אלישיב קפלון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 32: שורה 32:
*'''אלפון המושגים שלי''' - מושגי בסיס בהלכה, [[רשת אהלי יוסף יצחק]], [[תשע"ו]] (עורך שותף)
*'''אלפון המושגים שלי''' - מושגי בסיס בהלכה, [[רשת אהלי יוסף יצחק]], [[תשע"ו]] (עורך שותף)
*'''מעמד האשה בראיה היהודית''' - הנושא לאור תורתו של הרבי, ספריית [[מעיינותיך]] [[תשע"ו]]
*'''מעמד האשה בראיה היהודית''' - הנושא לאור תורתו של הרבי, ספריית [[מעיינותיך]] [[תשע"ו]]
*'''לוח היום יום בעברית''' - פתגמי היום יום מעובדים בעברית עכשווית, [[תשע"ז]]
*'''היום יום לעם''' - פתגמי היום יום מעובדים בעברית עכשווית, [[תשפ"א]]
*'''[[ליובאוויטש - העיירה של חב"ד]]''' - תולדות העיירה ליובאוויטש [עורך וכותב].
*'''[[ליובאוויטש - העיירה של חב"ד]]''' - תולדות העיירה ליובאוויטש [עורך וכותב].



גרסה מ־15:49, 12 ביוני 2022

הרב אלישיב קפלון

הרב אלישיב הכהן קפלון (יליד שנת תשכ"ז, 1967) הינו סופר חסידי ומשפיע בישיבת תומכי תמימים קריית גת. בעבר שימש כשליח הרבי ורבה הראשי של רוסטוב.

תולדות חיים

נולד באוסטרליה בכ"ט אדר ב' תשכ"ז לאביו ר' אורי קפלון ולאמו מרת עליגל בתו של הרב משה צבי סגל.

בהיותו בגיל 3 עלתה משפחתו לארץ הקודש והתיישבה בירושלים.

בצעירותו למד בישיבות תומכי תמימים לוד ותומכי תמימים כפר חב"ד, ולקראת שנת הלימודים תשמ"ז נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770, ולאורך השנה ייסד עם מספר חברים עלונים בשם 'מבית חיינו' בהם נדפסו דיווחים מפורטים מהנעשה בחצר הרבי אך ההוצאה לאור פסקה אחרי זמן קצר.

בשנת תשמ"ח שימש כמגיד שיעור בישיבת תומכי תמימים בוסטון.

עם ייסוד גליון בית חיינו בקיץ תשמ"ט על ידי הרב ברוך כהנא והרב יצחק ברנדלר סייע למערכת בתחומים שונים ולאחר תשרי תנש"א כשהרב כהנא עזב את 770 לטובת השליחות בישיבה בקריית גת החליפו ועמד בראש המערכת עד חתונתו בקיץ של אותה שנה עם רעייתו מרת אורה בת ר' יעקב אורנשטיין מבני ברק. כאברך הצטרף לתקופה מסויימת למשרד מערכת בית חיינו בכפר חב"ד ושימש כעורך אחראי של הגליון.

עם פתיחת שערי מסך הברזל ברוסיה ופתיחת המעברים לנתיני מדינות המערב, הצטרף לשלוחי הרבי במדינה, ושימש כשליח הרבי ברוסטוב.

במהלך שנות פעילותו כשליח הרבי הצליח להביא לתחיה יהודית נרחבת בעיר, ואף חשף תיקי חקירה מארכיון הק.ג.ב., בשנת תשנ"ז בשיתוף פעולה עם אגודת חב"ד במדינות חבר העמים, פעל לגאולתו ולשיפוצו ביתו של אדמו"ר הרש"ב. באחד ממחסני הבית חשף ושיפץ את המקווה הראשון שנבנה לראשונה בהנחיית אדמו"ר הרש"ב - 'בור על גבי בור'.

בעקבות פעילות של גורמים אנטישמיים, גורש מרוסיה, ושימש במשך כשנה כראש הישיבה גדולה בדונייצק שבאוקראינה, ולאחר מכן שימש כשנה כמשגיח כללי בישיבה קטנה 'בית הר"מ' בנחלת הר חב"ד.

בשנת תשס"ו התמנה כמשפיע בישיבת תומכי תמימים קריית גת, ועבר להתגורר בקהילת חב"ד המקומית.

במקביל לתפקידו כמשפיע בישיבה, עוסק בשליחות בקרב עולי ברית המועצות בעיר ומכהן כשליח הרבי באחת משכונות העיר בקרית גת, וכן מתעסק בכתיבת ועריכת ספרים ומפרסם מפעם לפעם מאמרים בנושאים העומדים על סדר היום הציבורי. עם ייסודו של הגליון 'אוצרות ליובאוויטש', משמש בו כעורך ומפרסם בו חומרים מיומניו ומהארכיון שברשותו.

כותרים שערך

ספרו "היום יום לעם"

משפחתו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים