכשהבן מתפלל ומקדש ברבים, פודה אביו ואמו מן הגיהנם . . ונהגו שאין אומרים קדיש ותפלה רק י"א חדשים, כדי שלא יעשו אביהם ואמם רשעים, כי משפט רשע י"ב חדש". ובבן איש חי:"סוף י"א חודש קורין אותו שנת החְסֵירה, ומחלקים בו מאכל ומעות למנוחת הנפטר כאילו היום נגמר תיקונו ומשפטו, ואינו (שייך) לרשעים שנידונין י"ב חודש שלמים".}}. ולמנהג חב"ד מפסיקים חודש ויום אחד קודם שנשלמים הי"ב חודש{{הערה|שערי הלכה ומנהג יורה דעה עמוד שעב.}} [[אדמו"ר הרש"ב]] הצטער כשהוסיף יום אחד בלבד על הי"א חודש{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&st=&pgnum=370 שערי הלכה ומנהג עמוד שעג].}}. | ||
במידה ולא מתאפשר לנפטר לעלות לעמוד בעצמו, וכן בשבתות וימים טובים בהן לא נוהגים אבלות, מקפידים על אמירת [[קדיש יתום]]. | במידה ולא מתאפשר לנפטר לעלות לעמוד בעצמו, וכן בשבתות וימים טובים בהן לא נוהגים אבלות, מקפידים על אמירת [[קדיש יתום]]. | ||